הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים נוסד בחוג לקולנוע ולטלוויזיה בשנת 1986 על ידי סטודנטים מהחוג ומאז ועד היום צבר מוניטין ויוקרה רבים. הפסטיבל מתקיים מדי שנה ביוני כאשר ניהולו, הפקתו ותפעולו מופקדים בידי סטודנטים מהחוג לקולנוע ותורם להתפתחותם המקצועית ומסייע להיכרותם עם תעשיית הקולנוע הישראלית והבינלאומית. הפסטיבל מקיים תחרויות לסרטי סטודנטים ישראליים ובינלאומיים ותחרות לסרט קצר עצמאי לצד הפקת והצגת פרויקטים מקוריים, כנסים מקצועיים וקיום סדנאות אמן עם אורחי הכבוד של הפסטיבל – קולנוענים מהשורה הראשונה מהארץ ומהעולם.

 במהלך הקורס ידונו הסטודנטים על מהותו ומשמעותו של הפסטיבל בתוך מרקם תעשיית הקולנוע הישראלית, ילמדו על המתרחש בעולם בתחום וייחשפו להחלטות, שיקולים ולכוחות הפועלים בשוק.

הקורס יתנהל במתכונת שבועית בהן יתקיימו פגישות עם אנשי תעשיית הקולנוע הישראלית, מנהלי פסטיבלים, מפיצים, מפיקים וראשי קרנות אשר יספקו נקודת מבט מרתקת על מאחורי הקלעים של התעשייה המקומית.

הכרות עם פורמטים בסיסיים של תכניות טלוויזיה והתנסות בהפקתם.

הפקה של תכנית טלוויזיה בינלאומית בשיתוף אוניברסיטאות בקנדה, הודו, ארה"ב

הכרות ותרגול של ציוד הפקה בטלוויזיה (אולפן, מצלמות, תאורה וקול).
עקרונות בסיסיים בפיתוח פורמט טלוויזיוני. |
הערה חשובה: כל הפקות הסדנה מתקיימות באולפן הטלוויזיה. לפיכך יש חשיבות גדולה לנוכחותכם בשיעורים ולרמת ההשתתפות בשיעור ובהפקות

הכרות עם פורמטים בסיסיים של תכניות טלוויזיה והתנסות בהפקתם.

הפקה של תכנית טלוויזיה בינלאומית בשיתוף אוניברסיטאות בקנדה, הודו, ארה"ב

הכרות ותרגול של ציוד הפקה בטלוויזיה (אולפן, מצלמות, תאורה וקול).
עקרונות בסיסיים בפיתוח פורמט טלוויזיוני. |
הערה חשובה: כל הפקות הסדנה מתקיימות באולפן הטלוויזיה. לפיכך יש חשיבות גדולה לנוכחותכם בשיעורים ולרמת ההשתתפות בשיעור ובהפקות

האולפן ישמש כ"מעבדה" להכרה ולימוד יסודות השפה הקולנועית. החל בבניית הפריים הבודד (יצירת קומפוזיציה תוך שימוש באור, זווית, צבע, אובייקט), דרך השוט (הכרת שמות השוטים ותנועות מצלמה), ועד לחיבור בין שוטים בטכניקת המונטאז' וההמשכיות. לאחר שעור המבוא בו נלמד את הצד הטכני של הצילום, ניתוב, סאונד, תאורה ועבודת הבימוי, יתחילו התלמידים בהפקת סרטים קצרים, כשצוות הסדנא מפעיל את האולפן. כל אחד יתנסה בכל התפקידים הטכניים השונים, ויביים עבודה קצרה בכל סמסטר. בסמסטר א' קול ותמונה: יצירת אימג'ים על פס קול קיים תוך שימוש בשחקן אחד. בסמסטר ב'  דרמה: דיאלוג בין שני שחקנים בלוקיישן אחד. בצפייה וניתוח העבודות בסוף כל שעור יושם דגש כתיבת התסריט, השפה הויזואלית והעבודה עם השחקנים.

האולפן ישמש כ"מעבדה" להכרה ולימוד יסודות השפה הקולנועית. החל בבניית הפריים הבודד (יצירת קומפוזיציה תוך שימוש באור, זווית, צבע, אובייקט), דרך השוט (הכרת שמות השוטים ותנועות מצלמה), ועד לחיבור בין שוטים בטכניקת המונטאז' וההמשכיות. לאחר שעור המבוא בו נלמד את הצד הטכני של הצילום, ניתוב, סאונד, תאורה ועבודת הבימוי, יתחילו התלמידים בהפקת סרטים קצרים, כשצוות הסדנא מפעיל את האולפן. כל אחד יתנסה בכל התפקידים הטכניים השונים, ויביים עבודה קצרה בכל סמסטר. בסמסטר א' קול ותמונה: יצירת אימג'ים על פס קול קיים תוך שימוש בשחקן אחד. בסמסטר ב'  דרמה: דיאלוג בין שני שחקנים בלוקיישן אחד. בצפייה וניתוח העבודות בסוף כל שעור יושם דגש כתיבת התסריט, השפה הויזואלית והעבודה עם השחקנים.

סדנת "יסודות ביצירה לטלוויזיה" היא סדנת מבוא בתחום הטלוויזיה לתלמידי שנה ראשונה. בסדנה יתוודעו הסטודנטים לעבודת ה- Multi camera באולפן הטלוויזיה וכן לשילוב וליצירה באמצעות ה- Single camera, בדרך להפקת מגוון תכניות טלוויזיה.

קורס "כתיבת תסריט" הוא סדנה מעשית לכתיבת תסריט עלילתי קצר.

במהלך הקורס יילמדו ויתורגלו הפורמט לכתיבת תסריט, מבנה דרמטי קלאסי ומושגי יסוד בתסריטאות כגון מבנה סצנה, עלילה, דיאלוג, גיבור ועיצוב דמויות.

הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים (סצנות, פיתוח דמויות ועוד) ובסופו יכתבו הסטודנטים תסריט שלם לסרט קצר, באורך של כ- 10 דקות.

קורס "כתיבת תסריט" הוא סדנה מעשית לכתיבת תסריט עלילתי קצר.

במהלך הקורס יילמדו ויתורגלו הפורמט לכתיבת תסריט, מבנה דרמטי קלאסי ומושגי יסוד בתסריטאות כגון מבנה סצנה, עלילה, דיאלוג, גיבור ועיצוב דמויות.

הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים (סצנות, פיתוח דמויות ועוד) ובסופו יכתבו הסטודנטים תסריט שלם לסרט קצר, באורך של כ- 10 דקות.

קורס "כתיבת תסריט" הוא סדנה מעשית לכתיבת תסריט עלילתי קצר.

במהלך הקורס יילמדו ויתורגלו הפורמט לכתיבת תסריט, מבנה דרמטי קלאסי ומושגי יסוד בתסריטאות כגון מבנה סצנה, עלילה, דיאלוג, גיבור ועיצוב דמויות.

הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים (סצנות, פיתוח דמויות ועוד) ובסופו יכתבו הסטודנטים תסריט שלם לסרט קצר, באורך של כ- 10 דקות.

קורס "כתיבת תסריט" הוא סדנה מעשית לכתיבת תסריט עלילתי קצר.

במהלך הקורס יילמדו ויתורגלו הפורמט לכתיבת תסריט, מבנה דרמטי קלאסי ומושגי יסוד בתסריטאות כגון מבנה סצנה, עלילה, דיאלוג, גיבור ועיצוב דמויות.

הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים (סצנות, פיתוח דמויות ועוד) ובסופו יכתבו הסטודנטים תסריט שלם לסרט קצר, באורך של כ- 10 דקות.

קורס "כתיבת תסריט" הוא סדנה מעשית לכתיבת תסריט עלילתי קצר.

במהלך הקורס יילמדו ויתורגלו הפורמט לכתיבת תסריט, מבנה דרמטי קלאסי ומושגי יסוד בתסריטאות כגון מבנה סצנה, עלילה, דיאלוג, גיבור ועיצוב דמויות.

הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים (סצנות, פיתוח דמויות ועוד) ובסופו יכתבו הסטודנטים תסריט שלם לסרט קצר, באורך של כ- 10 דקות.

קורס "כתיבת תסריט" הוא סדנה מעשית לכתיבת תסריט עלילתי קצר.

במהלך הקורס יילמדו ויתורגלו הפורמט לכתיבת תסריט, מבנה דרמטי קלאסי ומושגי יסוד בתסריטאות כגון מבנה סצנה, עלילה, דיאלוג, גיבור ועיצוב דמויות.

הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים (סצנות, פיתוח דמויות ועוד) ובסופו יכתבו הסטודנטים תסריט שלם לסרט קצר, באורך של כ- 10 דקות.

קורס "כתיבת תסריט" הוא סדנה מעשית לכתיבת תסריט עלילתי קצר.

במהלך הקורס יילמדו ויתורגלו הפורמט לכתיבת תסריט, מבנה דרמטי קלאסי ומושגי יסוד בתסריטאות כגון מבנה סצנה, עלילה, דיאלוג, גיבור ועיצוב דמויות.

הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים (סצנות, פיתוח דמויות ועוד) ובסופו יכתבו הסטודנטים תסריט שלם לסרט קצר, באורך של כ- 10 דקות.

קורס "כתיבת תסריט" הוא סדנה מעשית לכתיבת תסריט עלילתי קצר.

במהלך הקורס יילמדו ויתורגלו הפורמט לכתיבת תסריט, מבנה דרמטי קלאסי ומושגי יסוד בתסריטאות כגון מבנה סצנה, עלילה, דיאלוג, גיבור ועיצוב דמויות.

הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים (סצנות, פיתוח דמויות ועוד) ובסופו יכתבו הסטודנטים תסריט שלם לסרט קצר, באורך של כ- 10 דקות.

הסדנה תעסוק בשפה החזותית ובמשמעות הויזואלית של התמונה הנעה, הוידאו ככלי לביטוי רעיוני ויצירתי עומד במרכז הקורס. הכרת יסודות תפעול מצלמת וידיאו, לימוד מושגים בסיסיים בצילום ותאורה, תכנון עיצוב והעמדה של התמונה הנעה.

הסדנה מיועדת לסטודנטים לתסריטאות מתואר ראשון ושני. בסדנה ילמדו הסטודנטים/יות על העבודה של השחקן/ית עם התסריט הקולנועי, מהקריאה הראשונה, דרך יצירת הדמות וחקירת הסאב-טקסט עד העבודה לפני המצלמה.

בקורס נלמד באופן מעשי כיצד נראית ומתפקדת מערכת כתיבה של סדרות דרמטיות מרובות פרקים.

זה קורס פרקטי, עובדים בו וכותבים בו אבל גם מדברים ולומדים על התכלס, על מה שמחכה בחוץ בסוף הלימודים ומה בעצם נדרש בסופו של דבר מכל אחת ואחד כדי להשתלב בשוק העבודה.

התנסות מעשית בכתיבה קומית לטלוויזיה ולאינטרנט – מערכונים, סאטירה, נונסנס, כתיבה לקהלים ספציפיים

אימונים בכתיבה תוך התמקדות ודגש על מבנה וסגנונות שונים של כתיבת סצנות כפי שיעלו בכיתה לאורכו של הסמסטר.

זה חדר כושר של כתיבה והוא נועד לסייע ולחזק את הדרוש שיפור תוך התייחסות ממוקדת לכל סטודנטית וסטודנט.

הקורס בנוי על משימות ותרגולים דרכם יוכלו המשתתפים לאתר, תוך קבלת משוב תומך הן מהכיתה והן מהמרצה, יכולות הדורשות חיזוק, להבין אותן, להתאמן עליהן ולהשתפר תוך ליווי והכוונה. 

"תסריט לסרט קיץ" היא סדנת המשך לסדנת "תסריט לסרט קצר". במהלכה ישוכתבו ויערכו הטריטמנטים של סרטי הקיץ. הסדנה תלווה בכתיבה שוטפת בכיתה ובבית. בסיומה יתבקשו הסטודנטים להגיש תסריט מלא לסרט קיץ באורך של 10-12 דק'.  

"תסריט לסרט קיץ" היא סדנת המשך לסדנת "תסריט לסרט קצר". במהלכה ישוכתבו ויערכו הטריטמנטים של סרטי הקיץ. הסדנה תלווה בכתיבה שוטפת בכיתה ובבית. בסיומה יתבקשו הסטודנטים להגיש תסריט מלא לסרט קיץ באורך של 10-12 דק'.  

במאי/ת הוא/היא למעשה היוצר/ת הבלעדי/ת בכל רבדי ההסרטה, מכתיבת התסריט, הליהוק, תכנית הצילומים, עבודת השחקנים, הצילום והעריכה. המכלול האדיר הזה מתחיל בניצוץ הראשוני שממנו צומחת היצירה כולה. מלבד עיסוק ברבדי היצירה, הקורס יבקש ליצור את התנאים בהם צומחות יצירות בעלות ערך, ונולדים רעיונות מיוחדים במינם.

בקורס יידונו לעומק יסודות העריכה, וייערך דיון תמידי אודות מהו הקאט הנכון. הקורס יתבסס רובו ככולו על צפייה וניתוח התרגילים של הסטודנטים, והדיון ייערך בכמה הקשרים: האחד, ההקשר ההסטורי, בו ילמדו הסטודנטים על העריכה בראי ההתפתחות הטכנולוגית - מההתחלות ב-16 מ״מ ועד העידן הדיגיטלי, כולל היכרות מכשיר ה״סטינבק״; ויושם דגש על ההיבט הסגנוני והאינטלקטואלי של העריכה. הקשר נוסף הוא הסאונד בקולנוע: חשיבותו, וחשיבות וההפרדה בין הסאונד לתמונה, וזאת תוך ניתוח כל מרכיב בנפרד. כמו כן נדון בקורס על הקצב הקולנועי ונאזין למוזיקה לשם כך, וכן נצפה בקטעי סרטים לצורך הדגמה.

ֿהקורס יתבסס רובו ככולו על עבודה יחידנית, בחונכות אינדיבידואלית של המרצה, בסרטי הגמר של הסטודנטים, ניתוחם, ועבודה אינטנסיבית עליהם. רוב העבודה תיעשה על ידי הסטודנטים בבית, כהכנה למפגש החונכות.

ֿהקורס יתבסס רובו ככולו על עבודה יחידנית, בחונכות אינדיבידואלית של המרצה, בסרטי הגמר של הסטודנטים, ניתוחם, ועבודה אינטנסיבית עליהם. רוב העבודה תיעשה על ידי הסטודנטים בבית, כהכנה למפגש החונכות.

עריכה 2 היא סדנת המשך לעריכה 1 מסמסטר א' ומתנהלת במתכונת דומה. זוהי סדנה מעשית שבה מציגים הסטודנטים את עבודותיהם במהלך הסמסטר.

הבסיס לשיעור הוא תרגילי הבימוי והצילום שמבצעים הסטודנטים בסדנאות הרלבנטיות ואשר אותם הם עורכים לצורך סיום תהליך העשייה של התרגיל ומיצויו. ההתייחסות לעבודות הסטודנטים במהלך השיעור נעשית במתכונת של ביקורת עבודות בשיתוף הכיתה.

נושאים מרכזיים שהשיעור מתייחס אליהם: מפריים לשוט, משוט לסצנה, כללים בסיסיים של המשכיות וכיווני מסך, הזמן הקולנועי, בניית חלל ותחושת מרחב בסרט, רצף התמונות ובניית סיפור רהוט, עקרונות התחביר הקולנועי: גילוי הדרגתי, הפרדה, פעולה מקבילה. נקודת המבט בסצנה,  מה חשוב לבמאי ומה חשוב לצופה, תכנון הצילומים בהתאם לכללי השפה והתוצאה המקווה, המבט הטרי: היכולת והצורך לנסות וליצור משהו חדש מחומרי הסרט המצולמים

הקורס יעסוק באתגרים ובטכניקות של המשחק הקולנועי הדרמתי.  

