סילבוס הקורס פילוסופיית הריקות בבודהיזם המזרח אסייתי - תש"ף, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תש"ף

פילוסופיית הריקות בבודהיזם המזרח אסייתי
The Philosophy of Emptiness in East Asian Buddhism

0687-2522-01

מדעי הרוח | לימודי מזרח אסיה


סמ' ב'	1400-1600	'א	282	גילמן - מדעי הרוח	שיעור	ד"ר בולוקן איתן

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2019\0687\0687252201_desc.txt סילבוס מקוצר אחד מהמושגים המכוננים בבודהיזם המהאינה הוא המונח הסנסקריטי śunyatā, המתורגם לרוב כ"ריקות". בעוד שהמונח מופיע בדרשותיו המוקדמות של הבודהה ההיסטורי, הרי שההוגה הראשון שהציב את אותו במרכז משנתו ועסק בו באופן שיטתי היה ההודי נגרג'ונה, בן המאה ה-2 לספירה. נגרג'ונה היה ממבשריה החשובים ביותר של המהאיאנה, ומשנתו היוותה כר פורה לפרשנויות רבות, רעננות ויצירתיות על אודות מחשבת הריקות, אשר נפוצו במשך הדורות בכתבי אסכולות הבודהיזם המזרח אסייתי. בקורס זה נהלך בנתיבי הפרשנות הפורה לחכמתה החדה של פילוסופיית הריקות, כפי שעולה מכתביהם של נזירים ומלומדים לאורך ההיסטוריה. נבקש להתחקות אחר עקבותיהם של חוקרים מרכזיים בני זמננו שעסקו בהיסטוריה רבת הפנים של פילוסופיית הריקות, ממזרח ומערב, ובמיוחד אחר מחקריהם של נקמורה הג'ימה 中村元 וטצ'יקווה מוסשי 立川武蔵. בתוך כך, נכיר את ספרות "שלמות החכמה" (Prajñāpāramitā) מראשית הספירה, את סוטרת "מצבר האוצרות" (Ratnakūṭa Sūtra), את הפרשנות הקוסמולוגיות לריקות המופיעה בכתבי אסכולת "זר הפרחים" הסינית, את כתביו של נזיר הצ'אן הונגזי בן המאה ה-12, וכן את גלגולה של הריקות בכתבי אסכולות הזן היפניות. סיומו של הקורס יוקדש לעיון בפרשנותם החשובה של הוגי "אסכולת קיוטו" היפנית, אשר נדרשו ביתר שאת לשאלת הפיתוי הניהיליסטי הרובץ תמיד לפתחה של ריקות. נוכחות חובה. בסוף הקורס תתקיים בחינה. Course description One of the defining concepts of Mahayana Buddhism is the Sanskrit term śunyatā, often translated as "emptiness." While the term can be found in the early sermons of the historical Buddha, was the second century Indian philosopher – Nagarjuna – who placed the it at the core of his teachings, and engaged it systematically throughout his writings. Nagarjuna’s philosophy of emptiness has since provided a fertile ground for a vast body of hermeneutical literature, that grew throughout the centuries and is vitally studied in the writings of the various schools of East Asian Buddhism. In this class, we shall look into the different meanings and interpretations given to the term “emptiness” in the writings of Buddhist monks and scholars throughout East Asian history. Doing so, we shall follow the research conducted by such historians and philosophers as Nakamura Hajime 中村元, Tachikawa Musashi 立川武蔵, Kajiyama Yuichi 梶山雄一, and Fumihiko Sueki 末木文美士. The latter part of the class will be devoted to the important interpretations of emptiness, as expressed in the writings of the Japanese "Kyoto School" philosophers.

ש"ס: 2.0

סילבוס מקוצר

אחד מהמושגים המכוננים בבודהיזם המהאינה הוא המונח הסנסקריטי śunyatā, המתורגם לרוב כ"ריקות". בעוד שהמונח מופיע בדרשותיו המוקדמות של הבודהה ההיסטורי, הרי שההוגה הראשון שהציב את אותו במרכז משנתו ועסק בו באופן שיטתי היה ההודי נגרג'ונה, בן המאה ה-2 לספירה. נגרג'ונה היה ממבשריה החשובים ביותר של המהאיאנה, ומשנתו היוותה כר פורה לפרשנויות רבות, רעננות ויצירתיות על אודות מחשבת הריקות, אשר נפוצו במשך הדורות בכתבי אסכולות הבודהיזם המזרח אסייתי.

בקורס זה נהלך בנתיבי הפרשנות הפורה לחכמתה החדה של פילוסופיית הריקות, כפי שעולה מכתביהם של נזירים ומלומדים לאורך ההיסטוריה. נבקש להתחקות אחר עקבותיהם של חוקרים מרכזיים בני זמננו שעסקו בהיסטוריה רבת הפנים של פילוסופיית הריקות, ממזרח ומערב, ובמיוחד אחר מחקריהם של נקמורה הג'ימה 中村元 וטצ'יקווה מוסשי 立川武蔵.

בתוך כך, נכיר את ספרות "שלמות החכמה" (Prajñāpāramitā) מראשית הספירה, את סוטרת "מצבר האוצרות" (Ratnakūṭa Sūtra), את הפרשנות הקוסמולוגיות לריקות המופיעה בכתבי אסכולת "זר הפרחים" הסינית, את כתביו של נזיר הצ'אן הונגזי בן המאה ה-12, וכן את גלגולה של הריקות בכתבי אסכולות הזן היפניות. סיומו של הקורס יוקדש לעיון בפרשנותם החשובה של הוגי "אסכולת קיוטו" היפנית, אשר נדרשו ביתר שאת לשאלת הפיתוי הניהיליסטי הרובץ תמיד לפתחה של ריקות.

נוכחות חובה. בסוף הקורס תתקיים בחינה.

Course description

One of the defining concepts of Mahayana Buddhism is the Sanskrit term śunyatā, often translated as "emptiness." While the term can be found in the early sermons of the historical Buddha, was the second century Indian philosopher – Nagarjuna – who placed the it at the core of his teachings, and engaged it systematically throughout his writings. Nagarjuna’s philosophy of emptiness has since provided a fertile ground for a vast body of hermeneutical literature, that grew throughout the centuries and is vitally studied in the writings of the various schools of East Asian Buddhism.

In this class, we shall look into the different meanings and interpretations given to the term “emptiness” in the writings of Buddhist monks and scholars throughout East Asian history. Doing so, we shall follow the research conducted by such historians and philosophers as Nakamura Hajime 中村元, Tachikawa Musashi 立川武蔵, Kajiyama Yuichi 梶山雄一, and Fumihiko Sueki 末木文美士. The latter part of the class will be devoted to the important interpretations of emptiness, as expressed in the writings of the Japanese "Kyoto School" philosophers.

להצהרת הנגישות