| שחקן | סגור חלון | הדפסה | |
| חורגל | משה | Hurgel Moshe | (1901-1990) |
|
מספר קטלוגי: 21.2.6
|
|
שחקן התאטרון הקאמרי של תל אביב (1953-1972) . נולד בפולין, בלודז'. היה פרש בצבא הפולני, עבד כפקיד במשרד הארץ ישראלי וכמנהל לשכת הקרן הקיימת לישראל, בלודז'. עלה לארץ ישראל ב-1925, ועבד בראשון לציון, כפועל בחקלאות ובבנין. למד משחק בסטודיה הדרמטית של התאטרון הארץ ישראלי (התא''י), בהדרכתו של מנחם גנסין. אחר כך שיחק בתאטרונים: הקומקום, סדן, המטאטא. ב-המטאטא, נמנה עם כוכבי הלהקה, ושיחק בששים וחמש תוכניות ובעשרים קומדיות. ב-1953 היה לשחקן התאטרון הקאמרי, ב-1960 נעשה לשחקן קבוע של התאטרון, ב-1968 פרש לגמלאות, אבל המשיך לשחק עד 1972. שיחק גם בקולנוע, בסרטים הראשונים שנעשו בארץ ישראל.
עודד הנודד (סרט אילם בשחור לבן, ראשון לסרטים העלילתיים, באורך מלא, בבימוי –חיים הלחמי, 1932), זאת היא הארץ (בימוי – ברוך אגדתי, 1935), האתמול של המחר (בימוי - ברוך אגדתי, 1964).
משה חורגל היה אוטודידקט וידען בשפה העברית. היה שחקן אופי מצטיין ובעל דיקציה יוצאת דופן.
תפקיד קומי אחד בלבד כתב המחזאי האמריקאי ארתור מילר במחזותיו – תפקיד מוכר הרהיטים הזקן – סלומון, במחזה – המחיר. המחזה הועלה בישראל לראשונה בתאטרון הקאמרי, ב-1968. משה חורגל זכה לעצב את התפקיד והוא הפך אותו לתפקיד חייו. רק לעתים נדירות, זוכה שחקן לביקורות נלהבות פה-אחד כמו שזכה להן משה חורגל, בתפקיד סלומון:
"...משה חורגל הגיע לכלל וירטואוזיות..." (דב בר-ניר, על המשמר).
"...הביצוע היפה ביותר הוא של משה חורגל...לראות אותו מבצע תפקיד זה – בהומור,בחכמה, בעוצמה, הוא תענוג נדיר. ממש פשע ששחקן זה אינו מנוצל לעתים קרובות יותר ובתפקידים בולטים יותר..."
"...יש לפרקים ששחקן מקרין...דבר זה קורה לחורגל ב"המחיר". הוא גונב את ההצגה...משחקו
מרתק, מרנין, מהוקצע וחיוני..." (יורם קניוק, דבר ).
"...משה חורגל הגיש לנו הערב אחד התפקידים הנפלאים ביותר...הוא היה משך רגעים רבים
מרכזה של ההצגה...משה חורגל ראוי לפרס על משחקו המקורי, השופע בטבעיות, בפקחותו,
ובידע המקצועי שלו..." (ד"ר חיים גמזו, הארץ).
ב-1990, חודשיים לפני יום הולדתו ה-90, נפטר משה חורגל. הניח אחריו רעיה - פרומה , בן - דורי הרגיל, בת - בלהה חורגל-יגיל, חתן, השחקן – גדי יגיל, נכדות ונכדים. אחד הנכדים הוא הסופר הצעיר – רן יגיל. אחת הנכדות היא השחקנית – יולי הרגיל.
|
| שיחק בתאטרונים |
|
התא''י (1926-1928), הקומקום (1928), סדן, המטאטא (1929-1953), הקאמרי (1972-1953).
|
| שיחק בהצגות |
|
הדיבוק, במקום הדוד (1927), יום מנוחה, מיסטר קיבוץ, יורשים עליזים, פוטש ופרלמוטר, טופז, משחק בארמון, מלך למפדוזה, העוצר הגדול, הצביעו בעד אגסי, לאור הגז, פיגמליון, דון פרלימפלין, אשת הסנדלר, מוריד הגשם, אחותי איילין, מלחמת בני אור, רוזנים ואביונים, כטוב בעיניכם, הטירה, הנפש הטובה מסצ'ואן, מריוס, דון ז'ואן, גן הדובדבנים, המלט, כנרת כנרת, כתר בראש, המחיר ועוד.
|
| שיחק בסרטים ובתוכניות טלוויזיה |
|
עודד הנודד (סרט אילם בשחור לבן, ראשון לסרטים העלילתיים, באורך מלא, בבימוי –חיים הלחמי, 1932), זאת היא הארץ (בימוי – ברוך אגדתי, 1935), האתמול של המחר (בימוי - ברוך אגדתי, 1964).
|
| פרסים |
|
מועדון מילוא (על עיצוב תפקיד – סלומון, בהצגת – המחיר לארתור מילר, 1969), תואר יקיר תל אביב (1984).
|