סדנת היכרות עם מושגי יסוד בתחום המשחק, תוך התנסות מעשית, הבנה והעמקה

בתהליכי עבודת השחקן בקולנוע. הכרות עם עבודת השחקן מהווה בסיס הכרחי לבימוי

ועבודה עם שחקנים. במהלך הקורס נעסוק בניתוח סצנות, עבודה על דמות, שימוש

בפעולות פיזיות ופסיכולוגיות, עבודה על קונפליקט, ואספקטים נוספים הקשורים

בעבודת השחקן.

סדנה מרוכזת מעשית בה התלמידים ידרשו לצלם בסטילס ווידיאו על פי הנחיות שיקבלו.   מטרת הסדנה היא לערוך הכרות עם השפה והאמצעים הקולנועיים העומדים בבסיס השימוש במצלמות העכשוויות המשלבות סטילס ווידיאו. בשנות ה-70 של המאה הקודמת, מדיום הווידאו חבר והסיר לא פעם את ההפרדה בין קולנוע, ווידיאו ואמנות העכשווית. הקולנוע השתמש בצילומי סטילס למרחבי עשייה חדשים כמו סרט "המזח". בשנים האחרונות, טלפונים סלולאריים, סורקים דיגיטאליים, מצלמות חד פעמיות, ובעיקר מצלמות המשלבות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות את האפשרות לצילום סטילס ווידאו באותה מצלמה, מעודדים חשיבה שונה וסרטי קולנוע (הן מבוימים והן דוקומנטריים) בהם ניכרת תמורה ביחס לדימוי המצולם ואופן החשיבה על דימויים נעים. תלמידי החוג לקולנוע יחשפו לעשייה מגוונת של צלמי סטילס, אנשי קולנוע ואמנות, נתבונן במגוון רחב של צלמים המחברים את עשייתם הן לסטילס והן לקולנוע ולווידאו, נבחן את השימוש שהאמנות החזותית עושה במצלמת הסטילס והצורות המגוונות החדשות לביטוי באמצעות צילום ולווידאו, ונחשף לטכניקות ורעיונות באמצעות תרגילים אותם נקרין בכיתה, נדון בתרגילים, ונבחן את האפשרויות הטמונות בעשיות חדשות אלה, כמו גם שדה הצילום שהפך למורכב ורב משתתפים בתוך כוחות טכנולוגיים ורשתות חברתיות. לבסוף, נחשוב על תרגילים אלה גם בהקשר אפשרות הופעתם  במרחב הציבורי, הן הקולנועי והן המוזיאלי.

התסריט הוא השלב הקריטי בעשייתה של יצירה קולנועית. מידת ההשקעה שלנו במחקר תייצר את נכסי הסרט ותבטיח את האיכויות שלו.

מחקר מחייב סקרנות ותשוקה לידע שהם כה חיוניים לפיתוח הן של הנושא והן של סיפור שבוער בנו.

במהלך העשייה התיעודית התסריט נתפס לפעמים כשלב פחות מכריע של ההפקה אך אין זה כך. ההפקה הדוקומנטרית בדיוק כמו הפקתו של הסרט העלילתי מחייבת שנגיע לאתר הצילומים כשלרשותנו תסריט מתוחקר ובנוי לתלפיות.

בלי מחקר נתקשה לגבש פרספקטיבות ועמדות רגשיות. הידע שאנו צוברים במהלך המחקר הוא כוח שמבטיח שנצעד בבטחה בדרך לגיבושה של השפה קולנועית הנכונה לסרט שלנו, למבנה שלו ולמרכיביו.

 בתחילת הסמסטר הסטודנטים/יות יתרכזו באיתור ובבחירה של הנושא והסיפור שישמש תשתית לתסריט שלהם. במקביל יערכו בהדרכת המרצה, את המחקר המקיף שנדרש לכתיבת תסריט.

במשך הסמסטר נתמקד במתודות של מחקר ושל איסוף מידע ובשלב האחרון, בניתוח וחומרים אלו. במקביל, נצפה בסרטים וטקסטים וננתח את אופני המחקר שלהם.

איך נכתוב את הסיפור שלנו?

 תחילה נבט בתודעתכם רעיון לסיפור ויש ביניכם שמצאו נושא מרתק לסרט דוקומנטרי. בסמסטר הראשון התמקדתם במחקר. למדתם לעשות תחקיר יסודי. אספתם חומרים עשירים ומסמכים בעלי חשיבות. ראיינתם עדים,  ביקרתם באתרים ובמקומות רלוונטיים. אך טבעי כי ברגע מסוים התחלתם לחשוב על העלילה ועל המבנה של הסרט וכמובן על הדמויות.

בררתם לעצמכם האם אתם חייבים לספר את הסיפור הזה ומהו הערך המוסף שלו. גיבשתם 'כתב יד' ייחודי.  מכאן שלכל סטודנט וסטודנטית בקורס יש פרויקט קולנועי (דוקומנטרי או עלילתי) בשלבי עבודה מתקדמים. שרטטם דיוקן של אחת הדמויות ולכל אחד ואחת יש במחשב כמה גרסאות של הסינופסיס.

הסמסטר הנוכחי יוקדש למעשה הכתיבה.  "הקורא הוא ידיד, לא יריב, ולא משקיף מן הצד" אמר ג'ונתן פרנזן מהסופרים הבולטים האמריקאים בני זמננו. (מומלץ לקרוא את ספרו הראשון 'התיקונים' כדי לעמוד על יכולתו המופתית לעצב דמויות, ולהציב עלילה סבוכה ונפתלת הכתובה היטב.)

במהלך הסמסטר נידרש לאמנות הסיפור ולבניית נרטיב. נעשה זאת  תוך צפייה בסרטים שונים הן עלילתיים והן דוקומנטריים וקריאת התסריטים שלהם במקביל - כדי שנעמוד על מבנה התסריט, קווי עלילה והבנייה של  הדמויות.

סינמטוגרפיה 2" היינה סדנה מעשית המיועדת לסטודנטים שנה ב'.

 הסדנה תתמקד בהקניית ידע תיאורטי ומעשי בכל הקשור לטכניקות שונות של צילום דרך שימוש בעדשות וצבעים, ניצול הלוקיישן המצטלם, בחירת זוויות הצילום ועד תכנון התאורה ותנועות המצלמה.

 במהלך הסדנה יושם דגש על המעבר מתסריט לשוטינג ועל החשיבות הרבה בהבנה וניתוח של התסריט המצטלם כך שהפירוש הוויזואלי שינתן לו ישקף ויעמיק את תוכנו. כמו כן הסדנה תעסוק בחשיבות של סטוריבורד כחלק מרכזי בבניית השפה הקולנועית של הסרט, בתכנון התאורה והמעברים שבין הסצנות ובהידוק הקשרים האומנותיים בין אנשי הצוות השותפים ליצירה.

 במהלך הסמסטר יתרגלו הסטודנטים באופן מעשי בניית שוטינג לצד צילום תרגילים אישיים אשר יידונו במהלך השיעורים ע"י משתתפי הסדנה.

הקורס יעסוק בשאלות שיש להעלות בשלב ניתוח תסריט לצילום וינוהל בצורה של דיונים בליווי דוגמאות. תוצג התפיסה שכתיבת תסריט לצילום (shooting script) אינה רק שרטוט של כיסוי סצנה אשר יותיר את קבלת ההחלטות לחדר העריכה, אלא אסטרטגיה של story telling החל מהראייה הכוללת של הסרט כולו, דרך בניית סצנה ועד עיצוב השוט הבודד. כל שאלה תיבחן בשלושת הרמות הללו על מנת לעצב את הצורה של הסרט בהתאמה ובנאמנות לתוכנו. השאלה העיקרית ונקודת המוצא היא שאלת נקודת המבט.  

  ליהוק הוא קו התפר בין תסריט לבימוי . מעבר מרעיון של דמויות כתובות לממשות האנושית של השחקנים המגלמים אותם ויוצרים סיפור על המסך.

מעבר משפה מילולית לנוכחות פיזית . זו מלאכת תרגום ופרשנות דרמטורגית ואסתטית לעולם הצורני  והרגשי של הסרט.

הליהוק הוא הכנה לאבני הבניין ולתשתית הבימוי והוא חלק משמעותי מהתפיסה האמנותית של הבמאי/ת את העולם של הסרט.

הקורס יונחה דרך מתודה המבוססת על  ארבעה מוקדים מרכזיים של תהליך ליהוק סרט  וחוצים את הדיאלוג בין במאי/ת ומלהק/ת, וזאת באמצעות מספר נושאים .

סדנה שבה מלווה מאור זגורי (יוצר הסדרה המצליחה ביותר בטלויזיה הישראלית "זגורי אמפריה") את הסטודנטים בפיתוח סדרות הטלויזיה שלהם, מתוך נסיון של עבודה מעשית. מר זגורי יביא מזווית ראייתו היחודית כיצד בונים סדרה מרובת פרקים, ודרמה אישית.

סדנת כתיבה העוסקת בניתוח תסריטים לבימוי, הכנתם לליהוק, לבימוי ולהפקה

הקורס סינמטוגרפיה 4 מיועד לתלמידי מסלול הפקת קולנוע שנה ג' ואילך ויתמקד בהרחבת הידע, השיטות והטכניקות של אמנות הצילום לקולנוע וטלוויזיה.

בקורס יושם דגש על הכרת הכלים והדימויים העומדים לרשות הצלם והבמאי ליצירת שפה קולנועית

ויזואלית והמשפיעים באופן ישיר על ההיבטים הדרמטיים, סיפור הסרט והרצף הקולנועי.

הקניית מושגים חיוניים ומהותיים בהפעלת ובימוי מצלמה הן לבמאים לגבי שימוש במצלמה בעבודתם עם צלמים והן לצלמים ע"מ להגיע להבנה טובה יותר של תהליכי בימוי ובחירת טכניקות מתאימות של המבע הקולנועי.

הסדנה מועברת  כסדנה מרוכזת ע"י צלמים בכירים מהארץ ומחו"ל .

ֿהקורס יתבסס רובו ככולו על צפייה בסרטי הקיץ של הסטודנטים, ניתוחם, ועבודה אינטנסיבית עליהם, וכן על סרטיהם במסגרת סדנת הבמאי. הסרטים יוקרנו בפורום הכללי של הכיתה, ויהיו פתוחים להערות התלמידים כולם. לאורך הקורס יילמדו יסודות העריכה על היבטיה הרבים כחומר תומך בעבודה על הסרטים, וכן יוקנו קטעי סרטים רלבנטים כהדגמה - ביניהם סרטים בעריכת המרצה.

עריכה 3 היא סדנה מעשית שבה מציגים הסטודנטים עבודות בשלבי עריכה שונים.

הבסיס לשיעור הוא סרטי הקיץ שעשו ועושים הסטודנטים ואשר אותם הם עורכים. ההתייחסות לעבודות הסטודנטים במהלך השיעור נעשית במתכונת של ביקורת עבודות בשיתוף הכיתה.

נושאים מרכזיים שהשיעור מתייחס אליהם: הקומפוזיציה של הסצנה והקומפוזיציה של הסרט, המרחק בין הכוונה לתוצאה והדרך לתוצאה הסופית, הבימוי בשלב העריכה, פסקול ומוזיקה.

עריכה 4 היא סדנת המשך לעריכה 3 מסמסטר א' ומתנהלת במתכונת דומה. זוהי סדנה מעשית שבה מציגים הסטודנטים עבודות בשלבי עריכה שונים.

הבסיס לשיעור הוא סרטי הקיץ שעשו ועושים הסטודנטים ואשר אותם הם עורכים. ההתייחסות לעבודות הסטודנטים במהלך השיעור נעשית במתכונת של ביקורת עבודות בשיתוף הכיתה.

נושאים מרכזיים שהשיעור מתייחס אליהם: הקומפוזיציה של הסצנה והקומפוזיציה של הסרט, המרחק בין הכוונה לתוצאה והדרך לתוצאה הסופית, הבימוי בשלב העריכה, פסקול ומוזיקה.

סדנת כתיבה שעוסקת בגיבוש מבני של התסריט לסרט הגמר, ומדגישה את המחויבות לניסוח גישה אסתטית ועמדה אתית לכתיבה.

 דרישות הקורס:

נוכחות רצופה בשיעורים, התמצאות בחומר הביבליוגראפי, הכנת תרגילי כתיבה משבוע לשבוע, הגשת דראפט ראשון בסוף הסמסטר.

סדנת כתיבה אינטנסיבית בנוסח המקובל בתחומי הפרוזה והשירה. תרגילי כתיבה וצילום שיינתנו במהלך הסדנה יפגישו את הסטודנטים עם מה שוילפרד ביון קורא "למידה מן החוויה"; עיבוד של תחושות, שברי רעיונות ואירועי מציאות לכלל נושא ראוי לסרט.

התנסות אינטנסיבית בבימוי שחקנים\ניות  מתוך שימת דגש על יחסי הגומלין המורכבים

בין במאי\ת שחקן\ית והשפעתם על התוצאה. לימוד התהליכים המודעים והפחות מודעים, המצמיחים דמות קולנועית עשירה ומגוונת. שימוש בסב-טכסט. לימוד היתרונות שבפרשנות חתרנית של הטכסט ובסכנות הכרוכות בה.

חונכות אישית בנושא תסריט לסרט הגמר משלב הרעיון הראשוני דרך סינפסיס וטריטמנט ועד לדראפט מלא.

 דרישות הקורס:

לפחות שלושה מפגשים עם מנחה הסדנה במהלך הסמסטר. הגשת דראפט מלא בתום התהליך.

באמצעות הקורס נלמד לתעד רגעים דרמתיים-אנושיים שלא ניתן לתעד בסרט תיעודי רגיל. נייצר סצנות דרמתיות בעזרת אנשים שאינם שחקנים מקצועיים. הלא-שחקנים הללו מביאים איתם איכויות ותכונות ששחקנים לא מסוגלים להביא, והדרמה שנבקש ליצור בעזרתם מורכבת וחזקה כמו החיים עצמם.

סדנת כתיבה העוסקת בפיתוח סדרת טלוויזיה מקורית,  החל מבדיקת רעיונות, נראטיבים ומבנים תסריטאיים,  וגיבושם במהלך השנה לסדרת טלוויזיה מקצועית.

שלבי הפיתוח כוללים: עיצוב דמויות ו"עולם" הסדרה, התפתחות הסיפור העונתי, בניית סינופסיס, טריטמנט, תרגילי סצנה, יצירת "בייבל" וכתיבת פרק מלא, תוך כדי הפנמת השפה התסריטאית.

תהליך הלמידה משלב כתיבת תרגילים וניתוחם בכיתה, צפייה בדוגמאות מתוך סדרות, ומפגשים עם יוצרי טלוויזיה.

סמסטר ב' מתנהל במתכונת של חונכויות אישיות, לפי התקדמות הפרויקטים

תפקיד הבמאי ואנשי הצוות, תהליך הפרה פרודקשן, בימוי שחקנים, ניהול ותיכנון ימי הצילום, עבודה מעשית על סט הצילומים.

הסדנה משלבת עבודה עיונית בכיתת הלימוד עם עבודה מעשית בשטח - הסטודנטים ישמשו כצוות צילום ויצטרכו להוציא לפועל ימי צילום. בנוסף, במהלך השנה יבקרו הסטודנטים על סטים מיקצועיים וילמדו בשטח על העבודה המעשית.

במהלך השנה יקבלו הסטודנטים הרצאות של בעלי מקצוע: מפיק, עורך תוכן, צלם, מקליט, מעצב פס קול ושחקן.

מטרות הסדנה ועיקריה

הקניית יכולת עבודה עם כל סוג של תוכן – והתאמה לכל מדיום ויזואלי, עם התמחות מיוחדת בתעשיית הטלוויזיה ובמרחב האינטרנטי.

הכרת הפורמטים הטלוויזיוניים שנמכרים בעולם והתנסות בפירוקם ובבנייתם.

הכרת הז'אנרים הטלוויזיוניים, ברמה רעיונית, פרקטית ומסחרית, ומעקב אחר אופני הזליגה שלהם ממדינה למדינה ולמדיום הדיגיטלי.

התמקדות ב-Unscripted Entertainment – תכניות אירוח, דוקו-לייט, דוקו ריאליטי, תחרויות ריאליטי ושעשועונים: ליהוק, מבנה, עריכה, טריקים וטיפים.

