| |||||||||||||||||||||||||||||||||
הסטוריה של המדעים הפיזיקליים א
History of the Physical Sciences a |
0659-2118 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדעי הרוח | היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לפני המאה ה־17 היקום נתפס כסופי, קומפקטי, גיאוצנטרי, ומופרד לשני תחומים – תת ירחי ועל ירחי – שבהם חלים חוקי חומר ותנועה שונים. המהפיכה המדעית של המאה ה־17 מחקה את האבחנה בין שני התחומים ודרשה שבשניהם חלים אותם חוקי חומר ותנועה. באותו זמן התגבשה תמונה של יקום אינסופי, ובו הארץ אינה אלא כוכב לכת במערכת שהשמש במרכזה. הקורס יסקור את נקודות המפנה של המהפיכה המדעית במאה ה־17 בפיסיקה ובאסטרונומיה. חלקו הראשון יוקדש לשני הביטים מרכזיים של הפיסיקה הקדם־קלאסית: תורת התנועה של אריסטו שבגירסאות שונות הדריכה את המחשבה הפיסיקאלית עד למאה ה־17, והתורה האסטרונומית מיסודו של תלמי שחרגה חלקית מדרישות הפיסיקה האריסטוטלית מבלי שנוצרה סביבה תשתית תיאורטית עצמאית. בחלקו השני של הקורס יסקרו הביטים מעבודותיהם של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, דקרט וניוטון במטרה להבהיר את התגבשות היסודות של פיסיקה הקלאסית אשר החליפה את המערכת האריסטוטלית־תלמאית.
The course will survey the critical turning points of the scientific revolution of the 17th century in physics and astronomy. The first part will examine two main aspects of pre-classical physics: Aristotle’s theory of motion that guided physical thought until the 17th century, and Ptolemy’s models of planetary motion that violated some basic requirements of Aristotle’s physics without suggesting an independent theoretical alternative. The second part will examine aspects of the works of Copernicus, Galileo, Kepler, Descartes, and Newton, in order to expose the emergence of the foundations of the so-called “classical” physics that replaced the troubled Aristotelian-Ptolemaic system.