 שנה"ל תשע"ט | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
היסטוריה של מלחמה וזכרון - יפן במאות ה 19- וה 20
The History of War and Memory - 19th and 20th Century Japan |
0687-2483-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדעי הרוח | לימודי מזרח אסיה | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
מה מעצב את האופן שבו אנחנו חושבים על העבר? ניתן לספר את ההיסטוריה של יפן "המודרנית" דרך שורה של מלחמות ופעילויות צבאיות, ההכנה לקראתן וההתמודדות עם השלכותיהן. במקום להתמקד רק במלחמות עצמן, קורס זה יבחן גם איך גורמים ביפן ומחוצה לה פירשו את המלחמות בתקופות שונות ומדוע. לאורך הקורס ננתח מגוון ייצוגים ופרשנויות - לעתים סותרות - של המלחמות, נשאל אילו אירועים ואנשים נשכחו ואילו הפכו לאיקוניים ומדוע. על ידי בחינה מחדש של הזיכרון ההיסטורי של מלחמות שונות - החל ממלחמת סין-יפן (1894-95) ועד למלחמת האוקיאנוס השקט (1941-45) והטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי (1945) - נטען שכל ניתוח של עבר נטוע עמוק בתוך הווה מסוים. אי לכך פרק הזמן שבו הקורס ידון לא יסתיים ב-1945, אלא ימשיך עד סוף המאה ה-20 ואף לראשית המאה ה-21.
מרכיבי הציון: בחינה + נוכחות
What are the factors that mold how we think about the past? One way of framing the history of "Modern" Japan is as a series of wars and military activities, as well as the preparations for war and their subsequent consequences. Instead of focusing only on the wars themselves, this course will also examine how groups within and outside of Japan interpreted and re-interpreted the wars in different periods and why. Throughout the course we will analyze a variety of representations and - at times contradictory - interpretations of war. We will ask which events and people were ultimately forgotten while others became iconic and why. By reevaluating the historical memory of different wars - from the Sino-Japanese War (1894-95) to the Pacific War (1941-45) and the dropping of the atomic bombs on Hiroshima and Nagasaki - we will argue that every analysis of the past is rooted in a specific present. Consequently, the course will not end in 1945, but will continue to the end of the 20th century and will even reach the early 21st century.
מדעי הרוח | לימודי מזרח אסיה
0687-2483-01 היסטוריה של מלחמה וזכרון - יפן במאות ה 19- וה 20
The History of War and Memory - 19th and 20th Century Japan
שנה"ל תשע"ט | סמ' א' | ד"ר הררי רעות
הפקולטה למדעי הרוח ע״ש לסטר וסאלי אנטין
בית הספר להיסטוריה
החוג ללימודי מזרח אסיה
תשע"ט, 2018-19, סמסטר א'
ד"ר רעות הררי
גילמן 489ג'
דוא"ל: reutharari@tauex.tau.ac.il
שעות קבלה: בתיאום מראש
סילבוס לקורס: היסטוריה של מלחמה וזיכרון - יפן במאות ה-19 וה-20
תואר ראשון, 2 ש"ס
מספר הקורס: -010687-2483
יום ג', 10:00-12:00, גילמן 279
מה מעצב את האופן שבו אנחנו חושבים על העבר? ניתן לספר את ההיסטוריה של יפן "המודרנית" דרך שורה של מלחמות ופעילויות צבאיות, ההכנה לקראתן וההתמודדות עם השלכותיהן. במקום להתמקד רק במלחמות עצמן, קורס זה יבחן גם איך גורמים ביפן ומחוצה לה פירשו את המלחמות בתקופות שונות ומדוע. לאורך הקורס ננתח מגוון ייצוגים ופרשנויות, לעתים סותרות, של המלחמות, נשאל אילו אירועים ואנשים נשכחו ואילו הפכו לאיקוניים ומדוע. על ידי בחינה מחדש של הזיכרון ההיסטורי של מלחמות שונות - החל ממלחמת סין-יפן (1894-95) ועד למלחמת האוקיאנוס השקט (1941-45) והטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי (1945) - נטען שכל ניתוח של עבר נטוע עמוק בתוך הווה מסוים. אי לכך פרק הזמן שבו הקורס ידון לא יסתיים ב-1945, אלא ימשיך עד סוף המאה ה-20 ואף לראשית המאה ה-21.
דרישות הקורס:
נוכחות
בחינה סופית: על ההרצאות וקריאת החובה.
* לאורך הסילבוס תמצאו שאלות הדרכה לצד המאמרים כדי לסייע לכם/ן לקרוא אותם באופן ממוקד ואסטרטגי. אין הכוונה שאלו יהיו השאלות עליהן תשאלו בבחינה.
