 שנה"ל תש"ף | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
למידה וקוגניציה
|
0723-2043-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חינוך | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
הקורס עוסק בשאלות מרכזיות בתחום שבין למידה ופדגוגיה לבין חקר המוח. נדבר בהרחבה על דרכים שונות לחקור קוגניציה ומוח, נראה איך הן מובילות לפרשנויות שונות של המושגים "קוגניציה" ו"למידה", וננסה לזהות את התועלת הקונקרטית שכל אחת מהדרכים האלה יכולה להביא לנו בתור אנשי חינוך. כדי להמחיש את הדרכים השונות הללו, נלמד איך כל אחת מהן מתארת את תהליך הלמידה של קריאה. נתאר גם גישות שונות לגבי מהי אינטליגנציה, וננסה להבין מה המשמעויות המדעיות, החינוכיות, והערכיות של הגישות השונות הללו. נדבר על המקורות של הבדלים קוגניטיביים בין בני האדם, תוך התמקדות במצויינות ובלקויות למידה.
The course will examine central questions that lie between learning/pedagogy and brain research. We will discuss in detail the different traditions in cognitive and brain research, we will see how they lead to different interpretations of the terms “cognition” and “learning”, and we will try to identify the concrete benefits that each of these traditions can bring us as educators. As a concrete example to these traditions, we will learn how each of them has described the acquisition of reading. We will also learn different points of view about what intelligence is, and we will try to understand the scientific, educational, and moral implications of these different viewpoints. Finally, we will talk about the sources of cognitive differences between people, while focusing on gifted individuals and on individuals with learning disabilities.
חינוך
0723-2043-01 למידה וקוגניציה
שנה"ל תש"ף | סמ' א' | ד"ר דותן דרור
למידה וקוגניציה
ד"ר דרור דותן · סמסטר א', תשע"ט · יום ד', 08:15-09:45 · שרת 006 · 0723-2043
תיאור הקורס
הקורס סובב סביב שאלות מרכזיות בתחום שבין למידה ופדגוגיה לבין חקר המוח. נתאר גישות שונות לגבי מהי אינטליגנציה, ונראה איך הגישות השונות האלה הובילו לדרכים שונות למדידת אינטליגנציה, ואיך נובעות מהן פרשנויות שונות לגבי מהי קוגניציה ומהי למידה. נלמד על המקורות הקוגניטיביים של ההבדלים בין בני האדם, תוך התמקדות במצויינות ובלקויות למידה. נדבר גם על דרכים שונות בהן אפשר לחקור קוגניציה ואת המוח, ועל התועלת הקונקרטית שכל אחת מהדרכים האלה יכולה להביא לנו בתור אנשי חינוך.
פרטי קשר
O שעות קבלה: יום ה' 9:30-10:30. בתיאום מראש בלבד. שרת 252.
* dotandro@mail.tau.ac.il
, תיבת דואר: בניין שרת, קומה 4, תא מס' 104
נושאי הלימוד
מה זה אינטליגנציה?
מאז שנת 1905, אז הציג אלפרד בּינֶה את מבחן האינטליגנציה הראשון, אנשי חינוך, חוקרים ופסיכולוגים מנסים למדוד את האינטליגנציה של כולנו. אבל מה זה בעצם "אינטליגנציה", ואיך (והאם) אפשר למדוד אותה? את מי נחשיב לאינטליגנטי – את הפיזיקאי שמפצח את האטום? את הסופר זוכה פרס פוליצר? את האמן פורץ-הדרך?
נראה איך חוקרים שונים הגדירו באופן שונה את היכולות שנחשבות ל"אינטליגנציה", וכתוצאה מכך – הציעו דרכים שונות למדוד אינטליגנציה. ננסה לברר האם באמת מבחני אינטליגנציה מסוגלים לנבא את התפקוד שלנו בתחומים שונים, כפי שהם מתיימרים לעשות, ונשאל למה בכלל צריך למדוד אינטליגנציה.
מה זה קוגניציה?
תהליכי החשיבה האנושית מעסיקים מחנכים ופילוסופים כבר מאות רבות של שנים. עם זאת, רק בעשרות השנים האחרונות, המחקר קידם אותנו בצעדי ענק לקראת הבנת האופן בו המוח עובד. כיום אנחנו יודעים לבחון תהליכי חשיבה מכמה גישות שונות לחלוטין, שלכולן ניתן לקרוא "קוגניציה". נראה איך אפשר לחקור תהליכי חשיבה מתוך נקודת מבט פדגוגית, פסיכולוגית, ביולוגית, או ע"י תיאור האופן בו המוח מארגן מידע. נבין איך אפשר לתאר פעולות קוגניטיביות שונות – למשל קריאה או ביצוע של פעולות חשבון – באמצעות שיטות שנלקחו מעולם המחשבים והתוכנה.
מה זה למידה?
השקפות שונות לגבי אינטליגנציה וקוגניציה מובילות גם להגדרות שונות של תהליך הלמידה. נראה איך אפשר לתאר את תהליך הלמידה בדרכים שונות, ואיך סוגי התיאור השונים יכולים לשרת מטרות שונות. נדבר על סוגים שונים של ידע שניתן לרכוש, ועל ההבדל בין ידע מפורש לבין ידע אוטומטי.
למה אנחנו שונים זה מזה?
לכל אחד ואחת מאיתנו יכולות שונות. חלקנו מוכשרים מאד בלמידת שפות, חלקנו בנגינה, ולאחרים יש כישורים חברתיים מרשימים. יש בינינו בני-מזל, שנקודות-החוזק שלהם נמצאות בתחומים שהחברה מחשיבה. למוכשרים במיוחד ביניהם אנחנו קוראים "מחוננים". יש גם אנשים (אחרים, או אותם מחוננים) עם לקויות למידה. יש כאלה עם יכולות נמוכות בתחומים מסוימים, ויש גם חסרי-מזל עם יכולות נמוכות מאד באופן כללי. מה מקור ההבדלים האלה בין היכולות של אנשים שונים? האם אפשר לאבחן את היכולות של אדם, ואיך אבחון כזה יכול לעזור?
איך המחקר הקוגניטיבי יכול לעזור לפדגוגיה?
איך תחום הידע שנקרא "קוגניציה" יכול לסייע ללמידה ולהוראה? נדבר על לקויות למידה ועל בניית תכניות למידה בהתאם למטרות קוגניטיביות. נזכיר את ה-Buzz-word החדש בתחום החינוך – "למידה מותאמת אישית" – ונשאל מה זה בעצם אומר: האם מדובר ברעיון חדש או בטרנד חולף?
דרישות הקורס
נוכחות במפגשים הפרונטליים.
הגשת 3 מטלות במהלך הסמסטר (2 מהן בקבוצות).
עבודה מסכמת (בקבוצות).
ציון הקורס
10% נוכחות פעילה בשיעורים
10% לכל מטלה
60% עבודה מסכמת