התמקדות ב-Infotainment – אֻמָּנוּת החיבור בין מידע לבין בידור, הבידוּריזציה של המידע שמאפשרת לו לחלחל לפריים-טיים המסחרי.

תובנות המנגנון של תעשיית הטלוויזיה המסחרית: הכוחות, התהליכים, המניעים. הבנת הפוליטיקה והכלכלה של הברודקאסט המסחרי.

חונכות לסרט הגמר של המשתתפים, משלב הטריטמנט דרך התסריט, ליהוק, שוטינג, מוסיקה ועריכה.

"בימוי סרט ז'אנר"  היא סדנה שבמהלכה מפתחים ומפיקים הסטודנטים סרטי ז'אנר קצרים החל מסרטי אימה ועד קומדיות רומנטיות. מטרת הסדנה היא לפתח תסריטים לסרטי ז'אנר קצרים תוך יצירת היכרות מעמיקה עם הז'אנרים הפופולאריים ועד בימוי והפקת הסרט עצמו במסגרת הסדנה.

סדנת כתיבה, בימוי והפקה של סרטים קצרים בני 10-15 דקות בז'אנר הריאליזם על גווניו.

היחסים בין הצופה לטקסט הקולנועי יידונו בקורס על היבטיהם השונים. הפרו"ס יעסוק ברמת

מבוא במבחר טקסטים המייצגים כיווני חקירה מרכזיים כגון גישה פסיכואנליטית לקולנוע,

פמיניזם ומגדר, בינטקסטואליות, תיאוריות צפייה קוגניטיביות ופנומנולוגיות. הפרו"ס יכלול

קריאה ביקורתית של מאמרים, הצגת גישות נבחרות ודיון בהן והגשת רפרטים בעל פה ובכתב -

תוך יישום של הגישות ביחס לסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

היחסים בין הצופה לטקסט הקולנועי יידונו בקורס על היבטיהם השונים. הפרו"ס יעסוק ברמת

מבוא במבחר טקסטים המייצגים כיווני חקירה מרכזיים כגון גישה פסיכואנליטית לקולנוע,

פמיניזם ומגדר, בינטקסטואליות, תיאוריות צפייה קוגניטיביות ופנומנולוגיות. הפרו"ס יכלול

קריאה ביקורתית של מאמרים, הצגת גישות נבחרות ודיון בהן והגשת רפרטים בעל פה ובכתב -

תוך יישום של הגישות ביחס לסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

היחסים בין הצופה לטקסט הקולנועי יידונו בקורס על היבטיהם השונים. הפרו"ס יעסוק ברמת

מבוא במבחר טקסטים המייצגים כיווני חקירה מרכזיים כגון גישה פסיכואנליטית לקולנוע,

פמיניזם ומגדר, בינטקסטואליות, תיאוריות צפייה קוגניטיביות ופנומנולוגיות. הפרו"ס יכלול

קריאה ביקורתית של מאמרים, הצגת גישות נבחרות ודיון בהן והגשת רפרטים בעל פה ובכתב -

תוך יישום של הגישות ביחס לסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

היחסים בין הצופה לטקסט הקולנועי יידונו בקורס על היבטיהם השונים. הפרו"ס יעסוק ברמת

מבוא במבחר טקסטים המייצגים כיווני חקירה מרכזיים כגון גישה פסיכואנליטית לקולנוע,

פמיניזם ומגדר, בינטקסטואליות, תיאוריות צפייה קוגניטיביות ופנומנולוגיות. הפרו"ס יכלול

קריאה ביקורתית של מאמרים, הצגת גישות נבחרות ודיון בהן והגשת רפרטים בעל פה ובכתב -

תוך יישום של הגישות ביחס לסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

היחסים בין הצופה לטקסט הקולנועי יידונו בקורס על היבטיהם השונים. הפרו"ס יעסוק ברמת

מבוא במבחר טקסטים המייצגים כיווני חקירה מרכזיים כגון גישה פסיכואנליטית לקולנוע,

פמיניזם ומגדר, בינטקסטואליות, תיאוריות צפייה קוגניטיביות ופנומנולוגיות. הפרו"ס יכלול

קריאה ביקורתית של מאמרים, הצגת גישות נבחרות ודיון בהן והגשת רפרטים בעל פה ובכתב -

תוך יישום של הגישות ביחס לסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

היחסים בין הצופה לטקסט הקולנועי יידונו בקורס על היבטיהם השונים. הפרו"ס יעסוק ברמת

מבוא במבחר טקסטים המייצגים כיווני חקירה מרכזיים כגון גישה פסיכואנליטית לקולנוע,

פמיניזם ומגדר, בינטקסטואליות, תיאוריות צפייה קוגניטיביות ופנומנולוגיות. הפרו"ס יכלול

קריאה ביקורתית של מאמרים, הצגת גישות נבחרות ודיון בהן והגשת רפרטים בעל פה ובכתב -

תוך יישום של הגישות ביחס לסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

היחסים בין הצופה לטקסט הקולנועי יידונו בקורס על היבטיהם השונים. הפרו"ס יעסוק ברמת

מבוא במבחר טקסטים המייצגים כיווני חקירה מרכזיים כגון גישה פסיכואנליטית לקולנוע,

פמיניזם ומגדר, בינטקסטואליות, תיאוריות צפייה קוגניטיביות ופנומנולוגיות. הפרו"ס יכלול

קריאה ביקורתית של מאמרים, הצגת גישות נבחרות ודיון בהן והגשת רפרטים בעל פה ובכתב -

תוך יישום של הגישות ביחס לסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

היחסים בין הצופה לטקסט הקולנועי יידונו בקורס על היבטיהם השונים. הפרו"ס יעסוק ברמת

מבוא במבחר טקסטים המייצגים כיווני חקירה מרכזיים כגון גישה פסיכואנליטית לקולנוע,

פמיניזם ומגדר, בינטקסטואליות, תיאוריות צפייה קוגניטיביות ופנומנולוגיות. הפרו"ס יכלול

קריאה ביקורתית של מאמרים, הצגת גישות נבחרות ודיון בהן והגשת רפרטים בעל פה ובכתב -

תוך יישום של הגישות ביחס לסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

היחסים בין הצופה לטקסט הקולנועי יידונו בקורס על היבטיהם השונים. הפרו"ס יעסוק ברמת

מבוא במבחר טקסטים המייצגים כיווני חקירה מרכזיים כגון גישה פסיכואנליטית לקולנוע,

פמיניזם ומגדר, בינטקסטואליות, תיאוריות צפייה קוגניטיביות ופנומנולוגיות. הפרו"ס יכלול

קריאה ביקורתית של מאמרים, הצגת גישות נבחרות ודיון בהן והגשת רפרטים בעל פה ובכתב -

תוך יישום של הגישות ביחס לסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

התרגיל יעסוק בהקניית ידע ומיומנויות טכניות בצילום וידאו - באופטיקה, בציוד תאורה, גריפ ובשיטות לכידת התמונה. מטרת הקורס היא להכשיר צלמים להתמודדות מול מיכשור צילום ולספק כלים לביצוע ויישום רעיונות ויזואליים יצירתיים.

בהצלחה!

הסמינר יתמקד בגלגולים של מיתוסים נשיים בתרבות ובקולנוע. מהו מיתוס ומהי הפונקציה שלו בקולנוע? איך נוכחת האישה לאורך ההיסטוריה של הקולנוע מהמודרניזם לפוסטמודרניזם? האם ואיך מייצר הקולנוע את אותה הגברת בשינוי אדרת? מהי כוכבות נשית ,איך היא נכתבת במדיה בתקופות שונות? ומה מאפיין את הדמות הנשית בסרט הישראלי? אלו הן מהסוגיות המרכזיות בהן יעסוק הסמינר. טקסטים קולנועיים וטלוויזיוניים כמו: "עד כלות הנשימה", "אי סובלנות", "אורפאוס", "גברים מעדיפים בלונדיניות","אקזוטיקה", "ואלוהים ברא את האישה", "וורטיגו", "כרמן", "יומנה של בריגיט ג'ונס", "סקס והעיר הגדולה",  "בת הים הקטנה", "היא", "למראית עין", "האם ירית פעם במישהו", "מדוזות", "אפשרויות או כחול הזקן ואני", "פלסטלינה", מגדלים באוויר", "אחוזת דאונטון","קצה האגם", "בתולות", ו"אימפרית זאגורי" ידונו במסגרת הסמינר בהקשרים תרבותיים, אסתטיים, פסיכואנליטיים ובינטקסטואליים.

הסמינר יעסוק בקולנוע של שלושה במאי מלודרמה מרכזיים: דאגלס סירק האמריקאי, ריינר וורנר פאסבינדר הגרמני ופדרו אלמודובר הספרדי, כמו גם במלודרמות וסרטי נשים בהוליווד הקלאסית. מאז שנות השבעים המלודרמה התגלתה מחדש כמרחב פורה עבור לימודי קולנוע. העיסוק התיאורטי במלודרמה כולל קשת רחבה של דיונים ביקורתיים קולנועיים כמו ז'אנר, סגנון ואסתטיקה, אידיאולוגיה, אוטריזם, ויחסי צפייה בקולנוע. תוך שימוש ודיון בתיאוריות ובמתודולוגיות ניאו-מרקסיסטיות, פסיכואנליטיות, פמיניסטיות וקוויריות נחקור את הפרדיגמות המרכזיות של הז'אנר כמו המלודרמה המשפחתית, המלודרמה האימהית, סרטים גותיים ורומנסות אהבה. נצפה, בין השאר, בסרטים "ככל שהשמים מתירים" ו"חיקוי לחיים" של סירק, "עקבים גבוהים" ו"נשים על סף התמוטטות עצבים" של אלמודובר, "נישואיה של מריה בראון", "עלי: פחד אוכל את הנשמה" של פאסבינדר, "מכתב מאישה אלמונית" של מקס אופולס, "סטלה דאלאס" של קינג וידור, ו"רבקה" של אלפרד היצ'קוק. הסמינר מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים תיאורטיים של חוקרי וחוקרות קולנוע ותרבות כמו פיטר ברוקס, תומס אלזסר, פול ווילמן, סטיב ניל, טניה מודלסקי, מרי אן דואן, לינדה ווילאמס ואחרים/אחרות.

רבים מהסרטים העכשוויים הפופולאריים מתאפיינים במורכבות נרטיבית החורגת מקו העלילה הלינארי המוביל ברצף לסיום הפותר את מכלול הסוגיות שהועלו בסרט. סרטים אלו מציעים מבנים מבוכיים (אקזיסטנס), מתפצלים (דלתות מסתובבות), סותרים (מולהולנד דרייב), לא מתלכדים (ספרות זולה), מטעים (החוש השישי), ובעלי מבני זמן מורכבים (אינספשן) או מהופכים (ממנטו). תופעה קולנועית זו זכתה לכינויים שונים כגון קולנוע מודולרי (קמרון), סרטי פאזל (בקלנד), סרטי משחק מחשבה (אלזסר), קולנוע מורכב (סימונס), סרטי ריבוי גרסאות (ברניגן), סרטים מסתעפים (בורדוול) או סרטי נרטיב מבוסס מסד נתונים (מנוביץ'). בסמינר ננתח מבנים מורכבים אלו בסרטי מפתח, נתחקה אחר התהליכים הקוגניטיביים שמבנים אלו מעודדים אצל צופיהם (חשיבה מעגלית, חשיבה אופציונאלית), ואחר השפעות אפשריות שהוצעו להסבר תופעה קולנועית זו (המהפכה הדיגיטלית, ההגות הפוסט מודרנית, תהליכי גלובליזציה).     

מהי הזיקה בין הז'אנר הטלוויזיוני לבין התרבות בה הוא נוצר ורווח? האם ניתן לאפיין ז'אנר טלוויזיוניים ייחודיים לתרבות הטלוויזיה הישראלית? מהי הזיקה בין היצירה לטלוויזיה וצריכתה לבין תחומים משיקים בתרבות ובאמנות? כיצד מתבטאת מיתולוגיה טלוויזיונית מקומית ספציפית וכיצד נוסחים שונים של מיתולוגיה טלוויזיונית צוברים משמעויות תרבותיות מקומיות בישראל לעומת ארה"ב? בסמינר זה נבחן את הייצוגים של חבורות בטלוויזיה ישראלית בפרספקטיבה היסטורית תרבותית. נבחן כיצד ייצוגים אלה מבטאים תהליכים של יצירה מקומית מקורית לטלוויזיה, את הזיקה בין הבדיון הספרותי, הקולנועי והטלוויזיוני בתרבות הישראלית, היבטים עממיים ומיתיים בתרבות הטלוויזיה המקומית, תמורות בערכים ואידיאולוגיות כפי שהן מתבטאות בטופוס ובז'אנר של החבורה הטלוויזיונית, והשוואה בין תרבותית של החבורה הטלוויזיונית בישראל ובארה"ב.

על כריכתה של האנציקלופדיה של ראוטלג' שעיקרה מבט עכשווי על תיאוריה קולנועית (ברניגן ובאקלנד עורכים, 2014) מופיע צמד המילים "קולנוע-פילוסופיה" כמושג עצמאי, ממוקף ומתוקף, כמצוי בעיבורה של מפת התיאוריה הקולנועית העכשווית. מושג זה, ומעמדו זה, אינם דבר של מה בכך; הם תוצאה של סדרת תמורות והתפתחויות בשדה המחקר האקדמי, שהגיעו לשיאם בשני העשורים האחרונים, והיוו כיול מחדש של מפת התיאוריה הקולנועית ושל המבט התיאורטי המגולם במתודולוגיה הפילוסופית של חקר הקולנוע, ומניע להולדתה של מתודולוגיה חדשה בהבנת הקשר שבין קולנוע ופילוסופיה.

יש הטוענים כי תקופת הזוהר של הקולנוע הצרפתי היתה בשנות השישים, בימי הגל החדש הצרפתי. הניסיון לבחון את גבולות שפת הקולנוע תוך כדי הצבת אלטרנטיבה ראויה לקולנוע הההוליוודי הוליד זרם שהשפיע על הקולנוע המערבי כולו. אך השנים חלפו והקולנוע הצרפתי שקע בניסיונות להמציא מחדש את ה"גל החדש" ללא הצלחה יתרה. חמישים שנה אחרי הפריצה הגדולה של הקולנוע הצרפתי, ניתן לומר שהוא שוב על המפה אלא שזהותו ועלילותיו שונות. סיום הקולוניאליזם, ההגירה המאסיבית והתמודדותם של צעירים רבים עם הזיכרון הפרטי (והקולנועי) הוליד קולנוע אחר, אמיץ, שמעז ליישר את מבטו אל העבר ולחשוף את מה שהאימפריה לא יכלה להודות בו  בזמן אמת. מסתבר שלא רק סיום הקולוניאליזם וההגירה הגדולה הם המאיימים על הזהות הצרפתית. גם חזון האיחוד האירופאי מאיים לטשטש את גבולות הזהות והזיכרון. כך, לצד האבטלה ואובדן הדרך של דור שלם, חושף הקולנוע הצרפתי החדש נוסטלגיה לתקופה שאולי לא התקיימה מעולם אלא רק בקולנוע (כפי שקורה למשל בסרטיהם של הבמאים הותיקים - קלוד שאברול המנוח ואלן רנה). הקורס יסקור תחנות בקולנוע הצרפתי מהנוסטלגיה השקרית המאפיינת עד היום את הזרם המרכזי של הקולנוע הצרפתי ועד להכרה הכואבת בטראומה המושתקת של מלחמת אלג'יר אשר כיום, עם התבגרותם של דור הבנים, מציפה את הקולנוע הצרפתי באופנים שונים ומרתקים.