* אין לקורס ספר לימוד (textbook) או סיכומים שקיבלו את אישור המרצה. כמו כן, יש להיזהר מסיכומים לקורסים עם כותרת דומה שהועברו על ידי מרצים/ות אחרים/ות. אין בינם לבין קורס זה שום קשר ולכן אין להסתמך עליהם לבחינה.
הרכב הציון:
נוכחות: 10%
2-3 חיסורים - ניתן יהיה לקבל ציון מלא
עד 6-7 חיסורים - ציון הנוכחות ייפגע באופן יחסי למספר החיסורים
מעל 7 חיסורים - לא ניתן יהיה להיבחן
בחינה סופית: 90%
נוהג:
עליכם/ן ועלי להגיע בזמן לשיעור.
לא אתם/ן ולא אני נשתמש בטלפון הסלולארי במהלך ההרצאות ונשאיר אותו על שקט/כבוי.
הודעות הנוגעות לקורס יישלחו במייל. תדאגו בבקשה לבדוק אותו.
אין מניעה משימוש בלפטופ במהלך השיעורים. אבל, אנא הימנעו מגלישה בפייסבוק ואתרים שלא נוגעים לשיעור, קריאת מייל וכו'.
תוכנית השיעורים
הערה: חומרי הקריאה נמצאים באתר הקורס במודל, מחולקים לפי פגישות.
שיעור 1, 16 אוקטובר: רקע - זיכרון והיסטוריה
עיון בסילבוס, מבוא לחשיבות האלמנט הפרשני בהיסטוריה, רקע היסטורי.
הרחבה למתעניינים ומתעניינות:
צפיית רשות בסרט רשומון של אקירה קורוסאווה (1950):
https://www.youtube.com/watch?v=3IqOuzhtwnY
קריאת רשות:
Carol Gluck, "The Invention of Edo", in Stephen Vlastos, ed, Mirror of Modernity: Invented Traditions of Modern Japan (Berkeley, CA: University of California Press, 1998), pp. 262-84.
שיעור 2, 23 אוקטובר: ייצוא המלחמה - דוד היפני וגוליית הסיני
מלחמת סין-יפן "הראשונה" (1894-95) וייצוגיה השונים.
שיעור 3, 30 אוקטובר: שימו לב - יום שבתון, בחירות לרשויות המקומיות.
שיעור 4, 6 נובמבר: מזרח מול מערב - הומניטריזם ככלי דיפלומטי
מלחמת רוסיה-יפן (1904-05), התהילה היפנית ו-"הסכנה הצהובה".
*קריאת חובה:
Naoko Shimazu, “The Myth of the ‘Patriotic Soldiers’: Japanese Attitudes towards Death in the Russo-Japanese War”, War & Society (2001), pp. 69-89.
*שאלות הדרכה לקריאה:
לטענתה של שימאזו, מי יצר את מיתוס ״המוות המכובד״ ו-״החייל הפטריוטי״ ביפן של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20? לשם אילו מטרות? מה היה הפער בין המיתוסים לבין המציאות, לטענת המחברת? על סמך אילו עדויות היא שוברת את המיתוסים? מדוע המיתוסים נהיו כה דומיננטיים בזיכרון ההיסטורי ביפן ומחוצה לה?
קריאת רשות:
Claire Herrick, "'The Conquest of the Silent Foe': British and American Military Medical Reform Rhetoric and the Russo-Japanese War", Clio Medica, Vol. 55 (Jan 1999), pp. 99-129.
שיעור 5, 13 נובמבר: מלחמת העולם הראשונה - איפה יפן?
מעורבות יפן במלחמת העולם הראשונה והשפעת מורשתה על יפן, עקרון "המלחמה הכוללת" והפרשנויות השונות בעולם להשתתפות יפן במלחמה.
שיעור 6, 20 נובמבר: אסונות טבע כמלחמות - רעידת האדמה הגדולה של קנטו
כיצד אסונות שאינם מידי אדם קושרו למטאפורות מעולם המלחמות? רעידת האדמה הגדולה של קנטו (1923) כפרשת מים בהיסטוריה של מלחמות יפן.
שיעור 7, 27 נובמבר: המצאת מנצ'וריה
תקרית מנצ'וריה (1931), הקמת מנצ'וקואו כמדינת בובות וכדימוי בדמיון הקולקטיבי היפני.
קריאת רשות:
Kari Shepherdson-Scott, "Conflicting Politics and Contesting Borders: Exhibiting (Japanese) Manchuria at the Chicago World's Fair, 1933-34", The Journal of Asian Studies, Vol. 74, No. 3 (2015), pp. 539-64.
שיעור 8, 4 דצמבר: "מלחמה ללא רחמים"
פתיחת מלחמת סין-יפן (1937-45), המתקפה על פרל-הרבור ומלחמת האוקיאנוס השקט (1941-45), דימויי הגזענות במלחמה.
קריאת רשות:
Wang Xiaofei, "Movies without Mercy: Race, War, and Images of Japanese People in American Films, 1942-1945", Journal of American-East Asian Relations, Vol. 18 (2011), pp. 11-36.
