D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2014\0662\0662116501_desc.txt

גוגול הוא אחת מהתופעות המורכבות והמסתוריות ביותר בספרות הרוסית של המאה ה-19.

החל מגוגול, הספרות הרוסית פונה בהחלטיות לכיוון נושאים רוסיים פנימיים ומתחילה להציב לעצמה יעדים חינוכיים.

אחד המאפיינים הבולטים של גוגול הוא ההיכרות עם ההווי של רוסיה של זמנו, הן בעיר הבירה והן בפרובינציה. הוא מבין בצורה יוצאת דופן את חייהם של האנשים עליהם הוא כותב: הביורוקרטים, הפקידים הזוטרים, ההרפתקנים ואנשי האצולה מהפרובינציה.

גוגול הקדים את זמנו בהרבה מובנים. ביצירתו מתמזגים זו בזה בצורה יוצאת דופן המיסטיקה והחיים, הטראגי והקומי. עם קלילות מדהימה לא פחות, גוגול מערב את הגבוה עם הנמוך, את הפואטי עם הזוהמה של חיי היום-יום.

אבל לפני הכול, גוגול הוא סטיריקן אדיר. הסופר אומר ביצירתו שלו שזהו "הצחוק הנראה לעולם דרך הדמעות הבלתי נראות לעולם".

השפה של גוגול היא ייחודית, ציורית, גרוטסקית, לעיתים לא נכונה מבחינת הדקדוק הרשמי ולא דומה לשום דבר לפניו. לפי פושקין, גוגול יכול היה לתאר אדם במילה אחת.

דוסטוייבסקי וטולסטוי, שהיו לא רק ריאליסטים גדולים, אלא גם יוצרים, כל אחד של מערכת ערכים ייחודית לו, הם הצאצאים הספרותיים הישירים של גוגול מבחינה חינוכית. כלומר, הם ניסו ללמד אנשים איך לחיות.

מטרת הקורס: להכיר לסטודנטים את הז'אנרים והצורות הספרותיות הבסיסיות שאופייניות לכתיבתו של גוגול, לנתח את הנושאים של יצירתו והייחודיות שבסגנונו האמנותי, לפי הדוגמאות שמוקדשות לחיים הרוסיים המוכרים לו.

במסגרת הקורס ילמדו הטקסטים הבאים:

מתוך הלקט של סיפורים פטרבורגיים:

"האף", "הדיוקן", "האדרת".

המחזה "רביזור"

 

 

הפואמה "נפשות מתות"

הציון הסופי ישוקלל מהציונים על שתי עבודות (50% + 50%) שיבוצעו במהלך הסמסטר.