| פזמונאי, מערכונאי, סופר, תסריטאי, עיתונאי, מראיין, מתרגם, שחקן, צייר, פסל. נולד בפולין, ברובנו. עלה לארץ ישראל ב-1938. למד במשך שנתיים בכפר הנוער בן-שמן. שרת שנתיים בחיל הים הבריטי (1942-1944), אחר כך התגייס ושרת בפלי"ם, הביא ארצה לפחות אניית רכש אחת, הבריח נשק וישב בכלא באטליה, היה איש עלייה ב' באירופה (1945-1950). משהשתחרר נסע להוליווד ללמוד קולנוע. היה עיתונאי בדבר השבוע, העולם הזה, כותרת ראשית, חדשות וידיעות אחרונות. פרסם ספורים קצרים, רומנים, ילקוט הכזבים ומילון עולמי לעברית מדוברת יחד עם נתיבה בן-יהודה. כתב את הספרים: לזכור ולשכוח, איך לעשות מה, מה נשמע, סיפורי אבו נימר, יופי של מלחמה, לא שם זין ועוד. כתב את הספרים: לזכור ולשכוח, איך לעשות מה, מה נשמע, סיפורי אבו נימר, יופי של מלחמה, לא שם זין ועוד. בראשית שנות הששים ייסד יחד עם חיים חפר את מועדון החמאם, ביפו העתיקה. קיים ערבי ראיונות בחמאם, ובמלונות הילטון ודן בתל אביב. העמיד תערוכות מעבודותיו באמנות הפלסטית. נפטר ביפו, לאחר מחלה ממארת בגיל 65. הניח אחריו שני בנים ובת מנישואיו הראשונים לאלן סנט-שור: דור, נועה ופיקו, בת - נעמי, מנישואיו לציירת - בתיה אפולו, ונכדים. | |
| כתב את המחזות | |
| תל אביב הקטנה (יחד עם חיים חפר) ועוד. | |
| תרגם מחזות בתאטרונים | |
| הקאמרי, האהל ועוד. | |
| תרגם את המחזות | |
| על עכברים ואנשים (הקאמרי 1951), האיש שבא לסעוד, דרך הטבק ועוד. | |
| כתב תסריטים לסרטים ולתוכניות טלוויזיה | |
| אבן על כל מיל (יחד עם אריה להולה וחיים חפר 1955), שלושה ימים וילד (יחד עם אורי זוהר, אמציה חיוני ודוד גורפינקל 1967), מצור (יחד עם ז'ילברטו טופנו וגילה אלמגור 1969), לא שם זין (הסרט נעשה על פי הרומן שכתב 1987). | |
| שיחק בסרטים ובתוכניות טלוויזיה | |
| חשמלית ושמה תשוקה (הוליווד 1950), מצור (1969), חור בלבנה, רגעים (1979). | |
| ביבליוגרפיה | |
| דנקנר, אמנון, 1992, דן בן אמוץ – ביוגרפיה. הוצאת כתר. | |