סמינריון מחלקתי לתלמידי מ"א’ התכנית הבינתחומית באמנויות

פגישות בסמסטר ב', ימי רביעי, בשעות 16:00-18:00

כל אחד מכם מושפע בחייו מאנשים קרובים ורחוקים כמו הורים ואחים, בני זוג וילדים, חברים וקולגות. למרות זאת האימז'ים, שפת היומיום, הפילוסופיה והפסיכואנליזה מקנות חשיבות רבה לאוטונומיה או לסוכנות של האדם בחברה. "Enlightenment is man’s release from his self-incurred tutelage." כותב קנט. "Sapere aude! (Dare to know)" הוא המוטו שבשנת 1736 אימץ לעצמו מעגל מרכזי בתנועת הנאורות הגרמנית. על פי מסורת זו האדם צריך להשתמש בכושר השיפוט שלו ולקבל החלטות על סמך חשיבה אוטונומית בכל תחומי החיים כולל בעבודה. השתתפות פעילה במרחב הציבורי דורשת אומץ ולכן על האדם להעז ולהשיג הישגים אישיים. עמדה זו נחשבת למודרנית גם בימינו. מצופה מאדם לזהות מהו הקבוע בסיטואציות המשתנות ולנצל לטובתו את אותו אלמנט אלמותי שנמצא גם בחוץ, בעולם, וגם באישיות האינדיבידואלית. האדם המודרני ממציא את עצמו, הוא חופשי ביחס לסיטואציות שמתהוות סביבו.

בו בזמן מנסים אמנים, הוגי דעות ופסיכואנליטיקאים להחזיר לנו את האמון בסיטואציות בינאישיות שרואות באוטונומיה ערך רק כאשר היא מושגת על ידי הפנמה של השפעות שמקורן באחרות. "Poetic history…is…indistinguishable from poetic influence" היא הקביעה המפורסמת במסה על חרדת ההשפעה של המשוררים המודרניים. הציור המודרני הפך למרחב דמיוני חד פעמי כשפיקאסו ייצג על הקנווס את ההשפעה שהיתה למסכות האפריקאיות עליו. אצל לוינס השורש האתי של הקיום האנושי מתאפשר מתוך קבלת השפעתו של האחר על האגו. ואילו פסיכואנליטיקאים עכשוויים טוענים שהאתגר העומד בפני כל צמד אנליטי הוא החובה של האנליטיקאי למצוא את מרחק ההשפעה הנכון כך שהוא לא נתפס כקיר לבן ולא כמיכל קיבול אמפתי אלא כאדם שצריך לעניין את המטופל שלו מפני שהוא לוקח בחשבון גם את המגבלות הרגשיות והתשוקות למימוש עצמי שמכוונות את תגובותיו בפגישה עם הדרישות והצרכים של המטופל.     

בסמינריון זה נפתח דיון על ההרמנויטיקה של היחסים בין השפעה ואוטונומיה כפי שהיא נגלית בעבודות אמנות וכן בחשיבה ספרותית, פילוסופית ופסיכואנליטית. כיצד אנו חושבים על נחיצותה של ההשפעה לגיבוש חופש אישי ואנושי? מהי התרומה של הדיאלקטיקה של השפעה ואוטונומיה לחברות אמיצה בין אמנים, סופרים, פילוסופים ואנליטיקאים? נבחן שאלות אלו באמצעות צפיה בסרטים, הסתכלות ביצירות אומנות, קריאה של מחזות ושל כתבים ביקורתיים ופילוסופיים, בחינה של מכתבים בין הוגי דעות ואנשי ספר וחקירה של הדיאלוג בפסיכואנליזה המודרנית. בחלק העיקרי של הסמינריון מרצים שונים יקראו טקסטים ויקרינו סרטים שבהם לדיאלוג בין השפעה ואוטונומיה יש תפקיד מרכזי. כמו כן, בסוף הסמינריון הסטודנטים יכתבו מכתב בן שלושה עמודים לאחד מהיוצרים/הוגי הדעות שיידונו במהלך הסמינריון ובו יסבירו לאותו יוצר/הוגה דעות כיצד הם הושפעו מעבודתו וסיגלו לעצמם אוטונומיה בחשיבה ובשיפוט שלהם.

