תפיסת האדם בימינו מלמדת שהאדם, כיצור של הטבע החייתי, אינו אלא אגואיסט מטבעו ומחפש תמיד למקסם את תועלתו. אנו רואים זאת בעולם החברתי, שם אנו תופסים את הכלל כמורכב מאוסף של פרטים שדואגים לעצמם, ובעולם הכלכלי והעסקי כזירה של מימוש אינטרסים עצמיים בלבד. בד בבד, התקדמות הטכנולוגיה והמחקר המדעי מובילים את תפיסת האדם כמכונה – אמנם מכונה משוכללת מאוד ומורכבת לאין ערוך מכל מכונה שאנו בונים, אך עדיין מכונה שאפשר לאפיין את (כל) פעולותיה באלגוריתם, ולא רק זאת, אלא גם להטמיע אלגוריתם זה במכונה בכדי להפוך אותה למכונה חושבת.

במבט על, אנו מקבלים תהליך דו כיווני – מחד האדם מובן יותר ויותר כרובוט אשר מופעל על ידי סט של כללים, מאידך, המכונות החושבות הופכות להיות בעלי יכולת למידה ובחירה, כלומר רצון חופשי.

עם זאת, אולי לנוכח זאת, מתגברת השאלה המוסרית בשתי מגמות אלו: מה מקומה של תורת המוסר בעולם שבו בני האדם הם מכונות והמכונות הן בני אדם? שאלה זו תקפה גם בעולם העסקי – מה מקומה של המחשבה המוסרית בעולם שמנוהל על ידי עסקים בעלי אינטרס כלכלי מובהק המכוון את הרצונות כולם לכיוון אחד, אך שאותם עסקים בעצמם מורכבים מאנשים בעלי רצון חופשי?

שאלות אלו מעלות שאלות אנליטיות רבות: האם אפשר להטיל אחריות מוסרית על מכונה או עסק? האם רובוט שמתוכנת להיות מוסרי יכול להיחשב כסוכן מוסרי? האם עסק המייצר תרופות מצילות חיים צריך להתעלם משיקולי הרווח שלו? אך מכאן גם עולה השאלה היישומית: כיצד בכלל ניתן לשלב את עקרונות המוסר בעסקים או בהנדסה ובטכנולוגיה – באותם עולמות הפועלים לפי סטים של כללים מוגדרים מראש?

בקורס נלמד על יסודות המחשבה המוסרית והיישומית באותם תחומים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על חיינו – יישומם בעולם העסקים, בעולם הטכנולוגי ובעולם ההנדסי. מטרת הקורס היא להעניק יעניק למשתתף כלים לחשיבה אתית ויאפשר לו לבחון את עולם הטכנולוגיה, התכנון וההנדסה בראיה רחבה ומקיפה.

במסגרת הקורס יידרשו הסטודנטים לבחור מקרה בוחן אקטואלי בארץ או בעולם הנוגע לתכני הקורס ולהציגו בקבוצות בהתבסס על חומר הלימוד.

נוכחות חובה.

אופן סיום הקורס: ראה/י  לוח בחינות בידיעון התכנית