| מחזאי | סגור חלון | הדפסה | |
| מוסינזון | יגאל | Mosinzon Yigael | (1917-1994) |
|
מספר קטלוגי: 126.3.10
|
|
סופר, מחזאי, ממציא. נולד בארץ ישראל, בעין-גנים, שליד פתח תקווה, וגדל בתל אביב. היה חבר קומונה של השומר הצעיר בעיר. בוגר בית הספר החקלאי - בן שמן. חבר קיבוץ נען (1938-1950), חבר בפלמ''ח (1943-1946). במלחמת השחרור היה קצין תרבות בחטיבת גבעתי. היה קצין העיתונות של משטרת ישראל (1952-1954). ביולי 1959, הוא מייסד באולם – מוגרבי בתל אביב, את תאטרון – סדן, שאמור להיות בית למחזאות העברית המקורית, אבל מוסינזון פושט רגל ונאלץ לסגור, ושוהה שנים אחדות בארצות הברית (1959-1965). ב-1944 התפרסם סיפורו הראשון - ליל שרב, בעתון - על המשמר, ומאז פרסם בכל העיתונות היומית וכתבי העת של התקופה. ב-1946 יצא לאור קובץ סיפוריו הראשון - אפורים כשק. ב-1947 יצא לאור מחזהו הראשון - תמר אשת ער, שהועלה בתאטרון האהל, בבימויו של משה הלוי (1952). ב-1948 התפרסם הרומן הראשון - מי אמר שהוא שחור. כתב רומן הסטורי - יהודה איש קריות. מ-1950 ועד למותו כתב סדרה בת עשרות כרכים של סיפורי מתח לילדים - חסמבה. כתב מחזות נוספים, שחלקם הועלה על הבמה: בתאטרון הסטירי - המטאטא: יום לאחר המלחמה (הרכוש הנטוש) ו-מגדל בבל; בתאטרון האהל - אלדורדו (1955), בתאטרון דו-רה-מי – שולמית (עיבוד 1957); השבת השחורה (1958), שברו את הכלים (1968); בתאטרון הבימה - בערבות הנגב (1948), זרוק אותו לכלבים (1958), שמשון (1969); בתאטרון הקאמרי - קזבלן (1954); בתאטרון זירה - פתקאות בכובע ועוד.נפטר בגיל 77. הניח אחריו רעיה – חנה, וחמישה ילדים: רנן, וגיל. אביטל, חומי ויוני. בנו – עידו, שהיה שחקן נהרג במלחמת יום הכיפורים.
|
| כתב תסריטים לסרטים ולתוכניות טלוויזיה |
|
אלדורדו (1963), חסמבה ונערי ההפקר, תמר אשת ער, קזבלן, חסמבה ושודדי הסוסים (1985) ועוד.
|
| פרסים |
|
פרס אוסישקין, כינור דוד, פרס קליבלנד (על כתיבת המחזה – קמביזס).
|