D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2013\0662\0662116201_desc.txt

הקורס עוסק בפתיחה ובהצגה של תחום הדיון הרחב ששמו - "הצילום", בעיקר מההיבט הפילוסופי-תיאורטי. נחקור את תנאי האפשרות של המחשבה שאפשרה את הולדת הצילום בראשית המאה ה19, את המנגנונים, הדיסציפלינות והמושגים שהביאו להפיכת הצילום לנושא מרכזי במחשבה ובעשיה המודרנית. מה הפך את הצילום למרכזי מבחינת תפקידו ההיסטורי, לאתר פעולה פוליטית ואסתטית במדינה המודרנית? מה הקשר בין צילום ומדע, צילום ואזרחות? ובעיקר, נבקש להבין כיצד הצילום מאפשר שינויים רדיקליים בכל הנוגע למחשבה ולעשיה של האמנות המודרנית.
פיתוח התיאוריה של שאלת הרפרזנטציה, ביחסה אל המציאות המשתנה, תאפשר לנו לדון במהות התמונה ובפרדוקס הייצוג– כיצד אנחנו לומדים להבין ולחיות עם העובדה שככל שאנחנו מבקשים לחשוף את המציאות בכלים החדשים, בצילום ובקולנוע, כך המציאות "בורחת" ונעלמת מאיתנו? מה הקשר בין פרדוקס הייצוג לעליית הפאשיזם ולהולדת התעמולה ותקשורת ההמונים בין שתי מלחמות העולם, ובעיקר ברוסיה ובגרמניה?
הדיון יעבור דרך תחנות בסיסיות של המחשבה והתיאוריה על מנת להכיר את ההוגים המרכזיים בתחום, את הטקסטים ואת יצירות האמנות והצילום שנעשו בהקשרים המדוברים. נעמוד על הקשרים בין המהפכה התעשייתית-טכנולוגית והצילום מבחינה תיאורטית ופילוסופית כאחד, תוך כדי התבוננות בצילום ובקולנוע של שנות ה 20 וה30 (בדז'יגה ורטוב והמרת 'העין האלוהית' בעין האנושית, בעשיה הפוטוריסטית והסוריאליסטית, ובפופ ארט), ונלמד לחשוב ולשאול שאלות פילוסופיות אודות המציאות באמצעות המחשבה על הצילום ועל מיקומה ותפקידה של עין הצלם ואפשרויות המניפולציה והשינוי שהאמן עורך במציאות, דרך ארבעת השלבים, כפי שהגדיר אותם בודריאר: השלב ראשון – הדימוי כהשתקפות המציאות; השלב השני – הדימוי כעיוות המציאות וכהשחתתה; השלב השלישי – הדימוי כהסוואה להיעדר, יצירת רושם, מעשה הכשפים של הדימוי; והשלב הרביעי והנוכחי- הדימוי כסימולקרה, הדימוי חסר הקשר המוחלט למציאות, המודל המכריע היום את דרך ראייתנו את המציאות.

אופן סיום הקורס: ראה/י ידיעון הפקולטה