שחקן תאטרון הבימה במוסקבה ובתל אביב. חתן פרס ישראל. נולד ברוסיה, פלך מוהילוב, בשומיאץ. בוגר הסטודיה הדרמטית הבימה במוסקבה בהדרכת ייבגני וכטנגוב. עלה לארץ ישראל ב-1928. התקבל להבימה וצורף לקולקטיב ב-1919. שיחק כל חייו בתאטרון הבימה, להוציא שתי הצגות; אחת בבימוי בנו אמנון - שירת הברבור לצ'כוב, בבימת השחקנים. והשניה בתאטרון העירוני חיפה - סופמשחק לסמיואל בקט, בבימוי - נולה צ'ילטון. הוצעו לו הצעות עבודה בתאטרון האמריקאי, אבל מסקין דחה את כולן. אהרון מסקין נפטר בגיל 76. הניח אחריו רעיה - סימה, ושני בנים: אמנון - שחקן ובמאי ויובל - איש רדיו. להלן חלקי-דברים של הערכה, שקראה השחקנית חנה רובינא ביובל ה-60 לאהרון מסקין:

 ''...מי כמונו חבריך, המכירים אותך - אותך כולך - מי כמונו יודעים להעריך אותך כאדם, כשחקן, כידיד וכחבר....מעולם לא שאפת להתבלט על הבמה ובכל זאת היית תמיד הדמות הבולטת שבהצגה - וזאת - אך ורק הודות לכשרונך המבורך, לאישיותך המקסימה, לחן הבימתי האופיני לך....בהרבה מחזות השתתפנו יחדיו. ראיתיך מקרוב. התרוממת לשיאים כאלה, שמישחקך היה בכל הצגה והצגה חוויה בשבילי... הייתי ממש נדהמת, מפני שאין גישה שיגרתית במישחקך וכל תפקיד שהנך מגלם - דמות-אמת, דמות חיים אתה יוצר...'' ומתוך שיר שכתב נתן אלתרמן לכבוד אותו מעמד: "...מי שם? מסקין נחבא אל הכלים. כדרכו. לא מפעיל מרפקים...כי אומרים בכל-פשט וללא-עקף: אמן אמיתי וגדול...טוב לזכור ולדעת כי בקום הלשון העברית לדבר ולשיר ולשחק התגלגל בה קולך הנפלא הממזג את הרוך עם הרעם...''