האחים ג'ואל ואיתן כהן (שפועלים כאורגניזם יצירתי אחד) מייצגים, למעשה, את הביטוי הקוהרנטי היחיד בקולנוע למושג ה"אבסורד" (הפילוסופי-מטפיסי) שנצרב למאה העשרים בידי קפקא, ומתגלה תכופות בתיאטרון של בקט. בניגוד לעמדה של קאמי, שתודעת האבסורד חוסמת אותנו מריסוק מנטלי וחורבן מוסרי, האחים מציגים עולם, שבו כל פעילות היא חסרת סיכוי מכל וכל, ואין לאדם אפשרות מעשית לנוע בין שתי נקודות. לכן, וזו הנקודה המכרעת, גם מושג ה"מוסר" חדל להיות פונקציונלי. יובן מאיליו, כי נושא כזה מציב דילמה אכזרית. יש לבחור בין עלילה קוהרנטית שסותרת את נושאיה בעצם הבנייתה, לבין פירוק כל הדפוסים הפעילים בטקסט - מוצר שידחוף את הצופה הסביר אל מחוץ לגבולות הסבל. האחים פיצחו את הדילמה על-ידי כינון העולם הייחודי להם: מקום שבו פעולה אנושית, גם כזו המתוכננת למופת ומחושבת עד תום - לעולם לא תשיג את תכליתה. הכישלון הכרוני, הסיזיפי, משעשע על פי רוב, והגרוטסקיות המצמררת של "חיים בתוך כאוס" היא שאחראית לא מעט להצלחתם הספקטקולרית בפסטיבלים ובציבור, גם יחד.

בשלושה קורסים קודמים עסקנו בעשר יצירות מרכזיות המתוארכות בין 1990 ו-2009. בקורס זה אגש ליצירות אחדות מהתקופה האחרונה, כדי לבחון האם, ובאיזו מידה, התפיסה הפרשנית דלעיל תקפה עדיין, ואילו וריאציות חדשות הם מציעים בעניין חוסר-משמעותיות מרתק - סימביוזה שנחשבה בלתי אפשרית, עד שפלשו האחים לזירת האמנויות והוכיחו את ההפך.

הסיטקום מלווה את הטלוויזיה כמעט מראשיתה, והוא אחד הז'אנרים המזוהים ביותר עם הטלוויזיה. בקורס נסקור את הסיטקום במבט היסטורי כפול. מצד אחד, נלמד את ההיסטוריה של הז'אנר. נלמד כיצד מתעצבת האסתטיקה שלו בשנות החמישים, וכיצד היא מתגבשת לשפה קונבנציונלית נוקשה יחסית בעשורים הראשונים של הטלוויזיה, וכן כיצד מופיעות חריגות שונות משפה זו בשלושת העשורים האחרונים - סיטקום מצויר כמו "הסימפסונים", הסגנון התיעודי  ב"המשרד" ו"תרגיע",  והעירוב בין סיטקום לריאליטי ב"משפחת אוסבורן". בהקשר זה נשאל כיצד הצורה הנוקשה של הז'אנר קשורה לשינוי או לשימור חברתי, וכיצד החריגות מהצורה הנוקשה מתיישבות עם מסורת הז'אנר. מצד שני, נלמד כיצד הסיטקום משקף רגעים היסטוריים, וכיצד הסיטקום הוא זירה המבטאת מתחים תרבותיים ופוליטיים. בהקשר הזה נצפה בסדרות מפתח מארצות הברית, בריטניה וישראל, בהן "הכל נשאר במשפחה", "מ.א.ש", "המלון של פולטי", "שמש" ו"עבודה ערבית". נשאל כיצד הסיטקום מספק פרספקטיבה ייחודית ונבדלת על הפוליטי. את השאלה תלווה קריאה בכמה טקסטים מרכזיים להבנת הממד הפוליטי של צחוק והומור.

הקורס יעסוק בנקודות החיבור וההשקה שבין עולמה הפילוסופי והפוליטי של האתיקה לבין אופיו, טיבו וייחודו של המבע הוויזואלי.

אתיקה ו/של הקולנוע - ראשיתו של הקורס באפיון והגדרה של עולם המושגים האתי (טוב, רע, רשע, צדק, עוולה ונזק, חוק ונורמה, אוניברסליות ורלטיביזם), אפיון השפה של השיפוט האתי (דילמה, הכרעה והערכה), וסקירה ראשונית של דוקטרינות ודפוסי חשיבה אתיים (מידה טובה, תועלתיות, תורת החובה, מוסר אקזיסטנציאליסטי, מוסר פוסטמודרני). במקביל, תיבחן שאלת היתכנות הקשר שבין קולנוע ואתיקה, וייחודו של המבע הקולנועי בניסוח וביצוע של שיח אתי. מכאן ייגזר מכלול ההיבטים האתיים הנגזרים מעבודתו של הקולנוען, ואפיונם של מערכי השיקולים, השיפוטים והדילמות האתיות המעורבות בשלבים ובהיבטים השונים של היצירה הקולנועית לסוגיה.

אתיקה בקולנוע – בדיקת אופניו ואופקיו של המבע הקולנועי ביישום והטמעה של תכנים אתיים ופוליטיים (שיפוטים, דוקטרינות, טיעונים, קונבנציות והנחות); הדיון יתמקד בפרקטיקות קולנועיות, נרטיביות ואחרות, ויודגם, בין היתר, באמצעות הקולנוע של וודי אלן והקולנוע של האחים כהן.

קולנוע כאתיקה – סקירת הדיון העכשווי בתיאוריות קולנועיות המזהות את סגולותיו של המבע הוויזואלי כמחולל דפוסי פעולה אתיים, וכתופעה המשתלבת באופן סינגולארי במרחב האתי. במסגרת זו נציג ונאפיין את האופן שבו תיאוריות קולנועיות מרכזיות מזהות את המבע הקולנועי ככרוך וכמאפשר (מיניה וביה) היווצרותה של אתיקה. ידונו ההוגים: קרקאואר, לבינס, קאבל (בעקבות אמרסון), דלז (בעקבות ניטשה וברגסון), רודוויק, והוגים קונטמפוראליים אחרים.

מקרי בוחן - בחלקו היישומי והמסכם של הקורס נבחן סדרה של מקרי בוחן המהווים ניתוח תמטי של פרקטיקה אתית-פוליטית בקולנוע. חלק זה יהווה סיכום של חלקי הקורס השונים, ויודגם על דרך של מונוגרפיות נבחרות (מיכאל הנקה, טרנטינו), ז'אנרים נבחרים (קולנוע אימה, קולנוע תיעודי), והקשרים קולנועיים רלוונטיים.

קורס זה יעסוק בהשפעתן של טכנולוגיות דיגיטליות על התיאוריה והאסתטיקה של הקולנוע העכשווי,
ויבחן דרכים חדשות להרחבת הגדרתו של המדיום הקולנועי בעידן הדיגיטלי. בחלק הראשון נדון בסוגיות
תיאורטיות, כגון מהות ההבדלים בין הדימוי הדיגיטלי לבין הדימוי הפילמאי, טבעם ומקורותיהם של
החזונות האפוקליפטיים והדיסטופיים בדבר "מותו של הקולנוע" בעידן הדיגיטלי, והצורך לבחון את
"החדש" אל מול "הישן". בחלק השני נתמקד בהשלכות השונות של מיזעור והתניידות המצלמה
הקולנועית (וידאו דיגיטלי והיידפינישן),
נבדוק כיצד יוצרי הקולנוע העצמאי (לינץ', סודרברג, פון טרייר)
מפיקים את המיטב מאפשרויות טכנולוגיות חדשות, ונבחן מחדש אמצעי מבע קולנועי מסורתיים
ומרכזיים (כגון הטייק הארוך) לאור השינויים הטכנולוגיים. בחלק השלישי נתמקד בפרקטיקות דיגיטליות
והתלת מימד, ונבחן את פנומנולוגיית הצפייה CGI , המאתגרות את האינדקס הצילומי, כגון אנימציה
המתאפשרת בעקבותיהן. בחלק הרביעי והאחרון בקורס נתמקד בתצורות חדשות של אינטראקציה
מוגברת בין טקסט לצופה, הן בתחום הבדיון והן בתחום התיעוד, ונעמוד על הראציונל בהענקת שליטה
לצופה מסוג שיתוף, ניווט, ויצירה. הדיון באינטראקציה יאפשר לנו לבחון מחדש את גבולותיו של המדיום
הקולנועי, כאשר מרבית הדוגמאות יינתנו מתוך קולנוע מרובה מסכים, קולנוע מקוון וקולנוע החוצה את
הגבול בין סרט מסורתי למשחק מחשב. יוקרנו מבחר סרטים מהעידן הדיגיטלי בעלי חזון אמנותי מובהק,
כגון "עשר", ״הילדים של מחר״, ״מנועים קדושים״, ״קלוברפילד״, ועוד.

הקורס יתעכב על תחנות מרכזיות בהתפתחות הקולנוע התיעודי העולמי, יוצרים בולטים, פונקציות ומגמות (אתנוגרפיה, תעמולה, סרט-מסה, תיעוד עצמי וכו'). נבחן גישות שונות לגבי מהותו של הסרט התיעודי ומעמדה של האמת הדוקומנטרית. נעמוד על הדמיון והשוני – האתי והאסתטי – שבינו לבין הקולנוע הבדיוני, וההבחנה בין תיעוד ותיעודי. הקורס יפגיש את הסטודנט עם סרטים דוקומנטריים חשובים שנוצרו בארה"ב, אירופה, דרום אמריקה והמזה"ת

הקורס יעסוק בשלוש תעשיות סרטים הניצבות כיום בחזית הקולנוע המזרח האירופאי. הקולנוע ההונגרי אשר מזוהה, בראש ובראשונה, עם שמו של בלה טאר, מבכירי הקולנוע העולמי בעשרים השנים האחרונות, וכן עם יוצרים בולטים נוספים שהשפעתו של טאר ניכרת על סרטיהם (יאנוש סאס, בנדק פליגהאוף, גיורגי פאלפי). במקביל, אנו עדים בעשור האחרון להתחדשותו של הקולנוע הרומני, שהחלה עם סרטו עטור השבחים של כריסטי פויו, "מותו של מר לזרסקו" (2005), ובהמשך עם זכייתו בפסטיבל קאן של "ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים" (כריסטיאן מונג'ו, 2007).

דרך דיון ממוקד והשוואתי יבחן הקורס את מאפייניהם התמטיים, האסתטיים והאידיאולוגיים של הקולנוע ההונגרי והרומני בן זמננו. נדון בסוגיות משותפות להם של התמודדות עם הטראומה של הכיבוש הסובייטי ותחושת חוסר הוודאות שליוותה את השחרור ממנו ואת קריסתו של הקומוניזם, העיסוק בדיאלקטיקה של כאוס וסדר הנוכח בסרטים ההונגריים והרומניים עכשוויים, והשיח האפוקליפטי והאקזיסטנציאליסטי שמאפיין רבים מהם. בנוסף, נמקם את הסרטים בהקשר קולנועי רחב יותר – זה של המודרניזם האירופאי של שנות ה-60 והשפעותיו.

כן נדון בקולנוע הרוסי שאחרי הגלסנוסט, בתמורות שחלו בו במעבר לעידן הפוסט-קומוניסטי, תוך התייחסות לסוגיות הקשורות לכמיהה אל העבר הטרום-קומוניסטי וייצוגים עדכניים של התקופה הסטליניסטית, וכן לדימויים אורבניים וקפיטליסטיים עכשוויים וקונפליקטים אדיפאליים שנוכחים בבסיסו. 

הקורס יעסוק בהתפתחות של הקולנוע הברזילאי כקולנוע לאומי של מדינה בהתפתחות. באמצעות דיון בתחנות מובחרות בתולדות הקולנוע הברזילאי ובאוטרים מובחרים שלו, ידון הקורס בסוגיות כגון קולנוע רדיקלי, פוסט-קולוניאליזם, וגישות אסתטיות להתמודדות תרבותית ופוליטית של מדינות נחלשות עם שליטתן הסוציו-אקונומי של מעצמות בינלאומיות. הקורס יבדוק את עקרונות ה"סינמה נובו" של שנות השישים שנוצר כאלטרנטיבה לז'אנרים הברזילאים הפופולאריים ששלטו לפניו ואת האופן שזה עיצב את האסתטיקה של הקולנוע הברזילאי לאורך השנים. מושגים כגון "אסתטיקה של רעב", עוני, סירטאו, פאבלה, קניבליזם תרבותי, טרופיקאליזם ועוד ייבדקו לאור הסרטים. לאחר דיון על האופן שבו הממשל הצבאי בברזיל ובתומו החזרה לדמוקרטיה ניאוליברלית עצבו את העשייה הקולנועית, כיוונו והגבילו אותה, הקורס יעסוק ב"רטומדה", התחייה המחודשת של הקולנוע הברזילאי מאמצע שנות התשעים ולפריחה של שנות האלפיים בצל שלטון השמאל החדש של הנשיא לולה. החזרה של ברזיל לתפיסות שמאל בעידן גלובאלי וניאו-ליברלי מאפשרת לחקור את היחסים בין הקולנוע הברזילאי החדש ובין ההיסטוריה שלו, ובעיקר האסתטיקה של הסינמה נובו. הקורס יבדוק כיצד הקולנוע הברזילאי החדש מתמודד עם סוגיות דומות לאלו של התנועה ההיא וכיצד הבמאים החדשים מתמודדים בצורה חדשה עם הסוגיות שתמיד העסיקו את החברה הברזילאית.

הקולנוע עוסק במוגבלויות פיזיות, התפתחותיות ונפשיות באופן בולט ותדיר מראשיתו ועד ימינו. יחד עם זאת, חוקרים, מבקרים וצופים רבים נוטים להתעלם מהתפקיד האסתטי והפוליטי של המוגבלות בסרטים אלו. לימודי המוגבלויות הינו תחום אקדמי אינטרדיסציפלינרי חדש יחסית, העוסק בקשרים שבין החברה לבין אנשים עם מוגבלות וניתן לזהות בו השפעות רבות מן התיאוריות הפמיניסטיות והקוויריות. החיבור בין לימודי קולנוע לבין לימודי ביקורת המוגבלות צמח כבר בתחילת התפתחות גוף הידע החדש. ההצטלבות בין שני תחומי מחקר אלו עברה שלושה גלגולים עיקריים; בשניים הראשונים, התמקדו החוקרים בניסוחה של מתודולוגיה לחשיפת הייצוג השלילי של אנשים עם מוגבלות בקולנוע ובטלוויזיה, תוך השענות על ביקורות הקולנוע הפמיניסטיות המוקדמות. בגלגול השלישי והנוכחי, שהחל בתחילת שנות האלפיים, החוקרים מתמקדים בניסוח מתודולוגיות אסתטיות המפרשות את הקולנוע כאמנות, תוך שילוב התפישות הביקורתיות של לימודי המוגבלויות. הכתיבה של הגל השלישי מתאפיינת בהתייחסות לאמצעי המבע (ולא רק לנרטיב הסרטים) וכן בחיבוריה לתיאוריית הקריפ (Crip) המשלבת בתוכה את התיאוריות הקוויריות. קורס זה יבחן את השימושים הקולנועיים בדמויות של אנשים עם מוגבלות תוך הבניית מבט המכונן אותן כאחרות גופנית, קוגניטיבית ונפשית. בנוסף, נדון באלטרנטיבות הקולנועיות אשר עושות שימוש חתרני במדיום הקולנועי בעיסוק במוגבלות ומציעות חוויית צפייה אחרת. נחקור את תפקידה של המוגבלות בהקשרים ז'אנריים שונים: קומדיות הוליוודיות, פילם-נואר, מד"ב, קולנוע פוסטמודרני, קולנוע דוקומנטרי ואנימציה (קולנועית וטלוויזיונית). נעסוק בסרטים כמו: חלון אחורי (אלפרד היצ'קוק 1954), משתגעים על מרי (האחים פארלי 1998), סאות' פארק: גדול יותר, ארוך יותר ולא מצונזר (טריי פארקר 1999), Oasis (Chang-dong Lee 2002) , מוצאים את נמו (אנדרו סטנסון 2003), מיליון דולר בייבי (קלינט איסטווד 2004), שמש שחורה (גארי טראם 2005), I Am a Cyborg but That’s Okay (Chan-wook Park 2006), מרי ומקס (אדם אליוט 2008) ובארטון פינק (האחים כהן 1991).

