חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ו

  אינדיאנים-מקסיקנים: בין אתנוסייד לרב תרבותיות
  Mexican-Indians: Between Ethnocide and Multiculturalism                                              
0662-2238-01
מדעי הרוח | התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח
סמ'  ב'1800-2000307גילמן - מדעי הרוחשיעור ד"ר בן דוד ליאור
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר
"כל מה שאינדיאני הוא מסתורין", כתב ב-1947 הסוציולוג המקסיקני חוסה גומס רובלדה (Gómez Robleda), בהתייחסו בתסכול ל"בעיה האינדיאנית", שמסרבת לבוא על פתרונה. רק שנים ספורות קודם לכן טענו אנשי מנהל החינוך המקסיקני כי לאינדיאני כ'אינדיאני' אין עתיד במדינה ושכדי להשתלב בחיים הלאומיים "עליו לעבור מקסיקניזציה, כלומר להפסיק להיות 'אינדיאני'". עמדה דומה הביעו אינטלקטואלים מקסיקנים במאה ה-19, שסברו שיש לגרום לאינדיאני לשכוח את מנהגיו, ואם אפשר גם את שפתו. לאורך שנים, עבור אליטות מקסיקניות שונות, "העלמת האינדיאני" – גם אם לא פיסית (ג'נוסייד), לפחות מבחינה תרבותית (אתנוסייד) – היתה אחד הפתרונות המועדפים ל"בעיה האינדיאנית". כפי שנראה במהלך הקורס, אתנוסייד – כאידיאולוגיה ולעתים גם כמדיניות חברתית - נכח בהיסטוריה המקסיקנית לכל אורכה. עם זאת, הסוגיה האינדיאנית גם זכתה להתייחסויות אחרות במקסיקו, לעתים אף מכיוונים מפתיעים.

בקורס נבחן הקשרים והיבטים שונים של "הסוגיה האינדיאנית" ואינטראקציות בין "אינדיאנים" לקבוצות חברתיות אחרות, הן במקסיקו הספרדית ("ספרד החדשה") והן בזו העצמאית. נדון בהשמדת קבוצות שונות של אינדיאנים במסגרת כיבושה של מקסיקו בידי הספרדים ונראה כיצד משתלב אותו כיבוש בוויכוח ההיסטוריוגרפי הרחב יותר על ג'נוסייד של הילידים ב"עולם החדש" ובתפיסותיו של רפאל למקין (Lemkin) את המושג ג'נוסייד. נבחן את היחסים בין אינדיאנים למוסדות השלטון הקולוניאלי ואת המתח המובנה בין השאיפה לניצור ו"תירבות" האינדיאנים לבין האינטרס שבנישולם וניצולם ככוח עבודה. נעסוק בשאלות של מודרניזציה, ציביליזציה וג'נוסייד גם בפרספקטיבה השוואתית, תוך בחינת מדיניות הדיכוי והגירוש כלפי אוכלוסיות אינדיאניות לאורך המאה ה-19 באזורי הספר של צפון מקסיקו ודרומה, אל מול השמדת האינדיאנים באותה תקופה באזורי הספר של ארגנטינה, במסגרת מה שכונה "כיבוש המדבר". במחצית הראשונה של המאה ה-20 נדון ביחסה של מקסיקו המהפכנית אל האינדיאנים בתחומים כמו חינוך, רפורמה אגררית, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה, משפט ואמנות; ונבחן מדוע המדיניות "האינדיחניסטית" של תקופה זו תוארה בידי מבקריה כהמשכו של אתנוסייד במסווה של הטמעה. בשלהי אותה מאה נפנה אל התקוממות הסאפאטיסטים בצ'יאפאס ואל הקשר בינה לבין הכרתה הרשמית של מקסיקו "בהרכב הרב-תרבותי" של האומה.

נוכחות חובה.

אופן סיום הקורס: ראה/י ידיעון הפקולטה

 
Course description
The course examines various aspects and contexts of "the Indian question" and the interactions between "Indians" and other social groups, both in colonial and Post-independence Mexico. We will discuss the massacre of some indigenous groups, which took place during the Spanish conquest of the country, and will see how this conquest fits into the broader historiographical debate on the genocide of indigenous peoples in the New World and into Raphael Lemkin’s perceptions of the term “genocide”. The relations and “contact zones” between Indians and colonial institutions of power in New Spain will enable us to observe the inherent tensions between the ambitions to Christianize and “civilize” the natives and the desire to dispossess and exploit them. We will also deal with questions of modernization, civilization and genocide from a comparative perspective, while examining the repression and deportation of some Indian populations in northern Mexico and the Yucatán peninsula throughout the 19th century vis-a-vis the extermination of Indians at the same time in Argentina, in a campaign known as “the conquest of the desert”. In the first half of the 20th century we will discuss the attitudes of revolutionary Mexico towards its Indian populations in various arenas such as education, land reform, anthropology, criminology, law and arts; and will scrutinize the official policy of "Indigenismo", which has been described by many of its critics as an ethnocide under the guise of assimilation. At the end of that century we will turn to the Zapatista uprising in Chiapas and explore how it was connected, among other things, to the official recognition of Mexico in "the multicultural composition" of the nation.

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת