סילבוס הקורס להרוג את הבודהה, להרוג את הפטריארכים: זן בודהיזם מבט ביקורתי

שנה"ל תשע"ד

להרוג את הבודהה, להרוג את הפטריארכים: זן בודהיזם מבט ביקורתי
Kill the Buddhas, Kill the Patriarchs: A Critical View of Ze

0687-2069-01

מדעי הרוח | לימודי מזרח אסיה


סמ' ב'	1200-1400	'א	281	גילמן - מדעי הרוח	שיעור	ד"ר יוסקוביץ ארז

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2013\0687\0687206901_desc.txt סילבוס מקוצר להרוג את הבודהה, להרוג את הפטריארכים:זן בודהיזם מבט ביקורתי מאז שהוצג לראשונה במערב בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו, הייתה לזן השפעה עצומה על התרבות המערבית. אלא שהזן כפי שהתפשט במערב היה בעיקר תולדה של עבודתם של ד. ט. סוזוקי ומספר אינטלקטואלים יפנים בני תקופתו. הללו קידמו את הזן כתשובה ה"רוחנית" של המזרח (בעיקר יפן) לעליונות החומרית ולקולוניאליזם המערבי. הזן, כך נטען, הוא "חוויה טהורה", החורגת מכל הקשר היסטורי או\ו תרבותי, מעין תמצית רוחניות אוניברסלית. הוגים רבים במערב ובכללם קארל יונג, פול קארוס, אויגן הריגל ואחרים הושפעו מאוד מריטוריקה זו ועד לראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 כמעט ולא ניתן היה למצוא מחקר ביקורתי של מסורת הזן מנקודת מבט תרבותית, היסטורית וחברתית. את השינוי במגמה זו הובילו עבודותיהם של מספר מלומדים ובראשם יאנגידה סייזן, ברנארד פואר וגריפית פולק. עבודתם של אלו מסמנת גישה חדשה שהמאפיין העיקרי שלה הוא ניסיון להבין את מסורת הזן בפרספקטיבה ההיסטורית הסינית והיפנית בהן צמח. חוקרים אלו הוכיחו למעשה כי גם מסורת הזן, בדומה לכתות בודהיסטיות אחרות, איננה נעדרת טקסיות, פולחן, טקסטים קאנוניים ואפילו נטלה חלק במאבקים פוליטים. לקורס זה שתי מטרות עיקריות: האחת, בחינה מחודשת של הדימוי הפופולארי של זן כפי שהוא מוכר לנו כיום במערב. המטרה השנייה היא לנסות ולהבין את הזן כמסורת בודהיסטית לאור המחקרים שנערכו בתחום בשני העשורים האחרונים. הקורס יספק סקירה היסטורית ביקורתית של התפתחות הזן החל מתקופת הטאנג בסין ועד יפן בת זמננו. נדון באלמנטים מרכזיים שהפכו לסימני ההיכר של המסורת כגון קואנים, מדיטציה, התעוררות וכו', מנקודת מבט ביקורתית בניסיון להבינם בקונטקסט התרבותי בו התפתחו. Course description “Kill the Buddhas, Kill the patriarchs”: Zen Buddhism from a critical perspective Ever since it was first introduced to the West in the late nineteenth-century, Zen had a significant influence on various aspects of Western culture. In the West, Zen was depicted as a “pure experience”, which transcends any historical or cultural context – the essence of spiritualism. This depiction of Zen is, by and large, the product of the work of D.T. Suzuki and several other Japanese thinkers who propagated Zen as a kind of “Eastern spiritualism”; a counter response to Western material and intellectual superiority. However, this rhetoric had a longstanding influence on many Western intellectuals such as Carl Jung, Paul Carus, Eugen Herrigel, to name but a few. Consequently, for several decades there was hardly any critical research being done on Zen. However, during the early 90's of the twentieth-century, we have witnessed a change in this trend, when several scholars started applying a cultural/historical criticism to the study of Zen. Scholars like Yanagida Seizan, Bernard Faure and Griffith Foulk, have shown that Zen is not essentially different from other Buddhist sects. As oppose to its popular image, Zen turned out to have ceremonies, rituals, canonical texts and even political ambitions. This course has two main objectives: first, to reexamine the popular image of Zen as it is known in the West today. Second, to discuss Zen as one of several existing Buddhist traditions in light of the research that was done in the field in the last two decades. The course will provide a critical history of Zen's development from Tang China to contemporary Japan. We will discuss some of the major elements which became closely identified with Zen like: zazen, koan, awakening etc., from both traditional and critical perspectives, in an attempt to reevaluate the Zen tradition. מדעי הרוח \| לימודי מזרח אסיה 0687-2069-01 להרוג את הבודהה, להרוג את הפטריארכים: זן בודהיזם מבט ביקורתי Kill the Buddhas, Kill the Patriarchs: A Critical View of Ze שנה"ל תשע"ד \| סמ' ב' \| ד"ר יוסקוביץ ארז סילבוס מפורט/דף מידע לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