הפילוסוף הצרפתי ז'יל דלז ) 1995-1925 ( חותם את שני הכרכים שהקדיש לקולנוע במילים: "הקולנוע בעצמו

הוא פרקטיקה חדשה של דימויים וסימנים, שאת התיאוריה שלהם הפילוסופיה מוכרחה לייצר בתור פרקטיקה

מושגית". קורס זה יציג את התיאוריה הקולנועית החדשנית של דלז, ואת המושגים והתזות הפילוסופיות

הנלווים להם. תחת עטו של דלז, התיאוריה הקולנועית נעשית למערכת מסועפת של מושגים הנוצרת מהמפגש

בין פילוסופיה והמדיום הקולנועי. דלז מנסח מושגים ספציפיים לקולנוע והבנה חדשה של המדיום בתור צורה

של מחשבה המאורגנת בדימויים ובסימנים מרחביים וזמניים. במסגרת הקורס נקרא חלקים נבחרים מספריו

של דלז על הקולנוע, ונצפה ונדון בסרטים כמו המדבר האדום של אנטוניוני, זרים ברכבת של היצ'קוק, אשתקד

במריינבד של רנה, שליחות קטלנית 3 , ואלס עם באשיר ואחרים. חלקו האחרון של הקורס יוקדש למחקר העכשווי

הקולנועי המנתח, מבקר או מנסה להמשיך את התיאוריה הקולנועית של דלז.

"יסודות בצילום ועריכה" הוא קורס לחשיבה ויזואלית.

הקורס יתמקד בפענוח סגנונות שונים של צילום ועריכה דרך ניתוח סצנות מתוך סרטיהם של יוצרים מוערכים, מהארץ ומחו"ל. בד בבד, הקורס גם יעסוק בבניית שפה וסגנון ויזואלי תוך בחינה מעמיקה של אופני השימוש השונים בכלים המרכיבים את התחביר הקולנועי.

במהלך הקורס יתארחו בו בימאים, צלמים ועורכים בולטים מתוך תעשיית הקולנוע הישראלית, אשר ינתחו סצנות מתוך יצירותיהם, יעמדו על האופן בו מתקבלות אצלם החלטות סגנוניות וישתפו את הסטודנטים בתפיסותיהם המגוונות לגבי צילום ועריכה

מטרת הקורס היא להרחיב את ידיעותיהם והיכרותם של הסטודנטים עם האמצעים הוויזואליים העומדים לרשותם בבואם לתרגם תסריט כתוב לתמונות נעות

הקורס יעסוק בלואי סי קיי כאוטר וכמקרה מבחן לאופן שבו מושג האוטר הקולנועי עשוי להתממש בעידן המדיה הדיגיטלית.

בעוד שתיאורית הז'אנר הקולנועית עסקה במיפוי מאפיינים סגנוניים ותמטיים משותפים שהופעתם החוזרת בסרטים שונים עשויה להצביע על קיומה של מערכת ז'אנרים יציבה התלויה בממסד הקולנועי (למשל שיטת ההפקה ההוליוודית), הרי ש'פוליטיקת האוטר' הציבה במרכז הדיון שלה  את היוצר אשר יצירתו חפה ככל האפשר מביטוייה של התלות במערכת ההפקה הממוסדת. ואולם רגישות קולנועית זו אשר עסקה בזיהוי ובהכתרה של אוטרים על פי חותמם האסתטי, התפתחה במהרה, בעקבות תיאורית הז'אנר, כתיאוריה סטרוקטורליסטית החותרת למפות מבנה עומק משותף ליצירות שונות של במאי אשר על פיו מוגדר ומוכר האוטר. בשלב מאוחר יותר נזנחה תיאורית האוטר הסטרוקטורליסטית, ואולם המושג "אוטר", תחת פרשנויות שונות, לעיתים כלליות מדי, נותר מרכזי בשיח הקולנועי.

בעולם פוסט-ניטשיאני, שאין בו עוד תוקף לערכים "מוחלטים", בעולם פוסטמודרני - שבו עצם המושג "ערך" איבד כל מובן, פעל כשיסטוף קישלובסקי, אחרון ההומניסטים (ותלמידו המובהק של ברגמן)  כמצפן אנליטי, רפלקטיבי, ועז-ביטוי של ערכיות טוטלית ומחויבות אישית. לנושא זה המעוגן בתשתית הקיום, הקדיש את שתי יצירותיו הטיטניות: ה"דקאלוג" הפנומנלי (קובריק: "יצירת הקולנוע הטובה שבכל הזמנים") שמציע עשר התמקדויות מקוריות ביסודות האתוס היודאו-נוצרי, ו"טרילוגיית הצבעים", שבוחן (לרוב מתצפית אקזיסטנציאליסטית) את "ערכי המהפכה" - חירות, שוויון, אחווה. קורס זה (אחרון וסופי בשלושה - שהוקדשו ליצירתו) בוחן את מסקנותיו של קישלובסקי ואת שפת הקולנוע הווירטואוזית שלו - בחמישה טקסטים: "לבן", שמציע ניתוח רדיקלי של מושג השוויון באמצעות פלטפורמה רגשית, שלושה דקאלוגים (6-9-10 "לא תנאף", "לא תחמוד אשת רעך",  "לא תחמוד בית רעך וכל אשר לו"), ולקינוח, יצירתו המפתיעה ביותר - "חייה הכפולים של ורוניק". סרט זה הנו "סיכום לימינלי" הפוך-כיוון של טיעוניו המורליים, על גבי אלגוריה אסתטיציסטית הקובעת, שאין להבדיל בין "טוב" ו"יפה" - עמדה, שמצדדים בה הן אפלטון (היפיאס, פיידרוס) והן ויטגנשטיין (הטרקטטי) - בשני קצות תרבות המערב.

הטקסט האוטופיאניסטי החל שליחותו באבולוציה המערבית עם אפלטון, וצבר שפע הישגים ממוקדים (מור, קמפנלה, מוריס, בלאמי). במאה העשרים, עם משבי רוח אופייניים של ביקורת חתרנית, הפך את כיוונו, וכך קיבלנו כמה "דיסטופיות" כבדות משקל, עם שתיים מפורסמות במיוחד - "עולם חדש מופלא" של האקסלי (1932) ו"1984" של אורוול (1949). גם הקולנוע תרם את חלקו, אף שעל פי רוב בערוץ בידורי גרידא של "סרטי אקשן" שזמן התרחשותם ב"עתיד" (מה שאינו תנאי הכרחי, ובוודאי לא תנאי מספיק, לאקסטרפולציות מעניינות). אדון בשלושה סרטים שחידדו את גבולות הדיסטופיאניזם הקולנועי - כל אחד בדרכו, לאמור - "בלייד ראנר" (סקוט, ע"פ דיק), "סולאריס" (טרקובסקי, סודרברג, עם גיחה למקור הגאוני של לֶם) ו"ברזיל" של גיליאם. כל אחת מיצירות אלה שרטטה פואטיקה מוגדרת בז'אנר, וסביב שלוש הקואורדינטות אציג (פרגמנטרית) יצירות נוספות הקרובות לנושא - החל ב"אודיסאה" של קובריק ועד לקאזי-דיסטופיות הוליבודיות כגון "זכרון גורלי" וסדרת "מטריקס".

המרצה שומר לעצמו זכות ברורה להחליף יצירות הנזכרות לעיל באחרות, לפי שיקול דעתו

אנדרסון הנו תופעה ייחודית בקולנוע של זמננו, אשר נכבש כולו וכליל במפולת סרטי "אקשן" ממירע השבלונה הפרימיטיבית, עם פסיכולוגיה של קומיקס, ושפה מרודדת עד גיחוך וחמלה (אף שחמושה בטכנולוגיות-אקסטרים ויזואליות). אנדרסון הופך תמונה זו בכל הפרמטרים. בעולם פרספקטיבליסטי, שפירק את המושג "ערך" לפלורליזם אנטי-היררכי של "נרטיבים" יחסיים, מעלה אנדרסון (כפי שעושים גם האחים כהן) תהייה קריטית בדבר "ערך החיים" בכלל, ו"מחויבות מוסרית" בפרט. ייחודו, מכל מקום, לא בהצגת הבעיה (שהתלקחה במאה העשרים עם גדולי סופריה - מוזיל, ברוך, נבוקוב, פריש, הנדקה ואחרים), אלא בטכניקות שהוא מאמץ (ובעיקר - ממציא) כדי להביעה באופן המתיישב עם הסרקזם הקרניבליסטי המוכתב על ידי מוסדות-שיח עכשוויים. במלים אחרות, אנדרסון מציע סינתיזה בין מורליזם ערכי (שמוכר לנו מהומניסטים כברסון, ברגמן ופליני) לכתיבה רפלקטיבית, מטא-לשונית ו"מקושטת". סינתזה זו יצרה מסוגננוּת רדיקלית (משעשעת בלי די ברמה אינטלקטואלית), שבה כל פיסת-מידע מתכתבת עם אלמנטים הפזורים במרחב הטקסטואלי, לעתים על-ידי טרנספורמציות חמקניות וחידות המתעמרות בצופה. אני טוען, כי לא זו בלבד שאין כאן "מנייריזם" או קבעון סגנוני לשמו (כפי שסבורים מלעיזים חסרי עומק), אלא, שמסוגננוּתו (החתרנית) יעילה במידה חסרת תקדים לקידום מטרותיו התמטיות המורכבות. גישה זו הוצגה בקורס קודם, שבו עסקתי בשלוש מיצירותיו, והקורס הנוכחי יוקדש לשלוש נוספות: "ראשמור" המוקדם (1998), דרג'ילינג לימיטד (2007) (עם "הוטל שבלייה" ה"מקדים" אותו), ויצירת המופת "עמוק במים עם סטיב זיסו" (2004).

מהי אסתטיקה רוחנית בקולנוע? שאלה זאת עמדה במוקד העניין של חוקרים שונים בתחומי הקולנוע והדת

לאורך מספר עשורים. ההנחה הבסיסית שהובילה את המחקר הינה שבחירות סגנוניות מסוימות עשויות להעניק

לסרט נופך ספיריטואלי, גם אם הלה לא עוסק בדת באופן ישיר, ושצופים עשויים לחוות הארה ואף אקסטזה

כתוצאה מהמפגש עם בחירות אלה. במסגרת הקורס נבחן את ההשלכות של הנחה זאת ביחס למסורות דתיות

ורוחניות מהמערב והמזרח ובהקשר של קולנוענים "רוחניים" נודעים כרובר ברסון, קארל תיאודור דרייר,

יאסוז'ירו אוזו, פייר פאולו פאזוליני, קז'ישטוף קישלובסקי, אנדריי טרקובסקי, קרלוס רייגדאס ואפיצ'טפונג

וירסטקול. הדיונים יתמקדו בסרטים נבחרים של יוצרים חשובים אלה ויאפיינו את מרכיביהם האסתטיים

לאור המחקר העכשווי בתאוריה קולנועית ורוחנית. מתוך ההשוואה בין המרכיבים נתהה לגבי קיומו של סגנון

על קולנועי-רוחני, וכפועל יוצא, לגבי מהות האופי הרוחני של המדיום עצמו

המערבון, אמר פעם המבקר אנדרה באזן, "הוא הסרט האמריקני המובהק ביותר". הצהרה חד משמעית שכזו

היא כמובן ניתנת לערעור, אך אין בכך מכדי להשכיח את האמת שעומדת בבסיסה: שהמערבון עומד בנקודת

המפגש של הקולנוע ושל הזהות האמריקנית, ומשמש מפתח להבנה עמוקה של שניהם. מתוך הכרה בחשיבותו,

הקורס יעקוב אחר התפתחות המערבון וידגיש את האופן שבו החברה האמריקנית השתמשה במרכיביו השונים

להגדיר את עצמה, יעדיה, וחלומותיה לאורך יותר ממאה שנה. במסגרת זאת, נסקור טקסטים קלאסיים—

במיוחד ה"סופר מערבונים" )באזן( שלאחר מלה"ע השנייה—ונקשר אותם לדוגמאות מהתקופה האחרונה. כמו

כן, נתייחס לדמויות מפתח—למשל, ג'ון וויין, ג'ון פורד, האוורד הוקס, גרי קופר, אנתוני מאן, ג'ון סטרג'ס,

הנרי פונדה, סם פקינפה, קלינט איסטווד, קוונטין טרנטינו—ונבחן את השפעתן על עיצוב הדפוסים המוכרים

של הז'אנר. חקירה זאת תאפשר לנו לרדת לעומק הכוונה בקביעתו של באזן, ובו זמנית—להסביר כיצד המערבון

הצליח לשרוד את האופנות המשתנות של הקולנוע, גם לאחר שמותו הוכרז יותר מפעם אחת.

קולנוע נשים הוא קולנוע שנוצר על ידי ועבור נשים ועוסק בהוויה ובחוויה של נשים. הוא אינו מוגבל לתבנית של ז'אנר מסוים, או משויך לתנועה אמנותית ספציפית; הוא חוצה תקופות היסטוריות וגבולות לאומיים; והוא מורכב מסרטים אוונגרדיים ונרטיביים, עצמאיים ומסחריים, תיעודיים ועלילתיים. הקורס יציע מספר פרספקטיבות ביקורתיות לדיון בקולנוע של נשים במסגרת מגמות ומסורות קולנועיות בולטות, ובה בעת יצביע על כמה מהדיונים החשובים על קולנוע של נשים בתיאוריה הקולנועית הפמיניסטית. נדון, בין השאר, בסוגיות של היסטוריוגרפיה וקאנוניזציה של יצירות נשים, אוטריזם נשי, קולנוע-נגדי וקולנוע מינורי, הגוף והקול הנשי, קולנוע נשים כקולנוע עולם, ועוד. בראש ובראשונה, מטרת הקורס היא לצפות ולדון בסרטיהן של במאיות חשובות, מוכרות יותר או פחות, מראשית הקולנוע ועד היום. ביניהן: אליס גי בלאשה, דורותי ארזנר, איידה לופינו, לינה וורטמולר, מאיה דרן, ורה חיטילובה, אנייס ורדה, שנטל אקרמן, ג'יין קמפיון, קלייר דני, קת'רין ביגלו, קת'רין ברייה, אנדריאה ארנולד, לוקרסיה מרטל, דיפה מהטה, נדין לבקי, סמירה וחנה מחמלבאף, שירין נשאט, מרג'אן סטראפי ואחרות.

החל מסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20 החלה להתפתח כתיבה אקדמית פמיניסטית על טלוויזיה. שאלות מגדריות העולות מהעשייה הטלוויזיונית הניבו מחקר טקסטואלי, אתנוגרפי, נרטיבי ואידיאולוגי שבחן את הזיקה בין נשים והמדיום הטלוויזיוני. קורס זה יבקש להתחקות אחר סוגיות מרכזיות במחקר פמיניסטי של טלוויזיה, החל מז'אנרים שנחשבים נשיים, כמו אופרות סבון, סיטקום ודוקו סבון, דרך שאלות של צפייה נשית וייצוג, ועד הקשרים הפקתיים ופוליטיים. נצפה, בין השאר, בקטעים מתוך הסדרות רוזאן, אני אוהב את לוסי, מארי טיילר מור, קאגני ולייסי, דאלאס, עקרות בית אמיתיות, ונדון בעבודתן של יוצרות טלוויזיה מרכזיות כמו אופרה ווינפרי, לינה דנהאם ושונדה ריימס, תוך דיון בתאוריות פמיניסטיות וטלוויזיוניות של חוקרות וחוקרים כגון לין ספיגל, שרלוט ברנסדון, ג'ולי ד'אסי, ג'ושוע גאמסון, ג'אנט מקייב, קים אקאס, פטרישיה מלנקאמפ ועוד.