ירצו בסמינריון: ד"ר עידית אלפנדרי (אוני' תל-אביב), ד"ר שי בידרמן (אוני' תל-אביב), פרופ' מיכאל גלוזמן (אוני' תל-אביב), פרופ' ג'ני דייוידסון (אוני' קולומביה), פרופ' אווה ז'יארק (אוני בופאלו), פרופ' קז'ישטוף ז'יארק (אוני' בופאלו), פרופ' נילי כהן (אוני' תל-אביב), פרופ' חגי כנען (אוני' תל-אביב), פרופ' שי לביא (אוני' תל-אביב), פרופ' פול נורת' (אוני' ייל), פרופ' אלי פרידלנדר (אוני' תל-אביב), ד"ר זקארי קרבל (אוני' הרוורד).

Each one of you is influenced in life by close ones such as parents and siblings, spouses and children, friends and colleagues. Philosophy and psychoanalysis view autonomy or agency in social interactions as highly important. “Enlightenment is man’s release from his self-incurred tutelage,” Kant writes. Sapere aude! (“Dare to know” is the motto that a central circle in the Enlightenment adopted in 1736). According to this tradition man has to use his judgment and make decisions based on autonomous thinking in all ways of life including work. An active participation in the public sphere requires courage and this is the reason that man has to dare and obtain personal achievements. This position is still modern in our times. One is expected to identify the constant in changing situations and use to his advantage the immortal element found within one, in the individual personality, and outside, in the world. The modern man reinvents himself; he is free in relation to the circumstances that reshape themselves around him.

At the same time, artists, theoreticians, and psychoanalysts are trying to help us regain our trust in intersubjective interactions that find value in autonomy only when it is achieved by internalizing influences that come from otherness. “Poetic history is indistinguishable from poetic influence” is the famous assertion in the work on the Anxiety of Influence of the modern poets. Modern painting became a singular imaginary space when Picasso painted on the canvas the influence of African masks on him. In Levinas the ethical root of existence becomes available through accepting the other’s influence on the ego. Contemporary psychoanalysts argue that the challenge in the clinical dyad us the analyst’s obligation to find the right distance of influence so that s/he is perceived neither as a blank wall nor as an empathetic container but as a human being who has to be interesting for the analysand. The analyst becomes interesting when s/he takes into consideration her/his own emotional shortcomings and desires for self-fulfillment and does not hid the fact that these influence her/his reactions in the meeting with the analysand’s demands and needs.

This colloquium will open a discussion of the hermeneutics of the relations between influence and autonomy as it is disclosed in art works and in literary, philosophical, and psychoanalytical thinking. How do we think the necessity of influence to forging personal and human freedom? How does the dialectic of influence and autonomy contributes to strong friendships between artists, authors, philosophers, and psychoanalysts? We will explore these questions via watching films, seeing artworks, reading plays and critical and philosophical writings, examining the correspondences of men and women of letters, and studying the psychoanalytical dialogue in modern psychology. In the main part of the colloquium various Professors will read texts and show films that pivot on the dialogue between influence and autonomy. In addition, at the end of the colloquium students will write a three-pages-letter to one of the artists/thinkers that we studied and in it they will explain to this figure how they were influenced by her/his work and developed autonomous thinking and judgment.

Lecturing in the colloquium are: Dr. Idit Alphandary (Tel Aviv U), Dr. Shai Biderman (Tel Aviv U), Prof. Nili Cohen (Tel Aviv U), Prof. Prof. Jenny Davidson (Colombia U), Prof. Eli Friedlander (Tel Aviv U), Michael Gluzman (Tel Aviv U), Dr. Zachary Karabell (Harvard U), Prof. Hagi Kenaan (Tel  Aviv U), Prof. Shai Lavy (Tel Aviv U), Prof. Paul North (Yale U), Prof. Ewa Ziarek (U at Buffalo), Prof. Krzysztof Ziarek (U at Buffalo).