| כוראוגרפית | סגור חלון | הדפסה | |
| ניקובה | (רובינוביץ') | רינה | Nikova Rina | (1898-1974) |
|
מספר קטלוגי: 80.4.8
|
|
רקדנית, מורה למחול וכוראוגרפית. נולדה ברוסיה, בסנט פטרבורג . למדה ריקוד בקונסרבטוריון בסנט פטרבורג, והשתלמה בגרמניה. עלתה לארץ ישראל ב-1924. עם בואה ארצה הופיעה בסדרת דואטים עם הרקדן – דיויד בריינין, הצטרפה ללהקת הבלט של האופרה הארץ ישראלית, בהנהלתו של גולינקין, שעלה ארצה מסנט פטרבורג שנה אחת לפניה, ופתחה בתל אביב את האולפן הראשון ללימוד בלט קלאסי. אחרי התפרקות האופרה הארץ ישראלית, נסעה רינה ניקובה לארצות הברית, והופיעה במטרופוליטן אופרה בניו יורק. ם שובה ארצה זנחה את הבלט הקלאסי וייסדה בתל אביב את – הלהקה התימנית (1933-1939), על טהרת רקדניות ממוצא תמני. ניקובה העלתה על הבמה עם להקתה, נושאים תנכ"יים, ובסגנון הריקוד הדגישה את הדרמטיות הספרותית על פני התנועה הריקודית. סולנית הלהקה הייתה הרקדנית – רחל נדב. הלהקה הופיעה ברחבי הארץ, בביירות, וברחבי אירופה. ב- 1939, נישאה, עזבה את תל אביב וייסדה בירושלים את להקת הבלט הירושלמי לתנ"ך ולפולקלור. ב-1957 עיצבה רינה ניקובה בתאטרון האהל, את הכוראוגרפיה למחזה על דבר עלייתם של יהודי תימן לארץ ישראל ב-1912 המבשר, מאת סעדיה דמארי בימוי – זאב ברבן, מוזיקה – נחום נרדי. ב-1960 השתתפה הלהקה בפסטיבל בין לאומי לפולקלור בדרום אפריקה. רינה ניקובה, נפטרה ערירית בגיל 76 לאחר שנדרסה בידי רוכב אופנוע.
|