הקורס יתמקד במופעים השונים של ייצוג עצמי מזרחי בקולנוע ובטלוויזיה עכשוויים בישראלי , מאז ראשית שנות ה – 2000 ועד היום. במהלך הקורס נגדיר מהו ייצוג עצמי תוך שימוש בפרספקטיבות פוסט-קולוניאליות, פוסט-חילוניות, פמיניסטיות, אסתטיות (קולנועיות וטלוויזיוניות) ועוד. בחלקו הראשון של הקורס נסקור שלבים בהתגבשותו של פרויקט הייצוג העצמי המזרחי ; נבחין בין מופעיו המגוונים במישור האסתטי והפוליטי, ועל פני רצף הזמן שבין שנות השבעים ועד היום. בתוך כך נדון בגל החלוצי המזרחי וכן בייצוג העצמי הייחודי לשנות התשעים, המזוהות עם פירוקו של נרטיב העל ההגמוני ועם פריחתה של פוליטיקת הזהויות. אך כאמור במרכזו של הקורס נציב את הייצוג העצמי העכשווי בקולנוע עלילתי ותיעודי ובטלוויזיה הפופולרית. נשאל האם מתעצבת המזרחיות כמופע חתרני ואלטרנטיבי? ואם כן, במה ניכרת חתרנותה , מהם רישומיה התכניים והאסתטיים ומהם גבולות הייצוג שלה? נדון בתימטיקה המגוונת של המזרחיות, למשל בקשרים הנטווים בסרטים בין מזרחיות ,מעמד וקהילה / מזרחיות ומגדר/מזרחיות והסכסוך הישראלי ערבי / מזרחיות, דת ואמונה ועוד. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במאפיינים האסתטיים והרטוריים של המזרחיות החדשה בטלוויזיה המסחרית, נכיר את גיבורי התרבות החדשים, ונשאל מהם גבולות הייצוג של הזהות המזרחית בתנאי הייצור של תרבות הרייטינג הפופולרית. בין היצירות בהן נצפה ו/או נדון בקורס: "אור מן ההפקר", "אריאנה", "שחור" "חתונה מאוחרת", "שלוש אמהות", "אור", "שבעה", "גט", "בלדה לאביב הבוכה", "וסרמיל", "השקר הגדול", "הקפות", "משגיחים", "אבנים", "אנשים כתומים", "עדות", "בת ים ניו יורק", " עספור", "השד העדתי", "ערסים ופריחות – האליטות החדשות", "שנות השמונים", "זגורי אימפריה" ועוד.

מותו של ריינר ורנר פסבינדר בתחילת שנות ה-80' סימן את סופו של 'הקולנוע הגרמני החדש' (New German Cinema) שמטרתו המוצהרת היתה ליצור קולנוע גרמני אחר, ובעיקר שונה מזה של 'דור ההורים' והקשר שהיה לדור זה לפשעי המשטר הנאצי. בסוף אותו עשור, חוותה גרמניה שינוי היסטורי משמעותי לא פחות בדורותיה עם נפילת חומת ברלין, ומאוחר יותר, התפרקות המדינה המזרח גרמנית ואיחוד שני חלקיה של גרמניה. קורס זה עוקב אחר הקולנוע הגרמני שנוצר לאחר נפילת החומה, ומבקש להציגו כקולנוע שבראש ובראשונה עוסק בבחינה ובבנייה של זהויות. בתוך כך ייבחנו מספר טופוסים חוזרים בקולנוע הגרמני העכשווי, אשר באמצעותם דנים יוצרים שונים בשאלת הזהות הגרמנית החדשה, ולא פעם נראה כי התשובה לכך אינה טמונה באישוש הלאומיות הגרמנית, כי אם בפירוק התפיסה כי קיימת זהות גרמנית אחת והחלפתה של זו באפשרות של ריבוי זהויות, או לחילופין, בהמנעות מודעת מהנסיון לקטלג את הזהות הגרמנית דרך הגדרות מקובעות. בין הנושאים שיידונו במהלך הקורס נזכיר את: המרחב של ברלין כמוקד לדיון בפיוס בין מערב למזרח, האיחוד כאוטופיה והנוסטלגיה למזרח ('Ostalgie'), סרטי ה'מורשת' של גרמניה ושיווק ההיסטוריה הגרמנית לעולם, מהגרים, מיעוטים ופליטים ומקומם בקולנוע הגרמני של ימינו. במסגרת זו נדון בסרטיהם של יוצרים כגון אנדראס דרזן, אוליבר הירשביגל, דני לוי, הארון פארוקי, אוסקר רהלר, וולפגנג בקר, טום טיקוור, פאטי אקין, כריסטיאן פצולד ובמאי ה-Berlin School ואחרים, כאשר כל סרט ייצג סגנון או גישה ז'אנרית שונה של אותו הבמאי לנושא שבמסגרתו הוא ידון.

לקולנוע ולטלוויזיה משאבים מגוונים לייצוג עבר והיסטוריה. באמצעות הסיפורים והנרטיבים, הייצוגים החזותיים, והייצוגים המוזיקליים הקולנוע והטלוויזיה מייצגים ומשחזרים אירועים היסטוריים, תקופות ואת המוסיקה שלוותה אותן והתקבעה בזיכרון הפרטי והקיבוצי כפסקול התקופתי. בקורס זה נבחן ייצוגים של העבר, ההיסטוריה והזיכרון הקיבוצי כפי שהם מיוצגים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל ובארה"ב. נבחן את האופנים שבהם אמנויות, בדיון בתנועה ואמצעי תקשורת אלה- הקולנוע והטלוויזיה- מציגים מחדש עבר תקופתי, דורי והיסטורי, נבחן את התפקודים הנוסטלגיים, רפלקסיביים, פרשניים וביקורתיים של ייצוגי עבר בקולנוע ובטלוויזיה בארה"ב ובישראל, ונציע הסברים תרבותיים משווים למגמות משתנות ודינמיות בייצוג העבר בקולנוע ובטלוויזיה בישראל ובארה"ב

הקורס ידון באופן ביקורתי בהתפתחות של התיאוריה הקולנועית החל משנות ה-20 ועד שנות ה-70 באמצעות סקירת גישות תיאורטיות וביקורתיות מרכזיות לניתוח סרטים. הקורס מחולק לשלושה חלקים: בחלק הראשון נדון בשאלת האונטולוגיה של הקולנוע דרך הויכוח התיאורטי בין ריאליזם לפורמליזם. בחלק השני נדון בשינוי שחל בתיאוריה הקולנועית בשנות השישים מאונטולוגיה למתודולוגיה דרך דיון במודלים פרשניים של סמיוטיקה, סטרוקטורליזם, ותיאוריות של ז'אנר והאוטר הקולנועי. החלק השלישי יעסוק ביחסים בין קולנוע ואידיאולוגיה ויתמקד בתיאוריות מרקסיסטיות וניאו-מרקסיסטיות קולנועיות. הקורס מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים תיאורטיים של חוקרי קולנוע ותרבות, כמו אנדרה באזין, יורי טיניאנוב, סרגיי אייזנשטיין, רולאן בארת', וולטר בנימין, פיטר וולן, תומס שץ ואחרים. הקורס ילווה בתרגיל שיעמיק את הנושאים הנידונים בקורס המבוא ויערוך קריאה צמודה של הטקסטים התיאורטיים.

הקורס ידון באופן ביקורתי בהתפתחות של התיאוריה הקולנועית החל משנות ה-20 ועד שנות ה- ה-70 באמצעות סקירת גישות תיאורטיות וביקורתיות מרכזיות לניתוח סרטים. הקורס מחולק לשלושה חלקים: בחלק הראשון נדון בשאלת האונתולוגיה של הקולנוע דרך הויכוח התיאורטי בין ריאליזם לפורמליזם. בחלק השני נדון בשינוי בתיאוריה הקולנועית מאונתולוגיה למתודולוגיה דרך דיון במודלים פרשניים של סמיוטיקה, סטרוקטורליזם, תיאוריות של כוכבות, ז'אנר והאוטר הקולנועי. החלק השלישי יעסוק ביחסים בין קולנוע ואידיאולוגיה ויתמקד בתיאוריות מרקסיסטיות וניאו-מרקסיסטיות קולנועיות. הקורס מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים תיאורטיים של חוקרי קולנוע ותרבות, כמו אנדרה באזין, יורי טיניאנוב, סרגיי איזנשטיין, רולאן בארת, וולטר בנימין, פיטר וולן, תומס שץ ואחרים. הקורס ילווה בתרגיל שיעמיק את הנושאים הנידונים בקורס המבוא ויערוך קריאה צמודה של הטקסטים התיאורטיים.

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

תיאור התפתחות הראינוע מראשיתו ועד כניסת הסאונד. מיפוי הזרמים העיקרים בתוכו. מעקב אחר המגמות והאסכולות המרכזיות. בדיקת התפתחות דרך הסיפור הקולנועי. בחינת הקשרים המתקיימים בין הקולנוע לאמנויות אחרות ובין הקולנוע לחברה ולתרבות שבה הוא נוצר. ניתוח שיטתי של יצירות מופת בולטות.

תיאור התפתחות הקולנוע בתקופה ה"קלאסית" של הקולנוע המדבר (1927 – 1959) ועד עליית התפיסות המודרניות של סוף שנות ה- 50 . הקורס יסקור את התופעות, אסכולות, ז'אנרים והרקע החברתי של המדיום הקולנועי בשנים אלו.

הקורס יקנה מיומנויות בקריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים. במהלך הקורס נכיר את מבנה החיבור האקדמי, דרכים לאיסוף מקורות ולבניית מהלך טיעון המורכב מטענה מרכזית ומטענות תומכות. הסטודנטים ינתחו מאמרים אקדמיים ולאחר מכן יכתבו חיבור מחקרי משלהם כשבמהלך הסמסטר נעבוד בשלבים על עבודת הסיכום של התרגיל. התלמידים ידונו בטיוטות לעבודה במסגרת סדנת כתיבה קבוצתית ויתנו משוב לעבודות חבריהן/ם. בסוף התרגיל יגישו התלמידים גרסה סופית לעבודה המסכמת.

הקורס יקנה מיומנויות בקריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים. במהלך הקורס נכיר את מבנה החיבור האקדמי, דרכים לאיסוף מקורות ולבניית מהלך טיעון המורכב מטענה מרכזית ומטענות תומכות. הסטודנטים ינתחו מאמרים אקדמיים ולאחר מכן יכתבו חיבור מחקרי משלהם כשבמהלך הסמסטר נעבוד בשלבים על עבודת הסיכום של התרגיל. התלמידים ידונו בטיוטות לעבודה במסגרת סדנת כתיבה קבוצתית ויתנו משוב לעבודות חבריהן/ם. בסוף התרגיל יגישו התלמידים גרסה סופית לעבודה המסכמת.

הקורס יקנה מיומנויות בקריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים. במהלך הקורס נכיר את מבנה החיבור האקדמי, דרכים לאיסוף מקורות ולבניית מהלך טיעון המורכב מטענה מרכזית ומטענות תומכות. הסטודנטים ינתחו מאמרים אקדמיים ולאחר מכן יכתבו חיבור מחקרי משלהם כשבמהלך הסמסטר נעבוד בשלבים על עבודת הסיכום של התרגיל. התלמידים ידונו בטיוטות לעבודה במסגרת סדנת כתיבה קבוצתית ויתנו משוב לעבודות חבריהן/ם. בסוף התרגיל יגישו התלמידים גרסה סופית לעבודה המסכמת.

הקורס יקנה מיומנויות בקריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים. במהלך הקורס נכיר את מבנה החיבור האקדמי, דרכים לאיסוף מקורות ולבניית מהלך טיעון המורכב מטענה מרכזית ומטענות תומכות. הסטודנטים ינתחו מאמרים אקדמיים ולאחר מכן יכתבו חיבור מחקרי משלהם כשבמהלך הסמסטר נעבוד בשלבים על עבודת הסיכום של התרגיל. התלמידים ידונו בטיוטות לעבודה במסגרת סדנת כתיבה קבוצתית ויתנו משוב לעבודות חבריהן/ם. בסוף התרגיל יגישו התלמידים גרסה סופית לעבודה המסכמת.

הקורס יקנה מיומנויות בקריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים. במהלך הקורס נכיר את מבנה החיבור האקדמי, דרכים לאיסוף מקורות ולבניית מהלך טיעון המורכב מטענה מרכזית ומטענות תומכות. הסטודנטים ינתחו מאמרים אקדמיים ולאחר מכן יכתבו חיבור מחקרי משלהם כשבמהלך הסמסטר נעבוד בשלבים על עבודת הסיכום של התרגיל. התלמידים ידונו בטיוטות לעבודה במסגרת סדנת כתיבה קבוצתית ויתנו משוב לעבודות חבריהן/ם. בסוף התרגיל יגישו התלמידים גרסה סופית לעבודה המסכמת.

הקורס יקנה מיומנויות בקריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים. במהלך הקורס נכיר את מבנה החיבור האקדמי, דרכים לאיסוף מקורות ולבניית מהלך טיעון המורכב מטענה מרכזית ומטענות תומכות. הסטודנטים ינתחו מאמרים אקדמיים ולאחר מכן יכתבו חיבור מחקרי משלהם כשבמהלך הסמסטר נעבוד בשלבים על עבודת הסיכום של התרגיל. התלמידים ידונו בטיוטות לעבודה במסגרת סדנת כתיבה קבוצתית ויתנו משוב לעבודות חבריהן/ם. בסוף התרגיל יגישו התלמידים גרסה סופית לעבודה המסכמת.

הקורס יקנה מיומנויות בקריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים. במהלך הקורס נכיר את מבנה החיבור האקדמי, דרכים לאיסוף מקורות ולבניית מהלך טיעון המורכב מטענה מרכזית ומטענות תומכות. הסטודנטים ינתחו מאמרים אקדמיים ולאחר מכן יכתבו חיבור מחקרי משלהם כשבמהלך הסמסטר נעבוד בשלבים על עבודת הסיכום של התרגיל. התלמידים ידונו בטיוטות לעבודה במסגרת סדנת כתיבה קבוצתית ויתנו משוב לעבודות חבריהן/ם. בסוף התרגיל יגישו התלמידים גרסה סופית לעבודה המסכמת.

הקורס יקנה מיומנויות בקריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים. במהלך הקורס נכיר את מבנה החיבור האקדמי, דרכים לאיסוף מקורות ולבניית מהלך טיעון המורכב מטענה מרכזית ומטענות תומכות. הסטודנטים ינתחו מאמרים אקדמיים ולאחר מכן יכתבו חיבור מחקרי משלהם כשבמהלך הסמסטר נעבוד בשלבים על עבודת הסיכום של התרגיל. התלמידים ידונו בטיוטות לעבודה במסגרת סדנת כתיבה קבוצתית ויתנו משוב לעבודות חבריהן/ם. בסוף התרגיל יגישו התלמידים גרסה סופית לעבודה המסכמת.

הכרות עם הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. כלים להבנת המרכיבים של היצירה הקולנועית, החל מהצילום הבודד (פריים) והרצף הקולנועי (ה"שוט" והעריכה) וכלה בסרט כיחידה סיפורית סגנונית שלמה. באמצעות ניתוח מרכיבי המבע הקולנועי יעמוד הקורס על האופנים שבהם המבע הקולנועי מחזק את העלילה ומסייע בהעברת משמעויות ומסרים חברתיים ואידיאולוגים.

מטרת התרגיל היא להעמיק ולהרחיב את היכרותם של הסטודנטים עם ההיסטוריה ועם המחקר האקדמי של הקולנוע הישראלי ולהעניק להם כלים ביקורתיים נוספים על אלה שניתנים בקורס המבוא לניתוח יצירות קולנוע ישראליות. התרגיל ילווה את קורס המבוא לקולנוע ישראלי, תוך קריאה צמודה של מאמרים וניתוח סרטים נוספים. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, סרטי צבא ומלחמה, קולנוע הבורקס וייצוג עצמי מזרחי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", סרטי נשים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן צורות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג המורכב של הזהות הלאומית, החברתית, האתנית והמגדרית בסרטים ישראליים.

מטרת התרגיל היא להעמיק ולהרחיב את היכרותם של הסטודנטים עם ההיסטוריה ועם המחקר האקדמי של הקולנוע הישראלי ולהעניק להם כלים ביקורתיים נוספים על אלה שניתנים בקורס המבוא לניתוח יצירות קולנוע ישראליות. התרגיל ילווה את קורס המבוא לקולנוע ישראלי, תוך קריאה צמודה של מאמרים וניתוח סרטים נוספים. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, סרטי צבא ומלחמה, קולנוע הבורקס וייצוג עצמי מזרחי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", סרטי נשים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן צורות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג המורכב של הזהות הלאומית, החברתית, האתנית והמגדרית בסרטים ישראליים.

