שחקןסגור חלון | הדפסה

אופיר (גולדשטיין) שי (ישעיהו)שייקה Ofir K.Shay (1928-1987)

מספר קטלוגי: 125.4.1
שחקן, בדרן, במאי ופנטומימאי. חתן פרס מאיר מרגלית. נולד בארץ ישראל, בירושלים. יוצא הלהקה הצבאית של הפלמ"ח - הצ'יזבטרון (1948). היה אחד משני כוכביה יחד עם נעמי פולני. למד משחק בסטודיו הדרמטי של תאטרון האהל. למד פנטומימה אצל אטיין דקרו בפריז, והופיע בלהקתו, ובלהקתו של מרסל מרסו. משחזר משהותו בפריז, ייסד להקת פנטומימה ליד התאטרון הקאמרי, בה שיחקו: מיה זיו, ג'וקי ארקין, זיוה רודן, שלמה בכר, עמוס אריכא ומיכאלה ארגוב. הלהקה העלתה שתי הפקות:  (1954) ו-מסכות (1955). ב-1956 משפרקו מנהלי הקאמרי את הלהקה, נסע לארצות הברית ושהה שם כחמש שנים. שייקה אופיר היה ל-שי ק. אופיר, והופיע שם בקולנוע, בטלוויזיה ובמועדוני לילה ברחבי ארה"ב. הופיע לצד כוכבי בידור בעלי שם בינלאומי כמרלן דיטריך הרי בלפונטה ועוד. באוף ברודווי, ביים והעלה את תוכנית הבידור – 41 בשק אחד, שזכתה בביקורות מצוינות. היה הבמאי הראשון, מערכונאי, מעצב של סגנון המשחק (אשכנזי-מזרחי) וה"לוק" (לבושי חליפות מול סוללת מיקרופונים) של להקת הבידור, שהופיעה על במות ישראל עשרות שנים - שלישית הגשש החיוור (1964-1968). נפטר בגיל 59, לאחר מחלת ריאות ממארת. הניח אחריו אם, אח ואחות, רעיה - לידיה, בתו של השחקן הייידי ישראל שומאכר, בן– גיגי, ובת - קארין, בן בכור – עדי (אלעד) ובת – עתליה, מנישואיו הראשונים לאהלה הלוי – גם היא יוצאת להקת הצ'יזבטרון ובתם היחידה של מייסד תאטרון האהל – משה הלוי ורעיתו, שחקנית האהל – לאה דגנית.
שיחק בתאטרונים
הקאמרי, האהל, תאטרון 13, הבימה, התאטרון העממי, החמאם, גיורא גודיק, בית ליסין ועוד.
שיחק בהצגות
הסערה, בפרברי ניו יורק, הוא הלך בשדות, פנטומימה, על מסכות ואנשים, כובע הקש האיטלקי, נאסר א-דין, ת"ק על ת"ק, האיש שבא לסעוד, האידיוטית, החולה המדומה, אלף פרצופים, ימים טובים, גברתי הנאוה, שין שין, חגיגית פנטומימה, האדם הצוחק, היורשת, כטוב בעיניכם, המלך מתיא הראשון ועוד.
ביים בתאטרונים
קאמרי, העממי – אברהם דשא (פשנל), להקות צבאיות, מופעי פנטומימה ועוד.
ביים את ההצגות
ת"ק על ת"ק (יחד עם שמואל בונים), פריז הקטנה, דודתו של צ'רלי, ימים טובים, דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ, שמחת זקנתי, תוכנית ד' ועוד.
שיחק בסרטים ובתוכניות טלוויזיה
באין מולדת, מעשה במונית (1956), דליה והמלחים, מוישה ונטילטור, אלדורדו (1963), שמונה בעקבות אחד, חור בלבנה, השוטר אזולאי, הבית ברחוב שלוש, אבו אל בנאת, סלומוניקו, תעלת בלאומילך, השועל בלול התרנגולות, הקוסם מלובלין, הגן, טעות במספר, מכרות המלך שלמה, מחץ דלתה, נשות הרעם ועוד. ביים סרט קולנוע יחיד - חמש מאות אלף שחור (1977).
פרסים
ב-1974 היה שייקה אופיר חתן פרס השחקן המצטיין בפסטיבל הסרטים בצפת, ב-1981 היה חתן פרס אמ"י (איגוד אמני ישראל), על מפעל חיים בתאטרון, בפנטומימה, בבידור ובקולנוע (איגוד אמני ישראל), וב-1985 היה חתן פרס מאיר מרגלית. היה מועמד לפרס האוסקר למשחק בסרט – השוטר אזולאי בקטגוריית הסרט הזר, ובסופו של דבר זכה בפרס – גלובוס הזהב מטעם מבקרי הקולנוע על עיצוב תפקידו בסרט. זכה גם בפרסים אחדים של – כנור דוד.

מתוך: מדריך מאה שנה לתאטרון העברי
מאת שמעון לב-ארי
כל הזכויות שמורות למחבר
אתר אינטרנט של המילא"ה