סילבוס מקוצר

להרוג את הבודהה, להרוג את הפטריארכים:זן בודהיזם מבט ביקורתי

מאז שהוצג לראשונה במערב בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו, הייתה לזן השפעה עצומה על התרבות המערבית. אלא שהזן כפי שהתפשט במערב היה בעיקר תולדה של עבודתם של ד. ט. סוזוקי ומספר אינטלקטואלים יפנים בני תקופתו. הללו קידמו את הזן כתשובה ה"רוחנית" של המזרח (בעיקר יפן) לעליונות החומרית ולקולוניאליזם המערבי. הזן, כך נטען, הוא "חוויה טהורה", החורגת מכל הקשר היסטורי או\ו תרבותי, מעין תמצית רוחניות אוניברסלית. הוגים רבים במערב ובכללם קארל יונג, פול קארוס, אויגן הריגל ואחרים הושפעו מאוד מריטוריקה זו ועד לראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 כמעט ולא ניתן היה למצוא מחקר ביקורתי של מסורת הזן מנקודת מבט תרבותית, היסטורית וחברתית.
את השינוי במגמה זו הובילו עבודותיהם של מספר מלומדים ובראשם יאנגידה סייזן, ברנארד פואר וגריפית פולק. עבודתם של אלו מסמנת גישה חדשה שהמאפיין העיקרי שלה הוא ניסיון להבין את מסורת הזן בפרספקטיבה ההיסטורית הסינית והיפנית בהן צמח. חוקרים אלו הוכיחו למעשה כי גם מסורת הזן, בדומה לכתות בודהיסטיות אחרות, איננה נעדרת טקסיות, פולחן, טקסטים קאנוניים ואפילו נטלה חלק במאבקים פוליטים.
לקורס זה שתי מטרות עיקריות: האחת, בחינה מחודשת של הדימוי הפופולארי של זן כפי שהוא מוכר לנו כיום במערב. המטרה השנייה היא לנסות ולהבין את הזן כמסורת בודהיסטית לאור המחקרים שנערכו בתחום בשני העשורים האחרונים. הקורס יספק סקירה היסטורית ביקורתית של התפתחות הזן החל מתקופת הטאנג בסין ועד יפן בת זמננו. נדון באלמנטים מרכזיים שהפכו לסימני ההיכר של המסורת כגון קואנים, מדיטציה, התעוררות וכו', מנקודת מבט ביקורתית בניסיון להבינם בקונטקסט התרבותי בו התפתחו.

Course description

“Kill the Buddhas, Kill the patriarchs”: Zen Buddhism from a critical perspective

Ever since it was first introduced to the West in the late nineteenth-century, Zen had a significant influence on various aspects of Western culture. In the West, Zen was depicted as a “pure experience”, which transcends any historical or cultural context – the essence of spiritualism. This depiction of Zen is, by and large, the product of the work of D.T. Suzuki and several other Japanese thinkers who propagated Zen as a kind of “Eastern spiritualism”; a counter response to Western material and intellectual superiority. However, this rhetoric had a longstanding influence on many Western intellectuals such as Carl Jung, Paul Carus, Eugen Herrigel, to name but a few. Consequently, for several decades there was hardly any critical research being done on Zen.

However, during the early 90's of the twentieth-century, we have witnessed a change in this trend, when several scholars started applying a cultural/historical criticism to the study of Zen. Scholars like Yanagida Seizan, Bernard Faure and Griffith Foulk, have shown that Zen is not essentially different from other Buddhist sects. As oppose to its popular image, Zen turned out to have ceremonies, rituals, canonical texts and even political ambitions.

This course has two main objectives: first, to reexamine the popular image of Zen as it is known in the West today. Second, to discuss Zen as one of several existing Buddhist traditions in light of the research that was done in the field in the last two decades. The course will provide a critical history of Zen's development from Tang China to contemporary Japan. We will discuss some of the major elements which became closely identified with Zen like: zazen, koan, awakening etc., from both traditional and critical perspectives, in an attempt to reevaluate the Zen tradition.

מדעי הרוח | לימודי מזרח אסיה
0687-2069-01 להרוג את הבודהה, להרוג את הפטריארכים: זן בודהיזם מבט ביקורתי
Kill the Buddhas, Kill the Patriarchs: A Critical View of Ze
שנה"ל תשע"ד | סמ' ב' | ד"ר יוסקוביץ ארז

666סילבוס מפורט/דף מידע

לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

להצהרת הנגישות