מטרת התרגיל היא להעמיק ולהרחיב את היכרותם של הסטודנטים עם ההיסטוריה ועם המחקר האקדמי של הקולנוע הישראלי ולהעניק להם כלים ביקורתיים נוספים על אלה שניתנים בקורס המבוא לניתוח יצירות קולנוע ישראליות. התרגיל ילווה את קורס המבוא לקולנוע ישראלי, תוך קריאה צמודה של מאמרים וניתוח סרטים נוספים. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, סרטי צבא ומלחמה, קולנוע הבורקס וייצוג עצמי מזרחי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", סרטי נשים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן צורות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג המורכב של הזהות הלאומית, החברתית, האתנית והמגדרית בסרטים ישראליים.

מטרת התרגיל היא להעמיק ולהרחיב את היכרותם של הסטודנטים עם ההיסטוריה ועם המחקר האקדמי של הקולנוע הישראלי ולהעניק להם כלים ביקורתיים נוספים על אלה שניתנים בקורס המבוא לניתוח יצירות קולנוע ישראליות. התרגיל ילווה את קורס המבוא לקולנוע ישראלי, תוך קריאה צמודה של מאמרים וניתוח סרטים נוספים. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, סרטי צבא ומלחמה, קולנוע הבורקס וייצוג עצמי מזרחי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", סרטי נשים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן צורות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג המורכב של הזהות הלאומית, החברתית, האתנית והמגדרית בסרטים ישראליים.

מטרת התרגיל היא להעמיק ולהרחיב את היכרותם של הסטודנטים עם ההיסטוריה ועם המחקר האקדמי של הקולנוע הישראלי ולהעניק להם כלים ביקורתיים נוספים על אלה שניתנים בקורס המבוא לניתוח יצירות קולנוע ישראליות. התרגיל ילווה את קורס המבוא לקולנוע ישראלי, תוך קריאה צמודה של מאמרים וניתוח סרטים נוספים. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, סרטי צבא ומלחמה, קולנוע הבורקס וייצוג עצמי מזרחי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", סרטי נשים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן צורות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג המורכב של הזהות הלאומית, החברתית, האתנית והמגדרית בסרטים ישראליים.

מטרת התרגיל היא להעמיק ולהרחיב את היכרותם של הסטודנטים עם ההיסטוריה ועם המחקר האקדמי של הקולנוע הישראלי ולהעניק להם כלים ביקורתיים נוספים על אלה שניתנים בקורס המבוא לניתוח יצירות קולנוע ישראליות. התרגיל ילווה את קורס המבוא לקולנוע ישראלי, תוך קריאה צמודה של מאמרים וניתוח סרטים נוספים. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, סרטי צבא ומלחמה, קולנוע הבורקס וייצוג עצמי מזרחי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", סרטי נשים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן צורות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג המורכב של הזהות הלאומית, החברתית, האתנית והמגדרית בסרטים ישראליים.

מטרת התרגיל היא להעמיק ולהרחיב את היכרותם של הסטודנטים עם ההיסטוריה ועם המחקר האקדמי של הקולנוע הישראלי ולהעניק להם כלים ביקורתיים נוספים על אלה שניתנים בקורס המבוא לניתוח יצירות קולנוע ישראליות. התרגיל ילווה את קורס המבוא לקולנוע ישראלי, תוך קריאה צמודה של מאמרים וניתוח סרטים נוספים. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, סרטי צבא ומלחמה, קולנוע הבורקס וייצוג עצמי מזרחי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", סרטי נשים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן צורות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג המורכב של הזהות הלאומית, החברתית, האתנית והמגדרית בסרטים ישראליים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל  תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל  תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל  תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל  תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל  תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל  תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל  תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל  תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

השיעור יפגיש את התלמידים עם שאלות מפתח ומושגי יסוד מעולם הבימוי העלילתי, תוך כדי יישומם ומימושם הפרקטי בבימוי תרגילי קולנוע. הקורס הוא סדנה המבוססת על עבודות הסטודנטים. התלמידים יקרינו את עבודותיהם המבוססות על ההנחיות שיקבלו, ויזכו למשוב (וביקורת). במהלך הסמסטר יורחב הדיון סביב נושאים ודילמות החל משלב הרעיון התסריט והפרה -פרודשיין, דרך הפרודקשיין והפוסט. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת ניתוח הצפייה של התלמידים.

השיעור יפגיש את התלמידים עם שאלות מפתח ומושגי יסוד מעולם הבימוי העלילתי, תוך כדי יישומם ומימושם הפרקטי בבימוי תרגילי קולנוע. הקורס הוא סדנה המבוססת על עבודות הסטודנטים. התלמידים יקרינו את עבודותיהם המבוססות על ההנחיות שיקבלו, ויזכו למשוב (וביקורת). במהלך הסמסטר יורחב הדיון סביב נושאים ודילמות החל משלב הרעיון התסריט והפרה -פרודשיין, דרך הפרודקשיין והפוסט. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת ניתוח הצפייה של התלמידים.

הקורס יחקור באופן ביקורתי את התפקיד המורכב שמגלם הקולנוע הישראלי בעיצוב הלאומיות הישראלית המודרנית מתקופת היישוב העברי ועד ימנו. הדיון בתולדות הקולנוע הישראלי יערך תוך בחינת צמתים היסטוריים, חברתיים ופוליטיים מרכזיים המרכיבים את דיוקנה של החברה הישראלית. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, תרבות הצבא והמלחמה, המתח האתני בין מזרחים ואשכנזים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ייצוג זיכרון השואה, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", ז'אנר ה"בורקס", סרטי נשים, קולנוע הגבול של שנות התשעים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן תמות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג של הזהות הלאומית בסרטים ישראליים.

שיעור זה הנו שיעור המשך של מבוא לתולדות הקולנוע. הקורס יעסוק בתפיסת המודרניזם בקולנוע משנות ה-30 ואילך. השיעור יחל מעלייתו של מעמדו של הבמאי כיוצר אמן, ויעסוק בהיווצרותם של הגלים החדשים ברחבי אירופה שהביאו את התנועה המודרניסטית לשיאה. בין נושאי הקורס: הגל החדש הצרפתי והשפעותיו, הקולנוע הצעיר באיטליה, הקולנוע הבריטי הזועם "של כיור המטבח", הקולנוע בארצות מהגוש הקומוניסטי וצמיחתה של הוליווד החדשה.

שיעור זה הנו שיעור המשך של קולנוע בן זמננו א'. נושא הקורס: התפתחותו של הקולנוע העולמי משנות ה-60 ועד ימינו. גלים חדשים של יוצרים צעירים נולדים במדינות חדשות בתחילת שנות ה-70 והקולנוע האומנותי תופס יותר מקום במעגלים המסחריים. הקולנוע ממשיך לחקור את גבולותיו, הוא נהיה פוליטי ונועז הן מבחינת התוכן והן מבחינת הצורה. עם תחילת שנות ה-80, במקביל לצמיחתו של הקולנוע הפוסט-מודרניסטי, הכוח חוזר לקולנוע ההוליוודי המסחרי, אך התפתחותו של הקולנוע העצמאי האמריקאי והעניין הגובר בקולנוע הלא מערבי מייצרים אלטרנטיבה מכובדת לקולנוע התעשייתי. בין הנושאים בהם יעסוק הקורס: היוולדותה של הוליווד החדשה, הדור של בוגרי בתי הספר לקולנוע, הצלחתו של הקולנוע העצמאי האמריקאי, הקולנוע מהעולם השלישי, הקולנוע הגרמני החדש, צמיחתו של הקולנוע הפוליטי, התפתחותו של הקולנוע התיעודי, הקולנוע הפוסט-מודרניסטי והקולנוע הלא מערבי.

דיוויד לינץ' הנו, ללא ספק, אחד מהיוצרים הוורסטיליים ופורצי הדרך של הקולנוע והאמנות העכשוויים. מאז סרטו הארוך הראשון ראש מחק (1977) ועד אינלנד אמפייר (2006), ודרך סרטיו הקצרים, מיצגי האומנות וסרטי הטלוויזיה – לינץ' מבסס את עצמו כיוצר חתרני, ואת הקולנוע שלו כמאופיין בסגנון ייחודי, בהפעלה ייחודית של טכניקות נרטיביות, ובפילוסופיה מגובשת שעיקרה חקירת עומק של המדיום, הקיום ונפש האדם. כל אלו הקנו ללינץ' מעמד מרכזי בפנתאון במאי הקולנוע האמריקאים העכשוויים, ומעמד בכורה מכונן בזרם הקולנוע העצמאי. בקורס ננסה להתחקות אחר שורשי ייחודו של לינץ'. נבחן את הקולנוע של לינץ' דרך האופן שבו הוא מפלרטט עם הפנטזיה והחלום, ודרך האופנים (הנרטיביים והאחרים) באמצעותם הוא מביא את המדיום לכלל קריסה, ואת יצירתו לכלל מיקסום ומיצוי. נבחן את קומפוזיציית התמונה של לינץ', את האופן בו הוא מפרק את גיבוריו ומאתגר את צופיו, את האופנים המיוחדים בהם הוא מעצב גוף וחלל, ואת יחסו המיוחד למוסיקה בסרטיו. נבחן את טבע האדם, החברה והתרבות (האמריקאית) המתכוננים בסרטיו, ונברר האם לינץ' אכן ראוי למעמדו הארכיטיפי בקולנוע האמריקאי.

חלקה הראשון של הסדנה יבקש לעסוק בסוגיות כגון מקומם של המבקר וביקורת הקולנוע בתקשורת של היום, מה בין סקירה ביקורתית לכתיבה אקדמית, ההתפתחות ההיסטורית של ביקורת הסרטים, האתיקה המקצועית של מבקרי הסרטים וגבולות ההתנסחות, האם ביקורת היא עבודה יצירתית לא פחות מעשיית סרט, והצגתן של גישות ביקורתיות שונות – הפוליטיקה של היוצר מול הפוליטיקה של היצירה, אינפורמציה מול ניתוח. חלקה השני יתבסס על קריאה וניתוח של ביקורות סרטים המתפרסמות בארץ ובחו"ל, וכן על כתיבת רשימות ביקורת כחלק מתהליך ההכשרה של הסטודנט לעיצוב דעה מנומקת על סרט, וניסוחה ההולם.  

בקורס זה נלמד לנהל קבצים בצוותים, לבצע עיבוד תמונה מהיר, קבוצתי ופרטני, להשגת תמונות מושלמות עבור כל מדיה פרסומית. בשעורים על פוטושופ נלמד להפריד דמויות ואובייקטים מרקעים, וליצור פוטו-מונטאג׳ים ריאליסטים.

הקורס יבחן את הזיקה בין גישות תיאורטיות שעוסקות בהיבטים סטרוקטורליים, קוגניטביים, ותרבותיים של הנרטיב, לבין הפרקטיקה של הנרטיב הקולנועי כפי שהיא באה לידי ביטוי ביצירות קולנועיות ובספרי הדרכה לכתיבת תסריט.  ההרצאות ועבודות התלמידים יתמקדו בפיתוח וניתוח של תסריטים מקוריים, בחינת צורות ותחבולות סיפוריות, וניתוח משמעויות הנרטיב הקולנועי כביטוי של מיתוסים ארכיטייפים וקונפליקטים המרכזיים של הדרמה האנושית.

בסמינר נדון בסרטים שהופקו במדינות שונות בתקופות מסוימות, ואשר משקפים מנטאליות מצור. במנטאליות מצור הכוונה היא לתפיסת עולם שהמחזיקים בה רואים עצמם כחיים במדינה נצורה העומדת מול עולם עוין. תפיסה זו, שמקורה בקרב עמים שונים במסורת, בזיכרון חוויות עבר, ואשר מושרשת דרך אידיאולוגית הלאום, עשויה להפוך בתנאים מסוימים לדומיננטית ולהטות את גישת המחזיקים בתפיסה זו לבעיות שונות בפניהם עומדת אותה אומה. סרטים ממקומות ותקופות שונות העוסקים בבעיות הנתפסות בקרב רבים באומה מסוימת כמאיימות על קיומה (מלחמה, מתחים מעמדיים או מגדריים פנימיים), משקפים לעתים באופן דומה את מנטאליות המצור במבנה הצורני ובטיפול התוכני שלהם בנושא הנדון בסרט. אנו נתמקד בחמישה מיקרי מבחן: הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני בין שתי מלחמות העולם, סרטי "פילם נואר" אמריקאים בתקופת סנטור מק'ארתי,  סרטים קובנים שהופקו לאחר מהפכת קסטרו, סרטים הונגרים לאחר המהפכה הכושלת של 1956 והפלישה הסובייטית, וסרטים ישראלים לאורך השנים.

הסמינר יעסוק בקולנוע הישראלי במונחים של קולנוע לאומי, כשקטגוריות "קולנוע לאומי" ו"זהות לאומית" מהווים ציר מרכזי של הדיון התיאורטי.  הסמינר יבחן את התפתחות הקולנוע בישראל כאמנות ישראלית והמאפיינים הספציפיים של הסרט הישראלי.  הסמינר יבחן את אופני השימוש במדיום הקולנועי כגורם משקף, מעצב, ומתווך של אידיאולוגיות שונות של זהות לאומית בהוויה הישראלית.  הסמינר יעקוב אחר התפתחויות ושינויים בסוגיית הזהות הלאומית וביטויה בקולנוע בציר היסטורי, מהשלבים  הפורמטיביים של הציונות ועד להתפרקות הפוסטמודרנית והשסעים של החברה הישראלית בתחילת המאה העשרים ואחת.

מאז שלהי שנות ה-60 הלך והתגבש כיוון חדש ומרתק בקולנוע הדוקומנטרי העולמי: תיעוד עצמי של יוצרי ויוצרות סרטים, בעיקר בארה"ב ובאירופה, ועיסוק בנושאים של עצמיות וזהות. הקורס יבחן את דרכי הייצוג העצמי ואת ההיסטוריה של הקולנוע התיעודי האוטוביוגרפי, תוך התייחסות לז'אנרים קרובים דוגמת סרט הבית (home movie) והאוטוביוגרפיה הכתובה, וכיצד אותם סרטים מעלים סוגיות תרבותיות, מגדריות, גזעיות ומעמדיות.

הטלוויזיה הבריטית, מאז הקמתה, מהווה מודל לארגוני שידור ברחבי העולם. בסמינר זה תבחנה - בעזרת הרצאות פרונטליות, מאמרים והקרנת דוגמאות ובהשתתפותם הפעילה של הסטודנטים - התפתחות הטלוויזיה הבריטית והשפעת המודל הבריטי על מדינות אחרות (במיוחד ישראל). עיקר הקורס יוקדש לתכנים של הטלוויזיה הנחשבת לטובה בעולם תוך בחינת ז'אנרים/פורמטים בעבר ובהווה בניהם: שעשועונים (מהעבר, דרך ההצלחה הבינלאומית של "מי רוצה להיות מיליונר?" ועד השעשועונים האינטלקטואליים והסאטיריים של הבי.בי.סי.), סדרות דרמה (כמו "שרלוק" "אחוזת דאונטאון" וסדרות מצליחות מהשנים האחרונות), קומדיות מצבים (מ"עד שהמוות יפריד בינינו" ועד הסיטקומים העכשוויים) ותוכניות סאטירה (תוך הדגשת "הקרקס המעופף של מונטי פייטון) ועוד.

נושא השואה מהווה אתגר מיוחד לייצוג אומנותי, ומרבית היוצרים הגדולים של הקולנוע שלאחר מלחמת העולם השנייה התמודדו עמו בסרטים מורכבים מבחינה צורנית ותוכנית.  הקורס המוצע יבחן את הפרובלמטיקה של ייצוג השואה ואת האופן שבו המדיום הקולנועי מתמודד עם הבעיות המיוחדות של תיאור הזוועות שחורגות מן הדמיון וההשגה האנושית.   ניתוחי הסרטים יבחנו גם סוגיות בהקשרים של היסטוריה, פוליטיקה, תרבות פופולרית  וזיכרון קולקטיבי.

