טופס סילבוס

המבט כמפתח פרשני

The Gaze as an interpretive key

סמסטר ____ תשס"ח

__ ש"ס

סוג המסגרת: שיעור

שם המרצה: ד"ר שירה שלם

טלפון:    054-4570941

דואר אלקטרוני:  shira.shalem7@gmail.com 

שעות קבלה:
לפי תאום טלפוני מראש

תאור הקורס  

המפגש שלנו עם העולם מתקיים, בין היתר, באמצעות המבט. אנו מתבוננים ובה בעת גם מהווים מושא למבט. המבט לעולם אינו ניטרלי ואינו מותיר אותנו אדישים. בילדות המוקדמת מסייע המבט האמהי בגיבוש הסובייקטיביות (ויניקוט, לאקאן).  בבגרות עשוי המבט לכונן חוויית זהות אנושית ואחריות אישית (בובר, לוינאס), או לחילופין לעורר בושה או תחושת איום (פוקו, סארטר).  איכויות אלה של המבט הופכות אותו למושא לדיון וחקירה בשיח הפסיכואנליטי, בשיח הפילוסופי וכמובן גם באמנות.

בקורס נבחן היבטים שונים של נראות ושל המבט כגון: מבטו של הסובייקט, המבט המופנה אל עבר הסובייקט, המבט ההורי/אמהי, המבט כאובייקט מופנם, המבט הרפלקסיבי, מבט "יתר" ומבט "חסר". נבחן את  הזיקות המתקיימות בין המבט לפרשנות במרחב הטיפולי הן באמצעות קריאה בטקסטים פסיכואנליטיים והן באמצעות התבוננות ובחינה של המפגש האישי שלנו עם יצירות אמנות. בהמשך לכך נשים דגש על מבטו של המטפל ועל הפרשנויות הנגזרות ממנו ועל אלו המכוננות אותו.

Our meeting with the world occurs, among other things, via gaze.  We gaze at, and at the same time are being the object of gaze.  Gazing at the world is not neutral and does not leave us indifferent.  In infancy, maternal gaze helps us to crystallise subjectivity (Winnicott, Lacan).  In adulthood the gaze might help us in generating a sense of identity and of personal responsibility (Buber, Levinas).  Alternatively, it might awaken shame or feelings of   threat in us.  (Foucault, Sartre).  These qualities of gaze turn it into an object of discussion and investigation in psychoanalytic and in philosophical discourse and of course in art.

In the course we will explore various aspects of visibility and of gaze, such as the gaze of the subject, the gaze directed at the subject, the parental/maternal gaze, gaze as an internalized object, reflective gaze, and “excessive” or "insufficient” gaze.  We will study the links between gaze and interpretation in the therapeutic space, both by reading psychoanalytical texts and by exploring our personal experiences with works of art.  An emphasis will be placed on the gaze of the therapist and its possible interpretations.

דרישות הקורס

נוכחות, השתתפות, קריאה, צפיה, רפרט, כתיבת עבודה

מרכיבי הציון הסופי

% 70 עבודה מסכמת, 20% הגשת תרגילים, % 10 השתתפות בכיתה

נושאי הקורס:

מבוא – המבט אינו ניטראלי והתשובה לשאלה "מה את/ה רואה" מהווה אקט פרשני הנגזר לא רק ממושא ההתבוננות אלא, ואולי בעיקר, מזהותו של המתבונן, עולם הערכים שלו, מצבו הרגשי, עולם הידע שלו וכו'. נתבונן בציורו של מגריט "האונס" (1934 ,le viol) ונתחקה באמצעות תהליך הפרשנות /הבנה שלנו את הציור אחר מורכבות תהליכי ההתבוננות והפרשנות.

המבט וכינון הזהות האישית – שלב המראה, מושג מרכזי בתיאוריה של לאקאן, מהווה לא רק חלק הכרחי בתהליך התפתחותו של הסובייקט והוא מייצג ומכונן מבנה קבוע של סובייקטיביות. ויניקוט מתייחס גם הוא לשיקוף (האמהי) ורואה בו מרכיב משמעותי ביצירת תפישה של סובייקטיביות. נבחן את התהליכים שמתארים ויניקוט ולאקאן, נשווה ביניהם ונתייחס לאופנים השונים בו יכול המטפל לסייע באמצעות אופן ההתבוננות הייחודי שלו לכינון תחושת סובייקטיביות אצל המטופל. ציוריו של פרנסיס בייקון (אליהם מתייחס ויניקוט) יסייעו בהדגמת והבנת תהליכי ההתבוננות, התפיסה וההתפסה.  לסיום נבחן את המרחב התוך-סובייקטיבי ואת היחס אל העצמי כאובייקט (בולס).

