אשת תאטרון בעלת כשרונות מגווניםסגור חלון | הדפסה

שביט (קדישביץ') עדנה Edna Shavit

מספר קטלוגי: 46.5.4
שחקנית, במאית, מורה למשחק ולבימוי, מתרגמת, מעבדת ותסריטאית, עיתונאית, תסכיתאית, עורכת ומגישה בתחנות הרדיו - גלי צה"ל וקול ישראל. נולדה באמצע שנות השלושים של המאה העשרים, בארץ ישראל בחיפה. היא בוגרת בית הספר הראלי בחיפה, שם השתתפה בחוג הדרמטי של בית הספר. אחר כך השתתפה בחוג הדרמטי של עיריית חדרה (1954), יוצאת להקת הנח"ל, למדה באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות אנגלית ופילוסופיה), בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב (בספרות עברית ובאמנות התאטרון), בעזרת מלגה מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל נסעה לארצות הברית והשתלמה בקולנוע ובטלוויזיה, כשנתיים. משחזרה לישראל, הצטרפה לסגל ההוראה של החוג לאמנות התאטרון באוניברסיטת תל אביב. החלה לביים בחוג ואחר כך בתאטרון הממוסד. ערכה וביימה עשרות תסכיתים ותוכניות רדיו (1958-1970): הרפתקאותיו של פאול פניפזר (מתוך – שקיעה ונפילה מאת – איוולין וואו 1958), הלבישו את הערומים (פירנדלו), גבר אמיתי (אונמונו), כלב חוצות (עגנון), דגש קל, כרטיס כניסה, דואר צבאי 1005, קוקטייל לשניים, הלילה, נא לצלצל, פעמיים אספרסו, קומה ג' משמאל, חמים וטעים ועוד. פעמיים הייתה נשואה והתגרשה (ליהודה ורבר, וליורם גל). ילדה בן מחוץ לנישואין. ב-2005 יצאה לגמלאות מהוראה באוניברסיטה, לאחר 40 שנה.
שיחקה בתאטרונים
להקת הנח"ל (בתכנית ו' – העיקר שנפגשים 1954), זירה (1955-1958) ובימת השחקנים בתאטרון הקאמרי (1969).
שיחקה בהצגות
אנו מחכים למראל (1955), ילד השעשועים של העולם המערבי, הבעל האשה והמוות, השיעור, הזמרת בעלת הקרחת, אשת הסנדלר, פרנסואה ראש גזר, אלפי (1969) ועוד.
תרגמה את המחזות
מחכים לגודו, בית קברות למכוניות, טרטיף, הרובע העתיק, העתיד טמון בביצים, היותר חזקה, הדה גאבלר, דונה רוזיטה, קפה שחור, סקאפינה, הכתבנים, הזמרת בעלת הקרחת, מחזה קצר, שוגר פלם, הכפיל, הדלת צריכה להיות או סגורה או פתוחה, אני הרברט, ההלם של ההזדהות, האזעקה, קיץ בכפר, הדב, אני אחזור הביתה לחג, בקול דממה דקה ועוד.
ביימה בתאטרונים
ביימה בכל תאטרוני ישראל: האהל, הבימה, הקאמרי, העירוני חיפה, יובל, העירוני באר שבע, החאן הירושלמי, הקיבוץ, אורנה פורת לילדים ולנוער, צוותא תל אביב, פסטיבל התאטרונטו להצגות ליחיד, פסטיבל עכו לתאטרון ישראלי אחר, דורות. ביימה גם במסגרת אוניברסיטאיות בישראל, בארצות הברית, גרמניה וסלובקיה.
ביימה את ההצגות
ביימה יותר מ-100 הצגות: חשמלית ושמה תשוקה – ההצגה הראשונה שביימה בתאטרון המקצועי (האהל 1968), מחכים לגודו (שש הפקות שונות! 1966-2006, ההפקה שעלתה בחוג לתאטרון ב-1996 הוזמנה לפסטיבל הסטודנטים בברטיסלבה, וזכתה בפרס!) , אדיפוס המלך, הרובע העתיק, רב חנוך ורב יוספכי, טרטיף, את ואני והמלחמה הבאה, איך אנחנו נראים?, סטטוס קוו ואדיס, חיי קליגולה, קברט עגנון, מחול המוות (ההפקה שעלתה בתאטרון הבימה ב-1996, הוזמנה ועלתה על במת הפסטיבל הבין לאומי ע"ש סטרינדברג, בשוודיה), הבעל הנצחי, רוזנטה חוזר משדה הקרב, הידעת את שביל החלב?, שירי רחל, סיפור גן החיות, ההודי רוצה לברונקס, התור, וויצק, כנרת כנרת (1994), רביזור, צחות בדיחותא דקידושין, חלום ליל קיץ, הקלפנים, הדה גאבלר, קברט בשדה הקרב, הנשים האבודות מטרויה, הפשע לא משתלם, כי עודני מאמין בך, מלינקי, כובע הקש האיטלקי, בילי בול הגדול, בית קברות למכוניות, בית ספר לנשים, קברט לוין, בילורה, דונה רוזיטה, שלושה שחקנים דרמה אחת, גם הוא באצילים, הרופא בעל כרחו, מדאה, רוח נמוכה, אוידיפוס בשמים, תמיד אשה, ערב שירי החיפושיות, אני יוצאת עם שירי לדרך, החייל האמיץ שוייק, מוריס שימל ועוד.
תרגמה את המחזות
מחכים לגודו, בית קברות למכוניות, טרטיף, הרובע העתיק, העתיד טמון בביצים, היותר חזקה, הדה גאבלר, דונה רוזיטה, קפה שחור, סקאפינה, הכתבנים, הזמרת בעלת הקרחת, מחזה קצר, שוגר פלם, הכפיל, הדלת צריכה להיות או סגורה או פתוחה, אני הרברט, ההלם של ההזדהות, האזעקה, קיץ בכפר, הדב, אני אחזור הביתה לחג, בקול דממה דקה ועוד.
כתבה תסריטים לסרטים ולתוכניות טלוויזיה
אי לייק מייק (יחד עם במאי הסרט - פיטר פריי 1961), הילד מעבר לרחוב (יחד עם במאי הסרט - יוסף שלחין 1966), סבינה (יחד עם אלכסנדר צ'רסקי,ומפיקת הסרט - מרגוט קלאוזר 1967) ועוד.
פרסים
פרס הבמאי המצטיין, מטעם המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות על בימוי המחזות – ההודי רוצה לברונקס/תור מאת ישראל הורוביץ (הקאמרי 1971), ובימוי המחזות - רוזנטה חוזר משדה הקרב/בילורה מאת ביאולקו. פרס משה הלוי, מטעם עיריית תל אביב על מפעל חיים, חינוך דורות של שחקנים ובמאים ומכלול עבודתה האמנותית בתאטרון הישראלי (2006).
ביבליוגרפיה
תום לוי, 2004, חוקר מציג יוצר - עדנה שביט. בתוך כתב-העת - מותר, הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם - א.ביתן הוצאה לאור, עמ' 91-100.

מתוך: מדריך מאה שנה לתאטרון העברי
מאת שמעון לב-ארי
כל הזכויות שמורות למחבר
אתר אינטרנט של המילא"ה