הסמינר יעסוק בהיבטים תיאורטיים ואידיאולוגיים של נושאי הזהות והדימוי החברתי, והקולנוע כמרחב שמעצב זהויות ומפיץ דימויים.  נבחן את תוקף מושג הסובייקט מפרספקטיבות פילוסופיות, ואת האופנים בהם סרטים מהשנים האחרונות מציעים אופציות של פירוק והרכבה במונחים נרטיביים, פסיכולוגיים, וחברתיים.  תלמידים יבחרו נושאי מחקר שקשורים באספקטים של הסובייקט בטקסט הקולנועי או בזהויות של קבוצות שונות כמו לאום, מיגדר, או תת קבוצות חברתיות שונות

הקורס יבחן את הקולנוע מזוית הראיה של  הpost-prodauction , ויעסוק בצד התאורטי של העריכה – כיצד תורמת העריכה לגיבוש השפה הקולנועית, כיצד היא משמשת לפתרונות תסריטאיים. כמו כן יעסוק בהתפתחות העריכה במהלך תולדות הקולנוע – מגריפית' דרך אייזנשטיין, גודאר, ועד לשימוש באפקטים דיגיטליים.

השיעור יפגיש את התלמידים עם שאלות מפתח ומושגי יסוד מעולם הבימוי העלילתי, תוך כדי יישומם ומימושם הפרקטי בבימוי תרגילי קולנוע. הקורס הוא סדנה המבוססת על עבודות הסטודנטים. התלמידים יקרינו את עבודותיהם המבוססות על ההנחיות שיקבלו, ויזכו למשוב (וביקורת). במהלך הסמסטר יורחב הדיון סביב נושאים ודילמות החל משלב הרעיון התסריט והפרה -פרודשיין, דרך הפרודקשיין והפוסט. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת ניתוח הצפייה של התלמידים.

הסדנה מבוססת על עבודה אישית של כל סטודנט על סצנה פרי עטו שנכתבה מראש.

על הסטודנטים להגיע לשיעור הראשון ולכל המאוחר עד המפגש השני, עם

תסריט לסצנה ל 2-3 דמויות, בין 2-5 עמודי תסריט, המתאימה לעבודה עם

שחקנים.

מטרת הסדנה היא להעניק לסטודנט ניסיון, ידע וביטחון בתחום עבודה עם שחקנים,

ובכך להעמיק, להעשיר ולפתח את יכולתיו כבמאי.

מטרת הסדנה היא להפגיש את הסטודנטים עם מושגי יסוד בתפיסת העולם הדרמטית, ולכך יוקדש הסמסטר הראשון.

הסמסטר השני  יעסוק בעיבוד ובגיבוש של רעיונות ראשוניים לכלל תסריט מפותח לסרט קצר

שאלות ובעיות שמעסיקות יוצרי קולנוע נסיוני ואמני וידאו ארט מתורגמות למספר משימות שתוצאותיהן נצפות ונידונות בכיתה. מבט בקשת רחבה מהקולנוע הנסיוני של שנות החמישים ועד וידאוארט העכשווי. סדנה שתכליתה להתמודד עם עשייה קולנועית שונה, לא שגרתית ומגרה.

במהלך הסמסטר ינתנו שתי משימות, כל משימה תוצג בלווי דוגמאות של במאים ואמנים שהתעסקו בבעיות דומות, כל משימה תגובה בהקרנה של סרטים שנוגעים לנושאי המשימה.

סדנה אינטנסיבית בה יכתבו המשתתפים במהלך הסמסטר שישה תרגילים על פי העקרונות עליהם נלמד.

חונכות אישית לתלמידי תואר שני המתכוננים לכתוב ולהפיק סרט גמר. 
החונכות תלווה את התלמידים בשכתוב הסופי של התסריט ובתכנון הבימוי של הסרט.
החונכות תתקיים במהלך הסימסטר השני המתכונת של פגישות אישיות לפי תיאום מראש.

סמינר זה מיועד לתלמידי התואר השני והשלישי המתעתדים לכתוב עבודת גמר (תזה). מטרת הסמינר להציע כלים לכתיבה מחקרית ולסייע בשלבים שונים של כתיבת עבודת המחקר (עבודת מ.א. מאמר או דוקטורט). הסמינר יתמקד בעבודות מחקר אישיות של הסטודנטים תוך תיאום עם מנחי העבודה. הקורס ישלב בין מפגשים קבוצתיים בהם תינתן הדרכה משותפת וסטודנטים יציגו את עבודתם בשלבים השונים לבין מפגשי הנחייה אישיים . מפגשים אלו יתמקדו במחקר האינדיבידואלי של הסטודנט/ית מבחירת נושא העבודה דרך עבודת החיפוש ארגון המחקר וכתיבתו.

מהו זיכרון טראומטי ומהו קולנוע פוסט-טראומטי? מהם זיכרון וטראומה קולקטיביים? מדוע וכיצד אנו בוחרים לזכור ולשכוח אירועים קטסטרופליים? האם זיכרונות טראומטיים, יכולים לעבור מאדם אחד לשני, מדור אחד לדור שני? כיצד ניתן לייצג את הבלתי ניתן לייצוג? הסמינר יעסוק, בין היתר, בשאלות אלו המעסיקות את המחקר התיאורטי הקולנועי העכשווי ויבחן באופן ביקורתי את הדרכים בהם הקולנוע מבקש להתמודד, ולעתים אף "לפתור", זיכרונות עבר טראומטיים השבים לפקוד את התרבות. הסמינר יחקור ויאתר מבנים פוסט-טראומטיים בקולנוע העלילתי והדוקומנטרי הבינלאומי בכלל והישראלי בפרט, תוך מיקומם בהקשרים ההיסטוריים בתוכם נוצרו. נעסוק בנושאים כמו הוליווד וטראומה; טראומה ומשבר הייצוג; עדות וזיכרון; פוסט-זיכרון וזיכרון פרוסתטי; נוסטלגיה ומלנכוליה; ועוד. נדון בסרטים כמו "כבלי השכחה" של אלפרד היצ'קוק, "לילה בערפל" של אלן רנה, "פורסט גאמפ" של רוברט זמקיס, "מחבואים" של מיכאל הנקה, וכן בסרטים ישראלים כמו "ואלס עם באשיר" של ארי פולמן, "שלוש אימהות" של דינה צבי ריקליס, ו"עדות" של שלומי אלקבץ. הסמינר מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים תיאורטיים בלימודי טראומה וזיכרון של חוקרים כמו פרויד, קאתי קארות, אן קפלן, דורי לאוב, פייר נורה, דומיניק לה-קפרה, ג'אנט ווקר, תומס אלזסר, ואחרים/אחרות.

הקורס יעסוק באתיקה ובפוליטיקה של התיעוד ובמרחב האקסיוגרפי שבתוכו פועל הקולנוע הדוקומנטרי תוך דיון בפרספקטיבות השונות של ייצוגים תרבותיים, בפרובלמטיקה שלהם, המבט המערבי ב"אחר", האתנוטופיה של יומני המסע המוקדמים, "קולנוע של אטרקציות", "סרטי מונדו" ו-shockumentary. בין היוצרים שבהם יעסוק הקורס: רוברט פלהרטי, ז'אן רוש, לואיס בונואל, גלטיירו ג'קופטי, ז'ורז' פרנז'ו, ורנר הרצוג ואחרים.

זהו סמינר לתואר שני בלימודי טלוויזיה המציע קריאה בתיאוריה , בחינה של גישות יסוד והתמודדות פרשנית טקסטואלית עם ייצוגים של מגדר, בזיקה לאתניות, מעמד, גזע ולאומיות, בטלוויזיה בארה"ב ובישראל. הקורס מציע גישה היסטורית וגישה השוואתית בין-תרבותית לייצוגי מגדר בטלוויזיה ישראלית ואמריקנית משנות החמישים לשנות האלפיים. במסגרת הקורס נקרא מחקרים קנוניים מייצגים העוסקים בייצוגים של מגדר, אתניות, גזע, מעמד חברתי, ולאומיות בטלוויזיה האמריקנית, ונבחן את אופני יישומן של ההמשגות התיאורטיות, שיטות הניתוח והפרשנויות בהקשר האמריקני הרב תרבותי להקשר הטלוויזיוני הישראלי הרב-תרבותי. נבחן הבניות של מגדר בסוגות ותכניות טלוויזיה שונות (סיטקום, דרמה, תכניות אירוח, טלוויזיית מציאות, שעשועונים, סוגות היברידיות של הומור וסאטירה, פרסומות) מתקופות שונות בהקשר השוואתי של תרבות הטלוויזיה האמריקנית לעומת זו הישראלית. ייצוגי מגדר, בזיקה לאתניות, גזע, מעמד חברתי, ולאום בסוגות הטלוויזיה השונות, ובהקשרים התרבותיים המושווים- האמריקני והישראלי, ייבחנו בהקשר התרבותי והאידיאולוגי בזיקה לתהליכים חברתיים ופוליטיקת הזהויות בארה"ב ובישראל, וזאת בהקשרים תרבותיים היסטוריים מורכבים ומתפתחים. ההשוואה הבין-תרבותית מאפשרת להעמיד את התיאוריה במבחן הפרשנות התרבותית ולבחון כיצד יישומה של תיאוריה שגובשה בהקשר תרבותי מסוים [אמריקני] להקשר תרבותי אחר [ישראלי] מאפשר להאיר באור חדש ומרתק לא רק את המציאות והמצאי התרבותי המושווים- אלא גם את יתרונות ומגבלות התיאוריה עצמה

מאז העונה הראשונה של "השרדות" האמריקאית בשנת 2000 הוצף המסך בארה"ב - ומאוחר יותר גם בישראל - בתוכניות רבות מז'אנר הריאליטי. כחלק מדיון במקומה של הטלוויזיה בחברה ובתרבות בת ימינו דן קורס זה בז'אנר המושמץ זה, סוקר את ההיסטוריה שלו עד העידן הנוכחי שבו יש מי שמזהים את דעיכתו לפחות בארה"ב. במהלך הסמסטר יוצגו איפיוני הז'אנר והתוכניות המגוונות המצטופפת תחת הכותרת הכללית "ריאליטי" תוך התייחסות - בדומה למחקר העכשווי בתחום – לעובדה שחלק מכוחו של הז'אנר נובע מהעובדה שקשה להגדירו והוא איננו חד מימדי. במהלך הקורס נדונות תיאוריו ומחקרים בנושא הריאליטי בטלוויזיה בליויי דוגמאות (כגון "סופר נני", "אמא מחליפה", "מחוברות", "האח הגדול", "השרדות", "המירוץ למיליון" ועוד) וניתוחן על מנת לדון באמצעות מה שנחשב לשולי ותפל בתרבות ובחברה המערבית בכלל והישראלית בפרט.

הדיון הביקורתי במגדר ומיניות הוא אחד משדות המחקר המובילים בלימודי הקולנוע בפרט והתרבות בכלל. הסמינר יעסוק במתודות הפרשניות ובהתפתחות של שדה מחקרי זה מהתיאוריות הפמיניסטיות הקולנועיות פוסט-לורה מאלווי על צפייה, פסיכואנליזה ומגדר, דרך תיאוריות של קולנוע נשים, ועד לתיאוריות קוויריות עכשוויות. נחקור נושאים כמו מגדר וגוף בסרטי אימה מודרניים; הקול הנשי והמראה האקוסטית; פנטזיה והמיזנסצנה של התשוקה; קולנוע נשים וטראומה; תשוקה והזדהות בין נשים, הומוחברתיות, הומולאומיות, והאפיסטמולוגיה של ארון; טמפורליות קווירית; פרפורמטיביות ומגדר; והמפנה האנטי-חברתי בתיאוריה הקווירית. נצפה ונדון, בין השאר, בסרטים כמו "ליל המסכות" של ג'ון קרפנטר, "מזימות בינלאומיות" של אלפרד היצ'קוק, "הנוסע השמיני" של רידלי סקוט, "כריסטופר סטרונג" של דורותי ארזנר, "לא רואים עליך" של מיכל אביעד, "עקבים גבוהים" של פדרו אלמודובר, "פריס בוערת" של ג'ני לווינגסטון, "נגוע" ו"חסד מופלא" של עמוס גוטמן, ו"בנים אינם בוכים" של קימברלי פירס. הסמינר מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים בתיאוריה פמיניסטית וקווירית של חוקרים וחוקרות כמו תרזה דה לורטיס, קאז'ה סילברמן, ברברה קריד, קרול קלובר, ג'ודית באטלר, אליזבת קואי, ג'ודית הלברסטאם, חוזה אסטבן מוניוז, ג'סביר פואר, ליאו ברסני, לי אדלמן, ואחרים/אחרות.

דיון בתיאוריות על הגורמים ליצירת מתח, הפתעה וסקרנות בקולנוע. ניתוח מתח, הפתעה וסקרנות בסרטים.

"מהי אשה" שואל זיגמונד פרוייד בהרצאתו "על הנשיות (1933). בתשובה הוא מצטט משירו של היינה המתאר ראשי חובשים מגבעות הירוגליפיות, ראשים בפאה נוכרית ואלף ראשי אדם, כולם על פי פרוייד טורחים בנסיון לפתור את חידת האשה. פרוייד מייצר אנלוגיה בין ההירוגליף לאשה: מכיוון שהאשה שקועה בחידתיות שלה עצמה אין ביכלתה לההשיג את הפרספקטיבה הדרושה למבט נוסף זו הסיבה שפרוייד הוציא את הנשים מכלל המאזינים להרצאתו. אלא שפרויי שנסמך על היינה החליף את מושא ההתייחסות של היינה שכתב את שירו על הגבר והחידה מתייחסת לחידת חייו של הגבר. טעות פרודיאנית זו, אם נרצה, יכולה לשמש מטפורה לאופן בו הקולנוע והטלוויזיה מנכיחים דמויות של נשים, וגברים במדיה.

בסמינר נבחן את האופן בו נכתבים נשים,גברים במדיה וכן את הדרכים בהן המחקר הקולנועי והטלוויזיוני בוחן ייצוגים אלו מנקודת מבט מדיומלית, מגדרית, פוסטקוליאלית, פרפורמטיבית ותיאוריות של התקבלות. מיהו סוכן הפעולה? בקולו/קולה של מי ? אלו פונקציות ממלא המגדר בסוגי עלילות וז'אנרים שטווה הקולנוע והטלוויזיה? מהי כתיבה נשית ומהי כתיבה גברית? האם נוכל להצביע על תהליך של שינוי ברטוריקה המדיומלית ביחס לסוגיות של מגדר ? מה מקומו של הקולנוע והטלוויזיה הישראלים בהקשר זה?

נושא הסמינר הוא העיר ירושלים :עיר שבין האבנים שלה מקופלת היסטוריה של געגוע ותשוקה, דמיון ומציאות, מאבקי שליטה ושפיכות דמים. דימויים רבים ומגוונים מתארים את ירושליים בספרות, בשירה, ובצילום .הקולנוע והטלוויזיה גם הם חוזרים אל ירושלים  של מעלה ושל למטה במצלמותיהם ועלילותיהם. בסמינר זה נבחן את  האופן בו מוקלטת העיר ירושליים על גבי מסכי הקולנוע הטלוויזיה והאינטרנט בתרבות הויזואלית הישראלית והבינלאומית. מהי עיר קולנועית ומה ייחודי לירושליים כעיר בקולנוע? האם יש שינויים בתפישת העיר כפי שהיא מוקלטת בקולנוע והטלוויזיה הישראלית והבינלאומית? מהי הזיקה המתקיימת בין מוסדות דתיים, תרבותיים  וכלכליים לעיר ירושליים ומרחבי הייצוג שלה? מה מאפיין את הנאראטיב הדומיננטי של העיר ,ומי מספר את קולות "האחרים" בו :דתיים? חילוניים? נשים? יהודים?פלסטינים?.