שיעור 9, 11 דצמבר: חיי היומיום בעורף היפני
שגשוג, התגייסות מרצון, פריחה תרבותית או "עמק אפל" של סבל ודיכוי?
קריאת רשות:
Sheldon Garon, "Luxury is the Enemy: Mobilizing Savings and Popularizing Thrift in Wartime Japan", The Journal of Japanese Studies, Vol. 26, No. 1 (2000), pp. 41-78.
שיעור 10, 18 דצמבר: "בנזאי" או "אמא"? - זיכרון קולקטיבי מול מיקרו-היסטוריה
סיפורי חיים, היסטוריה שבעל פה ונרטיבים היסטוריים.
קריאת חובה:
Haruko Taya Cook & Theodore F. Cook, “Introduction to a Lost War”, Japan at War: an Oral History (New York, NY: The New Press, 1992), pp. 3-20
*שאלות הדרכה לקריאה:
חיבור זה אינו מאמר, אלא מבוא לספר היסטוריה שבע״פ, אסופת ראיונות עם גברים ונשים יפניות שעברו את מלחמת העולם השנייה. הראיונות נערכו בשלב היסטורי מאד מסוים. מדוע דווקא אז? מה הניע את הפרויקט המחקרי הרחב? מה המשמעות של המושג ״מלחמה מובסת״ בהקשר של מחקר זה? אילו קשיים עמדו בפני עורכי הספר ומדוע? אילו נקודות ראויות לציון ראיונותיהם חושפים, אודות זיכרון המלחמה ביפן בשנות ה-80 המאוחרות וה-90 המוקדמות?
רשות:
- סרט מומלץ: מכתבים מאיווג'ימה (במאי: קלינט איסטווד).
- קריאת רשות:
Haruko Taya Cook & Theodore F. Cook, Japan at War: an Oral History (New York, NY: The New Press, 1992),מבחר עדויות .
שיעור 11, 25 דצמבר: פצצות האטום - ניצחון הטכנולוגיה ויפן כקורבן
פצצות האטום והסיבות לסיום המלחמה, זיכרון הפצצות ותרומתו ל"התקרבנות" שלאחר המלחמה.
קריאת חובה:
Ran Zwigenberg, "The Hiroshima-Auschwitz Peace March and the Globalization of the ‘Moral Witness’", Dapim, Vol. 27, No. 3 (2013), pp. 195-211.
*שאלות הדרכה לקריאה:
מה המשמעות של מושג ה-״עד-קורבן״? מדוע קבוצת הנציגים היפניים יצאה למצעד השלום דווקא לכיוון אושוויץ? מה היו המשמעויות הפוליטיות של החלטה זו ומה המקרה הזה מלמד אותנו על מורכבות זיכרון מלחמת העולם השנייה? כיצד תופעת ה-״הפשטה״ סייעה להתמודדות עם מורכבות הזיכרון, למשל בסינגפור ובפולין? מה ההבדלים שהמחבר מציג בין יפן וישראל מלמדים אותנו לטענתו, על פרשנות העבר?
שיעור 12, 1 ינואר: האימפריאליזם היפני וזכרו
"שחרור אסיה" מהקולוניאליזם המערבי, המעבר מכוח משחרר למדכא, מורשת האימפריאליזם בדרום מזרח אסיה.
קריאת חובה:
Kevin Blackburn, "War Memory and Nation-Building in South East Asia", South East Asia Research, Vol. 18, No. 1 (2010), pp. 5-31.
*שאלות הדרכה לקריאה:
כיצד זיכרון האימפריאליזם היפני התפתח באופן שונה בקרב מדינות דרום מזרח אסיה? מדוע לטענת המחבר, חלק ממדינות מזרח אסיה טיפחו זיכרון קולקטיבי של הכיבוש היפני ככלי לטיפוח לאומיות (סינגפור, פיליפינים, בורמה) וחלק לא (אינדונזיה, וייטנאם, מלזיה)? מה השימוש הפוליטי ב-"זיכרון" ו-"שיכחה" בשני המקרים? מה התפקיד של הנצחה והשכחה סלקטיבית, למשל במקרה הפיליפיני? האם לטענת המחבר, העדר פרקטיקות של הנצחה לאומית מטעם המדינה, משמעותה שיכחה היסטורית או העדפת זכרונות אחרים? כיצד שיכחה יכולה דווקא לטענתו לאפשר איחוד לאומי?
שיעור 13, 8 ינואר: "בעיית ההיסטוריה" - איך לזכור פשעי מלחמה
מערכת היחסים בין יפן לקוריאה וסין לאחר המלחמה, פרשת "נשות הניחומים", טבח ננג'ינג, שערוריית ספרי הלימוד ואיי המחלוקת.
סמסטר מוצלח ומהנה!!