במאיסגור חלון | הדפסה

הלוי (גורביץ') משה Ha`levy Moshe (1895-1974)

מספר קטלוגי: 136.3.2

שחקן ובמאי. נולד ברוסיה, במיסטיסלב. נמנה עם שנים עשר השחקנים הראשונים של תאטרון הבימה במוסקבה. למד בסטודיה הדרמטית של הבימה במוסקבה, בהדרכת ייבגני וכטנגוב. נתקבל לתאטרון וצורף לקולקטיב ב-1918. עזב את הבימה, עלה לארץ ישראל ב-1925, ייסד את תאטרון אהל והיה מנהלו האמנותי הראשון (1925-1950). ייסד את תאטרון משה הלוי (1960-1966). ייסד את תאטרון התנ''ך ( ? ) משה הלוי נפטר בגיל 79. הניח אחריו רעיה, השחקנית - לאה דגנית, ובת - הזמרת אוהלה הלוי. בראשונה היה נשוי לשחקנית הבימה - חנה רובינא. משעלה ארצה, החליט שלא להצטרף לתאטרון הארץ ישראלי ((התא''י), בניהולו של מנחם גנסין, למרות שהוזמן על ידו לעשות כן. אלא לייסד תאטרון פועלים עליו חלם עוד ברוסיה. הלוי הקים בתל אביב סטודיה דרמטית, ליד וועדת התרבות של הסתדרות העובדים, וערך בחינות בתל אביב, ירושלים, בחיפה, ובקיבוצים. מתוך כ-160 נבחנים בחר ב-40, וב-21 באפריל 1925, נערכה הפתיחה החגיגית של הסטודיה הדרמטית - אהל. יום לאחר מכן, הועלתה על הבמה הצגת הבכורה - נשפי י.ל.פרץ. 

 25 שנה ניהל הלוי את האהל, וביים על במתו את ההצגות: נשפי פרץ, דייגים, נשפי שלום עליכם, ירמיהו, יעקב ורחל, המלך ליר, נשי וינדזור העליזות, מגילת אסתר, פאר העונה, כובשי הביצה, הנסיון, שאפ, בשפל, ריחיים, שבתי צבי, מסעות בנימין השלישי, הורדוס ומרים, היער, יום הדין, סדום, פישקה החיגר, מנחם מנדל, בתיה, שלטון החושך, גם הוא באצילים, המלך ליר, בסמטאות ירושלים, והילד איננו, בדרכי החיים, הגזע הטהור, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, פלישה, ביערות פולין, קולחוז של נשים, בר כוכבא, עיר המחר, המכשפה, הסערה, בפרברי ניו יורק, הרשלה מאוסטרופולי, שומרי החומות, סולון בלודיה, אינקובטור על הסלע, תמר אשת ער, החולה המדומה, נפוליאון בניו אורלינס, מירנדולינה, דונה גרציה ועוד. ביים הצגות ענק תחת כיפת השמיים: רות, יפתח, ועוד. במשך חמש שנים (1932-1937) ביים את מסעות העדלידא בתל אביב.

בתאטרון משה הלוי, ביים את ההצגות: צמוק בשמש, ליאונורה, חמש פגישות, במעגל הנישואין, בנות חוה, עולמו של פרץ, היושבת בגנים, יום הדין של משפחת בר, העיירה שלי.

פרסים
פרס על שם יהושע גורדון, מטעם הסוכנות היהודית (באותה שנה, קיבל את הפרס גם שחקן הבימה - שמעון פינקל, 1947).
ביבליוגרפיה
הלוי, משה, 1954, דרכי עלי במות. ספריה לתאטרון בעריכת נתן אגמון (ביסטריצקי), הוצאת מסדה, תל אביב. משה הלוי, כמו קוביות לבנות באגדת ילדים - ראיון (ינואר 1969) בתוך - חלפי, שמשון (מראיין ועורך) 2001, חולמים בחולות.משרד הבטחון-ההוצאה לאור, שם, עמ' 95-102.

מתוך: מדריך מאה שנה לתאטרון העברי
מאת שמעון לב-ארי
כל הזכויות שמורות למחבר
אתר אינטרנט של המילא"ה