המבט המעניק/מכונן לעומת המבט המצמית –בחלק זה של הקורס נתייחס לאיכויות (הנבדלות באופן קיצוני) אותן מייחסים למבט הוגים שונים. נתייחס אל סארטר ולתפישת "הגיהנום הוא הזולת" ולאופן בו מייצגת האפשרות להפוך למושא מבטו של האחר לא רק בושה אלא אף חוויה של איום על הסובייקטיביות. נמשיך ונדון בפוקו אשר באמצעות הדיון בפנאופטיקון מראה כיצד יכול המבט להפוך לממשמע ולהיות ביטוי של הפעלת כח ובהמשך לכך נדון בהיבטים השונים של טיפול מאחורי מראה.  נסיים את הדיון בפרספקטיבה הומנית יותר המיוצגת על ידי בובר ולוינס.  בובר מתייחס ליחסי "אני-אתה" המאפשרים את התגבשות התודעה האינדיבידואלית בזיקה אל ה"אתה" ואילו לוינס רואה בפניו של האחר את "נקודת המגוז של החזותי" וטוען כי המפגש עם הזולת הינו אירוע ייחודי הנושא בחובו ציווי מוסרי.

המבט והתשוקה – שתי קביעותיו הנודעות של לאקאן: "אתה לעולם אינך מביט בי מן המקום שבו אני רואה אותך" ו"מה שאני מתבונן בו הוא לעולם לא מה שאני חפץ לראות", לא רק מסייעות להבחין בין אקט הראייה הנקשר לסובייקט והמבט, שאותו מייחס לאקאן לאובייקט, אלא הן מדגישות עד כמה כרוך הניסיון לממש את הדחף הסקופי/הדחף לראות (בדומה לניסיון לממש דחפים אחרים) בחוויית תסכול, הממחישה את האופן בו נידונה התשוקה להיוותר בלתי מסופקת. לאחר שנבחן בקצרה מושגים מרכזיים בשיח של לאקאן נציג את האופן בו מתבונן לאקאן בציורו של הולביין "השגרירים" ונשוב וננתח, הפעם בפרספקטיבה לאקניאנית, את ציורו של מגריט ה"אונס".

המבט/היעדר המבט בטיפול – היה זה פרויד שאמר: "אני לא יכול לסבול שמסתכלים עלי במשך שמונה שעות רצופות" ובכך אולי ניסח, או חשף, את הסיבה לאחד מאפייניה הבולטים ביותר של הפסיכואנליזה – ספת הטיפולים. הסטינג האנליטי בו המטופל שוכב והמטפל יושב למראשותיו מוביל ל- (א) העדר קשר-עין בין המטפל למטופל (ב) סיטואציה בלתי שוויונית שבה המטפל רואה את המטופל והמטופל אינו רואה את המטפל. נבחן את המשמעויות הנלוות להיעדר קשר עין במרחב הטיפולי, נתייחס בקצרה גם לקיום הפיזי/נוכחות גופנית של המטפל והמטופל ונבדוק הכיצד התבוננות בהם יכולה להשפיע על אופיו של הטיפול וזאת באמצעות בחינת מרחבים טיפוליים בהם מתקיימת הדדיות מבטים.

ככל שיאפשר הזמן נתייחס בקורס לנושאים ו/או יצירות נוספים – ניתוח פסיכואנליטי של סיפורה של אשת לוט, וולטר בנג'מין על מלאך ההיסטוריה של קליי, הסיפור המקראי על תמר אשת ער, סיפורו של אדגר אלן פו הדיוקן הסגלגל, ספרי הילדים - דרקון אין דבר כזה (ג'ק קנט) ולא עכשיו ברנרד (דיויד מקי) וסרטו של היצ'קוק חלון אחורי (בהמשך לניתוח של ז'יזיק את הסרט).

רשימת ספרות (נתון לשינויים) 

• אוואנס, מילון מבואי לפסיכואנליזה לאקניאנית, רסלינג, 2005.
• ויניקוט, משחק ומציאות (פרק 9 – תפקיד הראי של האם והמשפחה בהתפתחותו של הילד), עם עובד, 1998.
• בולס, צילו של האובייקט, (פרק 3 – העצמי כאובייקט), דביר, 2000.
• סארטר, המבט, רסלינג, 2007. 
• לוינס, כוליות ואינסוף (מתוך החלק שלישי – פנים וחיצוניות), מאגנס, 2010.
• פוקו בראיון "עינו של הכוח", אצל: שרה מילס, מישל פוקו, תרגום: אהד זהבי, הוצאת רסלינג 2005, עמ' 67-8)
• Khan M. M.R.,( 1971) To hear with eyes: clinical notes on body as subject and object. In: The privacy of the self. New York, International Universities Press, 1974