מעצב במהסגור חלון | הדפסה

לופטגלס-עמנואלי עמנואל Luftglas-Emanueli Emanuel (1896-1958)

מספר קטלוגי: 83.1.10
מעצב במה, צייר, מורה . נולד בפולין, בחוצ'ניאה. למד בבית הספר הגבוה לאמנות בלייפציג. למד עיצוב במה בבית הספר לציור - בוקסטהודה (1914-1915). עיצב במה להצגות התאטרון העירוני ולאופרה של המבורג (1915-1926). עלה לארץ ישראל ב-1926. ב-1948 מיתן את מעורבותו בעיצוב לתאטרון והעדיף לצייר וללמד ציור. עמנואלי-לופטגלס היה מעצב הבמה המקצועי הראשון בארץ ישראל. בתפאורותיו באו לידי ביטוי רעיונות אומנותיים מקוריים, אבל תמיד היה קשוב לטקסטים, והתחשב באילוצים תקציביים ובזמינותם של חומרים. היה סקרן ופתוח ללמוד את חידושי עיצוב הבמה בזירה התאטרונית העולמית. ואמנם היה זה לופטגלס אשר השתמש לראשונה, בבמה מסתובבת ובהקרנת קטעי סרטים ושקופיות על במות התאטרון בארץ ישראל. בחייו לא הציג תערוכות. לאחר מותו דאגה משפחתו להעמיד תערוכות אחדות לזכרו, בהן היו משולבות סקיצות לתפאורה ולתלבושות וציורי שמן: בבית הבימה – תערוכת זכרון ביום השנה למותו (1959), בביתן האמנים ברחוב אלחריזי בתל אביב – תערוכת זכרון (1964), בספריה העירונית – שער ציון, בית אריאלה – תערוכת רישומי תאטרון וציורים (1978). עמנואל לופטגלס נפטר בגיל 62. הניח אחריו רעיה, ובת - אורה ורסס. וכן אוסף של מאות מתווים לתפאורה ולתלבושות ועשרות תמונות שמן, חלקן צוירו בטכניקה מיוחדת של הנחת צבע בסגנון הרנסנס והאחים ון-אייק, אותה חקר, פיתח, ניסה בפועל ותאר בספר שכתב וראה אור לאחר מותו.
עיצב במה בתאטרונים
תאטרון עברי, התאטרון האומנותי, התאטרון הלאומי, התאטרון הארץ ישראלי (התא''י), המטאטא (1928-1951), הבימה, אהל, האופרה הישראלית בניהולו של מרדכי גולינקין ועוד.
עיצב במה להצגות
היהודי זיס, פרופ' מנהיים, ילדי השדה, ארבעה דורות, עלי כינור, שומרי אמונים, אהבה שבקצבה, אוצר איך?, אורות באפלה, אי שם אצלנו, ארץ זבת חלב ו...נפט, ארץ החיוכים, אשת חייל, גאון בעל כרחו, אבות ובנים, כתריאלים, עמודי החברה, ירושלים ורומי, שני עולמות, בת יפתח, משפחת היינה, המת החי, והילד ישנו, חוזרים בתשובה, טופז, מדינתנו שתחיה, מלך אביון, עולם הפוך, שי לחייל, סדום, נשפי שלום עליכם, וולפונה ועוד.
ביבליוגרפיה

Emanuel (Luftglass), Emanuel, 1965, Van Eyck Und Vasari Im Lichte Neuer Tatsachen. Maor Verlag, Tel Aviv


מתוך: מדריך מאה שנה לתאטרון העברי
מאת שמעון לב-ארי
כל הזכויות שמורות למחבר
אתר אינטרנט של המילא"ה