| אשת תאטרון בעלת כשרונות מגוונים | סגור חלון | הדפסה | |
| ברנשטיין-כהן (גור) | מרים | Bernstein-Cohen Miriam | (1893-1991) |
|
מספר קטלוגי: 79.2.1
|
|
שחקנית התאטרון הקאמרי. במאית, סופרת, משוררת, מתרגמת, מרצה, מורה למשחק ולהיגוי ((לימדה משחק והגייה, בבית הספר לאמנות הבמה - בית צבי, ברמת גן 1961 –1968). מרים ברנשטיין-כהן, הייתה השחקנית המקצועית הראשונה בארץ ישראל (1921) , כלת פרס ישראל, ויקירת העיר תל אביב (1979).
נולדה ברוסיה, בקישינב. אביה היה הרופא הציוני - יעקב ברנשטיין-כהן. בעלת תואר ד"ר לרפואה מאוניברסיטת חארקוב (1918), אבל מעולם לא עסקה במקצוע. למדה משחק בסטודיות למשחק בחארקוב (אצל פאול אלין) ובמוסקבה (אצל סטניסלבסקי ודנצ'נקו (1918-1920), שיחקה על במות בתאטרון הרוסי והיידי (1915-1921). והשתלמה בברלין.
עלתה לארץ ישראל ב-1907, ושוב ב-1921. עם עלייתה ארצה הצטרפה לתאטרון עברי, שייסד דוד דוידוב ב-1920. הייתה גם מדריכת החוג הדרמטי בגימנסיה העברית הרצליה (1921).
ייסדה וערכה את כתב העת הראשון לאמנויות בארץ ישראל - תאטרון ואמנות (1926). כתבה ופרסמה שירים, רומנים, וספרי תאטרון. תרגמה ספרות יפה: מערת סלמנקה, ספורי פירנדלו, אולם מספר שש, פולטבה, מותו של איוון איליץ', סיפורי מופאסאן, פטריוט לפרל באק ועוד. כתבה בעיתונים: טורים, עיתים, אורלוגין, הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב, עונות השנה, גזית, ועוד.
מרים ברנשטיין-כהן פינתה מזמנה לעבודה ציבורית: הייתה ציר באסיפת הנבחרים השניה, הייתה בשליחות התרבות העברית בדרום אפריקה, בשליחות הקק"ל ברומניה, פולין, בלגיה והולנד (1938-1939).
הייתה נשואה לשחקן-במאי - מיכאל גור. מנישואיה הראשונים נולד בנה - דוד, שנפטר לפניה בארצות הברית מהתקף לב. היא נפטרה בגיל 97. הניחה אחריה בת, השחקנית והמתרגמת - אביבה גור-שילה. חתן - השחקן יצחק שילה, נכדה ונינה.
|
| שיחקה בתאטרונים |
|
עברי (1920-1923), קומדיה ארץ ישראלית, ארץ ישראלי (התא''י) (1923-1926), לאומי, קומדיה ארץ ישראלית (1934-1936 ), הקאמרי (1954-1964), הבימה, העירוני חיפה, צוותא תל אביב ועוד.
|
| שיחקה בהצגות |
|
נורה, האב, הרפגון, מירנדולינה, שבתי צבי, דודתו של צ'ארלי, גנרל קישוט, ירמה, הטירה, טורא, רומיאו ויוליה, לא ביום ולא בלילה, ימים בין העצים, הזמנה לארמון, מרי סטיוארט, המהפכה והתרנגולת, מידה כנגד מידה, אור הגז, אנשי ריב, בגלל חגורה, ירמה, נורה, קפיטן קרגיוז, אילוף הסוררת, מעין הכבשים, בית הבובות, המדורה, בלשצר, אנשי ריב, שולחנות נפרדים, הדה גאבלר, רב סרן ברברה, ימים בין העצים, אשת הבן ועוד.
|
| ביימה בתאטרונים |
|
תאטרון עברי, המטאטא, צוותא תל אביב ועוד.
|
| ביימה את ההצגות |
|
חשיבותה של רצינות (1921), מדינתנו שתחיה, אלבום משפחתי (1971) ועוד.
|
| תרגמה את המחזות |
|
הידועה בציבור (פילומנה), אי הבנה, ימים בין העצים ועוד.
|
| שיחקה בסרטים ובתוכניות טלוויזיה |
|
מעשה במונית (1956), פורטונה, מלכת הכביש, לא ביום ולא בלילה, סוס עץ (1978), חבילות מאמריקה ועוד.
|
| פרסים |
|
פרס אמנות הבמה מטעם עיריית תל אביב (רמח"ל 1969), פרס יעקב פיכמן, כינור דוד, פרס אקו"ם (עבור הרומן – שורשים במים), פרס פסטיבל ברלין על משחקה בסרט – לא ביום ולא בלילה, פרס ישראל (1975).
|
| ביבליוגרפיה |
|
ברנשטיין-כהן, מרים, סוף שנות החמישים), תולדות התאטרון. הוצאת מזרחי, תל אביב.
ברנשטיין-כהן, מרים, 1956, התאטרון על סף המאה העשרים. הוצאת מסדה, רמת גן.
ברנשטיין-כהן, מרים, 1962, בעולם האשליות. האיגוד הארצי של אמני הבמה, המוסיקה והמחול בישראל, תל אביב.
ברנשטיין-כהן, מרים, 1971, כטיפה בים (אוטוביוגרפיה). הוצאת מסדה, רמת גן.
|