| שחקן | סגור חלון | הדפסה | |
| עזיקרי | נסים | Azikri Nissim | (1939-1990) |
|
מספר קטלוגי: 120.4.1
|
|
שחקן תאטרון הבימה, וצייר חובב. נולד בבולגריה, בווארנה בסוף שנות השלושים של המאה העשרים. עלה לישראל ב-1949. נתקבל להבימה ב-1961 וצורף לקולקטיב ב-1966. בוגר הסטודיו הדרמטי של תאטרון האהל בתל אביב בהדרכת - משה הלוי. יוצא להקת גייסות השיריון, ונמנה עם מייסדיה. הציג ציורים משלו בתערוכה קבוצתית בגלריה 123 בתל אביב (1975). לפני מותו עמד להציג תערוכת יחיד בגלריה עמליה ארבל בתל אביב. נפטר בשנתו עקב התקף לב שלישי, בגיל 51. הניח אחריו: רעיה – חמדה, בן - גור, בת - נעמי, כמו כן בת – פאני, מנישואיו הראשונים לזמרת – עליזה עזיקרי.
לאחר מותו של נסים עזיקרי, יעקב אגמון מייסד ומנכ"ל פסטיבל התאטרונטו להצגות ליחיד, קבע כי הפרס להצגה הזוכה בפסטיבל יקרא על שמו – פרס נסים עזיקרי (1990).
|
| שיחק בתאטרונים |
|
זירה, האהל, הבימה ועוד.
|
| שיחק בהצגות |
|
מחכים לגודו, הארכיטקט והקיסר, ז'אן דארק, הלילה השניים עשר (על עיצוב תפקיד מלבוליו, הוענק לו פרס אוסישקין), פילומנה, מגדלים פורחים, יתוש בראש, סנג'ר, מיגדלים פורחים, וויצק, טייבלע והשד שלה, נמר חברבורות, גן הדובדבנים, הדוד וניה, אנשים קשים, מלאכת החיים ועוד.
|
| שיחק בסרטים ובתוכניות טלוויזיה |
|
הם היו עשרה (1960), חצי-חצי, תעלת בלאומילך, אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב, זהו זה , שלום תפילת הדרך, פנטסיה בנושא רומנטי, אהבה גנובה, המובטל בטיטו (תסריט, יחד עם זאב רווח) ועוד.
|
| פרסים |
|
פרס טנה (1975), פרס אשמן על תפקידו בהצגה – הלילה השניים עשר (1981), פרס רובינא, על תפקיד וניה בהצגת – הדוד וניה לצ'כוב (1987) ועוד.
|
|
בעקבות סדרת הרצאות על תאטרון באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל פרסם ספר – רשמים בלי מסכות. הנה דברים שכתב נסים עזיקרי בפרק המתאר את העבודה על מחזהו של בקט – מחכים לגודו:
"אחד המחזות הבודדים שסירבתי לשחק בהם לאחר קריאה ראשונה היה – מחכים לגודו...קראתי ולא הבנתי דבר...דחפתי את הטקסט הצידה, ואמרתי: הקהל יהרוג אותנו! מה זה, גודו צריך לבוא, גודו מגיע, לא יגיע, עוד פעם יגיע? כמה סבלנות יש לקהל להקשיב?...ואולם בתהליך העבודה על המחזה, קרה הלא-ייאמן. אחת התופעות המרתקות: אם ישאלו אותי היום על התפקיד וההצגה האהובים עלי יותר מכל התפקידים שגילמתי ומכל ההצגות שבהן השתתפתי אשיב: מחכים לגודו של בקט, בבימויו של יוסי יזרעאלי ובהשתתפות אילן תורן, שמעון לב-ארי, ברוך דוד ויעל אופיר. ההצגה הזאת הפכה לחוויה עמוקה שהשפיעה אפילו על חיי הפרטיים..."
|
| ביבליוגרפיה |
|
עזיקרי, נסים, 1988 . רשמים בלי מסכות. בהוצאת האוניברסיטה המשודרת, גלי צה"ל ומשרד
הבטחון, תל אביב.
|