שחקן תאטרון הבימה. נולד ברוסיה, אוקראינה, בפלך פודוליה בכפר סימובקה. למד בחדר ובישיבה, והוא גם בוגר בית ספר גבוה לחקלאות. שימש כסגן הרב בברשאד (1914-1920), היה גם פקיד ומנהל חווה חקלאית. ברוסיה היה חבר בלהקות חובבי תאטרון, ושיחק ביידיש ובעברית. נתקבל להבימה וצורף לקולקטיב ב-1920. עלה לארץ ישראל עם הבימה ב- 1928. היה חבר הנהלת הבימה (1927-1933). צידד כל השנים בהשתקעות הבימה בארץ ישראל, ובשנות חייו האחרונות עמדג בראש המצדדים בהכרה ממשלתית בתאטרון הבימה והפיכתו לתאטרון לאומי. נפטר בגיל 59. הניח אחריו רעיה, הציירת - גיטל מייזל בן-חיים, ובת, חברת קיבוץ שובל - מיה בלוך. לאחר מותו, תארו את אישיותו, כשרונו והשקפת עולמו, כלהלן: רבקה כצנלסון (במכתב תנחומים להבימה 2 בדצמבר 1957) :

..."הכרתיו , ולא אחת ראיתי שלהבתו שבערה כאש-תמיד, אש-אהבה להבימה. לא ידע פשרות באהבתו זו, היא הייתה מוקד-חייו ושורש-חייו גם יחד."

מרדכי נמיר (במברק רשמי לתאטרון הבימה 3 בדצמבר 1957):

"אתכם באבלכם על מות בן-חיים. הנפש הפיוטית והאדם הצנוע".