מחזאיסגור חלון | הדפסה

דגן (פישל) גבריאל (פטר)פטיה Dagan Gavryel (1922-2008)

מספר קטלוגי: 18.1.1

משורר, שחקן, סופר, מחזאי, במאי ומטפל, בעל תואר שני בפסיכולוגיה. נולד בצ'כוסלובקיה, בהרדצקלובה. במלחמת העולם השנייה, היה בגטו טרזיאנשטט, ואחר כך באושוויץ. התחיל לשחק בחוג הדרמטי של גטו טרזיאנשטט. שרד את השואה, ובתום המלחמה חזר לפראג, הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ובתאטרון, וגם השתלם במשחק בבית הספר לאמנות התאטרון בהדרכת הבמאי -בוריאן. שיחק בתאטרון בצ'כיה, ומחזה ראשון שכתב הועלה בפראג (1948). כתב גם תסריטים לטלוויזיה הצ'כית.

עלה לישראל ב-1949. היה חבר קיבוץ גבעת חיים, ואחר כך עזב את המשק התיישב בתל אביב, והחל לעסוק בתאטרון: היה חבר בוועדת הרפרטואר של התאטרון הקאמרי, ביים בצה"ל בלהקות צבאיות, בחוגים דרמטיים בקיבוצים ובלהקות תאטרון ושיחק בהצגות תאטרון, כתב תסריטים, וייסד, יחד עם איזי אברהמי וזהרירה חריפאי את תאטרון - במה למקור, שנקראה אחר כך - אשנב (1959). באמצע שנות השישים נסע לארצות הברית, למד פסיכולוגיה לתואר שני, והכשיר את עצמו להיות מטפל. ב-1968 חזר לישראל, ובמקביל לעבודתו כמטפל, המשיך לכתוב מחזות,ספרים ומערכונים. כתב ופרסם את הספרים: בינת השכווי, הרובע החמישי, ליצני החצר, השען מסמטת השעון (יחד עם אחיו, הסופר - אביגדור דגן. רוב מחזותיו נכתבו על תקופת השואה, אבל כתב גם קומדיות. נפטר בגיל 86. הניח אחריו רעיה - בת שבע (בטי), בן - מייקי דגן, עיתונאי ועורך העיתון הכלכלי של עיתון - הארץ.

שיחק בתאטרונים
הקאמרי, אשנב, קבוצת התאטרון נווה צדק ועוד.
שיחק בהצגות
כמו כולם, בתו של מירסקי, עקשן לדעת ועוד.
ביים בתאטרונים
אשנב, מקור, זירה ועוד. 
ביים את ההצגות
פרנסואה ראש גזר, סיפורו של מורה ועוד.
כתב את המחזות
היה שותף בכתיבת התסריטים לסרטים: הם היו עשרה, ואף מילה למורגנשטיין (יחד עם אריקה עויזרמן, אריה אליאס ובנימין קורצקי, עפ"י אפרים קישון 1963), ההצגה ליחיד - הדוד ארתור (דני הורוביץ עפ"י פטיה דגן, בית ליסין – יוסי ידין 1981), אורחים פורחים, גנב התקוות, הקטיף, חזרה (נכתב בשלהי שנות הששים. הועלה בתאטרון בעיר - דארמשטאדט בגרמניה 1990/91), מפגש חוזר (1969), קומדיה דל מורטה ועוד.
שיחק בסרטים ובתוכניות טלוויזיה
הם היו עשרה (1960), אף מילה למורגנשטיין, מצב משפחתי (סדרה בטלוויזיה החינוכית) ועוד.

מתוך: מדריך מאה שנה לתאטרון העברי
מאת שמעון לב-ארי
כל הזכויות שמורות למחבר
אתר אינטרנט של המילא"ה