| מעצב במה | סגור חלון | הדפסה | |
| סיני | (שיטנברג) | אלי | (אליעזר) | Sinai Eli | (1927-2008) |
|
מספר קטלוגי: 31.4.8
|
|
מעצב במה ומרצה לעיצוב במה בחוג לאמנות התאטרון באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר לאמנויות הבמה – בית צבי ברמת גן, ובסמינר הקיבוצים. היה יושב ראש ראשון של איגוד מעצבי הבמה בישראל (אמב"י). נולד בגרמניה, בקניגסברג ב-7 ביולי, 1927, עלה עם משפחתו, לארץ ישראל באפריל-1939. גדל בפרדס חנה. הוא למד את מקצוע הנגרות, בבית ספר מקצועי בקיבוץ ביגור. בגמר מלחמת העצמאות, משהשתחרר מצה"ל, החל את לימודיו, במסלול לימודי-ערב, בבית הספר לאמנות - בצלאל בירושלים. במקביל שיחק בבירה בלהקות חובבים: בימת הבירה, בהדרכתו של הבמאי - אלך ארי וולף, והלהקה הדרמטית - אורות, מייסודו ובהדרכתו של הבמאי - משה עמיאל. בגמר לימודיו שיחק תקופה קצרה בתאטרון הקאמרי בתל אביב. עבד בצביעת תפאורות בתאטרון הבימה, ובמקביל החל בעיצוב במה בתאטרונים ובלהקות מחול. נסע לגרמניה ולמד באקדמיה לאמנות במינכן (1959-1965) עיצב במות, במשך ארבע שנים בתאטרונים ברחבי אירופה, חזר לישראל ושימש במשך שנים אחדות מעצב הבית של תאטרון הבימה. תוך זמן לא רב, היה לאחד ממעצבי הבמה המבוקשים בתאטרוני ישראל. אלי סיני היה נשוי לבמאית והמורה למשחק, המנוחה - ניקול קסל. מנשואים אלה נולדה בתם היחידה - ברניקה, החיה בארצות הברית. אלי סיני נפטר בגיל 80 וחמישה חודשים, לאחר מחלה ממושכת.
|
| עיצב במה בתאטרונים |
|
זירה, פרסה, הבימה, הקאמרי, העירוני חיפה, בית ליסין, העירוני באר שבע, קבוצת התאטרון נווה צדק, בימות ובדים , להקת המחול בת דור ועוד.
|
| עיצב במה להצגות |
|
קשה להיות יהודי (1965), טנגו, שעת האפס, ידיד הבעלים, הקיץ, מעבר לגבולין, קולומב, צוואתו של כלב, מזל בתולה, הבעל הנצחי, חתונה, בני ערובה, אימא קוראז', ריצ'רד השלישי, המטבח, אלקה, אגדות מיערות וינה, אנה כריסטי, בן ערובה, מחלקה 3 כתה 1, הצל, אביב מתעורר, אופרת הקבצנים, סיבוב מסוכן, סוחרי התהילה, שלוש נשים גבוהות (1997) ועוד.
|
| שיחק בסרטים ובתוכניות טלוויזיה |
|
המטרה טירן (1968).
|
| פרסים |
|
פרס משה הלוי לאמנות הבימה, מטעם עיריית תל אביב-יפו ( 1996). בנימוקי חבר השופטים נכתב, בין היתר:
..." אלי סיני הוא מעצב במה מנוסה, דייקן ומקצוען להפליא. הוא מן התפאורנים הקוראים את המחזה בעיון, ומעצבים את התפאורה בשילוב נדיר של פונקציונליות ופיוט...ללא ויתור על יופי , על אמירה ומסר, על עומק וביטוי אישי, חסכוני אך מתוחכם ורגיש..."
|