שחקןסגור חלון | הדפסה

אליאס אריה Elias Arie

מספר קטלוגי: 13.5.1
שחקן, תסריטאי ובמאי. נולד בעירק בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים. עלה לארץ ישראל ב-1947. בוגר האקדמיה לאמנויות בבגדד, בשנות החמישים, למד קןלנוע בפריז, עבד בתעשיית הסרטים בצרפת והשתלם באמנות התאטרון אצל ז'ן לואי בארו, מרסל מרסו, ז'ן וילאר ורנה סימון. שיחק בתאטרון בעירק ובישראל. לצד פעילותו האמנותית מייחד אריה אליאס מזמנו לפעילות ציבורית ענפה. עוסק גם בציור. ב-1985 הציג את עבודותיו לראשונה בציבור.
שיחק בתאטרונים
הקאמרי, העירוני חיפה, גיורא גודיק, יובל, קבוצת התאטרון נווה צדק ובהפקות פרטיות.
שיחק בהצגות
נאסר-א-דין, צחות בדיחותא דקידושין, קזבלן, זורבה היווני, השדרה, ג'מבור וחמורו סמבור, מי שעולה עולה, המזל, הקמע ועין הרע גירושים מאוחרים (על תפקידו בהצגה זו זכה בפרס כינור דוד לשחקן הטוב ביותר, 1983), ארץ רחוקה – הצגה ליחיד עפ"י יצחק בן-נר מי שעולה עולה, שירי החומש, נעלים אדומות, הזמן הצהוב, כרטיס לכיוון אחד, תיקון חצות, המזל הקמע ועין הרע ועוד. אברהם אבינו שותק ומחייך, שכונת חיים, הילד מעבר לרחוב, עליזה מזרחי, קזבלן, שדה מגנטי ועוד.
שיחק בסרטים ובתוכניות טלוויזיה
אבן על כל מיל (1954), אף מילה למורגנשטיין (תסריט יחד גבריאל דגן ואריקה עויזרמן 1963), הילד מעבר לרחוב, עליזה מזרחי, הגמל והילד, לפני מחר, מרגו שלי, אריאנה, השוטר אזולאי, נורית, צ'רלי וחצי, סנוקר, רחוב 60, הרשלה, כוכב השחר, נורית 2, כאסח, המובטל בטיטו, אבא גנוב 2, אש צולבת, אברהם אבינו שותק ומחייך, שכונת חיים, הילד מעבר לרחוב, עליזה מזרחי, קזבלן, שדה מגנטי ועוד.
פרסים
אריה אליאס עטור כיבודים ופרסים על פעילות ציבורית והתנדבותית: בשנות השבעים ייסד להקות תאטרון אחדות במגזר הערבי: בנצרת, בירושלים המזרחית ובכפרים אחדים. על יזמתו ועבודתו זו העניק לו טדי קולק, ראש העיר ירושלים ב-1981, את מדליית ירושלים. ב-1985 העניק נשיא המדינה לאריה אליאס את התואר – אות המתנדב על עבודה חינוכית אמנותית עם 45 ילדים, שהוגדרו כ-"נוער במצוקה", ממוסד – יוליאנה, והיותו אב-חונך לחייל שלקה בהלם קרב. ב-1994 העניק לו שר המשטרה דאז – משה שחל, תעודת הוקרה כאות הערכה לתרומתו למען שיקומם של אסירים, בדרך יצירתית ואמנותית. זאת על הקמת חוגים דרמטיים ועבודתו כבמאי בבתי הכלא בארץ (מעשיהו, נווה תרצה ועוד). בבתי הכלא ביים את ההצגות: בדרך לנמל הרקורט, תעלולי נאסר-א-דין, אמיץ הלב, משמעת במלחמה, השמן הארוך והגוץ ועוד. אריה אליאס נמנה עם מייסדי וחברי עמותת – דרור, לפיתוח האמנויות בקרב האסירים בישראל. ב-1992 זכה בתואר – יקיר גבעתיים.

מתוך: מדריך מאה שנה לתאטרון העברי
מאת שמעון לב-ארי
כל הזכויות שמורות למחבר
אתר אינטרנט של המילא"ה