סילבוס הקורס שיעור יסוד: פילוסופיה דיאלוגית - תשע"ח, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ח

שיעור יסוד: פילוסופיה דיאלוגית
Philosophy of Dialogue

0618-2221-01

מדעי הרוח | פילוסופיה


סמ' א'	1600-1800	'א	281	גילמן - מדעי הרוח	שיעור	פרופ כנען חגי

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2017\0618\0618222101_desc.txt סילבוס מקוצר שורשיה של הפילוסופיה הדיאלוגית מצויים בתפישה של אפלטון על פיה הדיאלוג הוא לא רק צורה הולמת עבור כתיבה פילוסופית, אלא מבנה יסוד של המחשבה עצמה. מכאן גם שהאפשרות לחשיבה, משמעות ואמת, לא נמצאת באינדיבידואל עצמו אלא צומחת מתוך היחס הלא פתור לאדם אחר. במאה ה 20, הפילוסופיה הדיאלוגית התפתחה כענף ייחודי של המחשבה האקזיסטנציאליסטית, כזה הצומח מתוך ביקורת על הדרך בה האקזיסטנציאליזם בונה את מושג האינדיבידואל ואת האפשרות של קיום אותנטי. בניגוד לחיפוש האקזיסטנציאליסטי אחר אינדיבידואציה של האני שלא תיבלע במרחב הבינאישי, ובניגוד למחשבה פוזיטיביסטית שאדישה לחלוטין לשאלת האותנטיות, הפילוסופיה הדיאלוגית מבקשת למקם את האמת של האינדיבידואל בתוך האופק הדיאלוגי של הקיום: שיחה, הקשבה, יצירתיות, מעורבות, אחריות. השיעור יעסוק באלטרנטיבה הפילוסופית שמציעה המסורת הדיאלוגית, תוך דיון במספר הוגים, שבדרכים שונות, מאירים סוגיה זו. הקריאה תכלול טקסטים של: אפלטון, קירקגור, בובר, לוינס, איריגארי, דרידה. השיעור יסתיים בבחינת בית. Course description The origins of dialogic philosophy are found in Plato for whom dialogue is not only a literary form suitable for communicating philosophical ideas but is, in fact, a basic condition of thinking. An interesting implication of this is the understanding that the very possibility of meaning and truth is not found in the individual herself but in a structure of relationality by which we are always already connected to others. The course traces a “minor” philosophical tradition that recognizes and embraces dialogue as foundational to the search for truth. Readings include texts by Plato, Kierkegaard, Buber, Levinas, Irigaray, Kristeva, Derrida.

ש"ס: 2.0

סילבוס מקוצר

שורשיה של הפילוסופיה הדיאלוגית מצויים בתפישה של אפלטון על פיה הדיאלוג הוא לא רק צורה הולמת עבור כתיבה פילוסופית, אלא מבנה יסוד של המחשבה עצמה. מכאן גם שהאפשרות לחשיבה, משמעות ואמת, לא נמצאת באינדיבידואל עצמו אלא צומחת מתוך היחס הלא פתור לאדם אחר.

במאה ה 20, הפילוסופיה הדיאלוגית התפתחה כענף ייחודי של המחשבה האקזיסטנציאליסטית, כזה הצומח מתוך ביקורת על הדרך בה האקזיסטנציאליזם בונה את מושג האינדיבידואל ואת האפשרות של קיום אותנטי. בניגוד לחיפוש האקזיסטנציאליסטי אחר אינדיבידואציה של האני שלא תיבלע במרחב הבינאישי, ובניגוד למחשבה פוזיטיביסטית שאדישה לחלוטין לשאלת האותנטיות, הפילוסופיה הדיאלוגית מבקשת למקם את האמת של האינדיבידואל בתוך האופק הדיאלוגי של הקיום: שיחה, הקשבה, יצירתיות, מעורבות, אחריות.

השיעור יעסוק באלטרנטיבה הפילוסופית שמציעה המסורת הדיאלוגית, תוך דיון במספר הוגים, שבדרכים שונות, מאירים סוגיה זו. הקריאה תכלול טקסטים של: אפלטון, קירקגור, בובר, לוינס, איריגארי, דרידה.

השיעור יסתיים בבחינת בית.

Course description

The origins of dialogic philosophy are found in Plato for whom dialogue is not only a literary form suitable for communicating philosophical ideas but is, in fact, a basic condition of thinking. An interesting implication of this is the understanding that the very possibility of meaning and truth is not found in the individual herself but in a structure of relationality by which we are always already connected to others.

The course traces a “minor” philosophical tradition that recognizes and embraces dialogue as foundational to the search for truth.

Readings include texts by Plato, Kierkegaard, Buber, Levinas, Irigaray, Kristeva, Derrida.

להצהרת הנגישות