חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ו

  משחק הדמעות: פסיכואנליזה בספרות ובפילוסופיה
  The Crying Game: Psychoanalysis in Literature, Art, Philosop                                         
0680-5154-01
מדעי הרוח | ספרות
סמ'  א'1400-1800317אגילמן - מדעי הרוחסמינר ד"ר אלפנדרי עידית
ש"ס:  4.0

סילבוס מקוצר
סמינריון זה יתמקד בעקרונות המבניים, התמטיים, והפרפורמטיביים של המלודרמה, משחק הדמעות, אבל נתחיל בקריאה של שתי טרגדיות (יוריפידס ושקספיר) כדי לבחון את המעבר מטרגדיה למלודרמה. חוקר שקספיר, ג'. ו'. קאנינגהם טוען שטרגדיה מוגדרת על ידי סוג הפעולה שהיא מציגה ושהאפקט של טרגדיה הוא של פחד, צער והשתאות וזאת בהמשך לאריסטו. במקביל יאמץ הסמינריון גם את ההגדרה הקלאסית של המלודרמה ששלטה בכיפה בתיאטרון הוויקטוריאני, עברה למסך הקולנוע ושלטה בו גם בתקופת הסרט האילם וגם בהוליווד של תחילת המאה העשרים ועדיין עקרונות מלודרמטיים נוכחים בסרטי פשע, בדרמות רומנטיות ואפילו במותחנים פוליטיים וסרטים על גיבורי על עכשוויים. ראשית נשתמש במושגים מודרניים כדי לבדוק האם טרגדיה מצויה רק באפקט הרגשי שיש לפעולה על הצופה?  נראה שבדמויות עצמן יש כאב, צער והשתאות שמכוונים את מעשיהם בעולם. על כאב זה הפסיכואנליזה נותנת דין וחשבון באופן שהוא רלוונטי להבנת הטרגדיה. כך הנישואין של אלקסטיס ובעלה אדמטוס וגם אצל אנתוני וקליאופטרה. בשני המקרים הזוג הנשוי מנסה לנהל חיי משפחה במרחב הביתי אבל נאלץ לקחת בחשבון את העובדה שלכל מעשה, שיחה והחלטה שלהם יש משמעויות פוליטיות הרות אסון. בסמינריון עיקר המאמץ יופנה ללימוד טקסטים מלודרמטיים שטרגדיות אלו מטרימות אותן באופן תמטי וצורני. נתחיל בניתוח של ההיסטוריה של השיגעון של פוקו כטקסט מלודרמטי ונעבור לקריאה של בלזאק וריטה דאב, לדוגמא. נמשיך בקריאה של מאמרים מרכזיים למלודרמה מאת הוגים כגון תומס אלזסר, ופיטר ברוקס אבל נבחן גם את הקשר בין המדיום למסר כפי שהוא מנוסח על ידי מרשל מקלוהן. בכל המקרים נראה שהמלודרמה קשורה להרחבת התפיסה הדמוקרטית והחילונית של החיים המודרניים ולארגון מחדש של יחסי הכוח בין המעמדות בחברה. נראה גם את הקשר המבני בין עליית המלודרמה לבין המצאת הקולנוע וכיצד המדיום הוא המסר בעיקר במלודרמה. הצורות הבסיסיות שהמלודרמה משתמשת בהן, מוזיקה ותמונה, משפיעות גם על התמה החברתית במחזה. מלבד סיפורים וסרטים—בדיוניים ודוקומנטריים—ננתח גם אופרטות ועבודות אמנות מאת בטהובן וגם מאת שרלוט סלומון ותומס איקינס, לדוגמא. ננסה להסביר כיצד המלודרמה מחצינה מלחמת חורמה בין הרוע לטוב שבה יש לטוב ייצוג רב עוצמה. במהלך הסמינריון נצפה בסרטים מאת: היצ'קוק, ג'ורג' קיוקור, נורמן ג'ואיסון, טוד היינס, ריינר ורנר פאסבינדר, פבסט, דוגלס סירק, ורנר הרצוג וכן נצפה בקטעים מסרטי מלודרמה בדרום קוריאה של שנות ה 60. בסמינריון נקרא הרבה טקסטים פסיכואנליטיים של פרויד, מייקל פריד, לקאן, מלאני קליין, וילפריד ביון. וכן נקרא מאמרים מתמחים בתחום המלודרמה של כותבים כגון לין האפר, ג'ונתן גולדבר, אריאלה פרידמן, נד שאנטץ ועוד רבים אחרים.
Course description
This seminar focuses on the structural, thematic, and performative principles of the melo-drama, the crying game, but we will start with reading three tragedies (Euripides and Shakespeare) in order to understand the move from tragedy to melodrama. J. V. Cunnigham argues that Shakespeare’s tragedy is defined by the type of action it presents and that its effect is woe and wonder and that this correlates with Aristotle’s analysis. The seminar will also undertake a classic definition of melodrama. It derives from the Victorian theater, emigrates to the screen during the silent era, and remains with us in the Hollywood talkies and later in crime films, romantic dramas and contemporary political thrillers and super-hero blockbusters. We will study the emotional burden that both the characters and the viewers suffer in tragedy. Then we will examine Foucault’s History of Madness and Rita Dove’s play as melodramatic texts. We will continue reading stories—Balzac—and articles central to melodrama—Brooks and Elsasser. We will then study filmic melodramas of directors such as Cukor, Jewison, Sirk, Fassbinder, Heins, Pabst, Herzog, and we will watch excerpts of South Korean melodramas of the 60s. We will psychoanalytical works of Freud, Fried, Lacan, Klein, and Bion. We will also reed expert studies of melodrama such as works by Ariella Freedman and Jonathan Goldberg.

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת