זמר ושחקן. נולד בפולין, בורשה. עלה לארץ ישראל בשנת 1935. שר בבתי קפה בחיפה: גינתי-אור (ברחוב הרצל) ובקפה כץ (בשדרות נורדאו), ובתל אביב: סמדר, גינתי ים ובגן מלון סן-רמו. בתל אביב, הכיר רוזין את נתן אלתרמן, שהתרשם מכשרונו והסכים לכתוב עבורו פזמונים. בשנת 1945, הצטרף לתאטרון לי-לה-לו, בתכנית השניה - ראיון בלי-לה-לו, והיה לאחד המבצעים הטובים ביותר של פזמוני אלתרמן. משה ולין הבעלים של התאטרון, הודה כי שילם למתתיהו רוזין את השכר הגבוה ביותר - 70 לא"י. רוזין השתתף ב-11 תכניות בלי-לה-לו. במלחמת השחרור גויס למחת"ר והופיע ביחידות הצבא. לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 1950, נסע לארה"ב יחד עם אלכסנדר יהלומי ומינה ברן כשלישיה, אותה הזמין אמרגן יהודי אמריקאי, לסבוב הופעות בן שלושה חודשים. עם תום ההופעות נפטר רוזין, באופן פתאומי, משבץ לב בגיל 35. הניח אחריו רעיה – יטקה, וילד בן שנה וחצי - אברהם.

מבקר התאטרון דב-בר מלכין מציין באחת הבקורות:

"מתתיהו רוזין הוא פרטנר קולגיאלי ביותר על הבמה, הוא עוזר לכל פרטנר שלו להוציא מעצמו את הטוב ביותר"... לדעת המבקר, נובע הדבר מרגשות בטחון עצמי וחברות. ..."רוזין - גוץ ומהיר תנועה. משחק את פזמוניו – וזה סוד ההצלחה והפופולריות שלו אצל הקהל".