תכנית דו- שנתית של הקרנות סרטים המציגה בפני הסטודנטים יצירות ויוצרי קולנוע מרכזיים מרחבי העולם. מטרת הקורס הינה לספק לסטודנטים היכרות עם פרקים מרכזיים בתולדות הקולנוע באמצעות צפייה בסרטי מופת. ההקרנות ילוו בהרצאת פתיחה קצרה  אשר תמקם כל סרט בהקשרו התרבותי, ההיסטורי והאסתטי. הקורס יעמוד על הקשרים וההשפעות בין העבר של הקולנוע להווה שלו, בין הקולנוע האמנותי ומסחרי ובין יוצרים מתקופות וממדינות שונות.

תכנית דו- שנתית של הקרנות סרטים המציגה בפני הסטודנטים יצירות ויוצרי קולנוע מרכזיים מרחבי העולם. מטרת הקורס הינה לספק לסטודנטים היכרות עם פרקים מרכזיים בתולדות הקולנוע באמצעות צפייה בסרטי מופת. ההקרנות ילוו בהרצאת פתיחה קצרה  אשר תמקם כל סרט בהקשרו התרבותי, ההיסטורי והאסתטי. הקורס יעמוד על הקשרים וההשפעות בין העבר של הקולנוע להווה שלו, בין הקולנוע האמנותי ומסחרי ובין יוצרים מתקופות וממדינות שונות.

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים נוסד בחוג לקולנוע ולטלוויזיה בשנת 1986 על ידי סטודנטים מהחוג ומאז ועד היום צבר מוניטין ויוקרה רבים. הפסטיבל מתקיים מדי שנה ביוני כאשר ניהולו, הפקתו ותפעולו מופקדים בידי סטודנטים מהחוג לקולנוע ותורם להתפתחותם המקצועית ומסייע להיכרותם עם תעשיית הקולנוע הישראלית והבינלאומית. הפסטיבל מקיים תחרויות לסרטי סטודנטים ישראליים ובינלאומיים ותחרות לסרט קצר עצמאי לצד הפקת והצגת פרויקטים מקוריים, כנסים מקצועיים בנושא ניו-מדיה וקולנוע פלסטיני וקיום סדנאות אמן עם אורחי הכבוד של הפסטיבל – קולנוענים מהשורה הראשונה מהארץ ומהעולם.

במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים לתכני הפסטיבל, לרזי הניהול והבאה לפועל של פסטיבל בינלאומי שכיום הוא אחד מארבעת הפסטיבלים הגדולים בישראל לצד פסטיבל ירושלים וחיפה. הקורס יתנהל במתכונת שבועית בהן יתקיימו פגישות עם נציגי תעשיית הקולנוע הישראלית ויתנהל דיון בנושא הפקת וארגון אירועי תרבות ואמנות בעלי היבטים חברתיים. 

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים מושגי יסוד בהפעלת אולפן טלוויזיה וברוטינת העבודה באולפן. במהלך

 הקורס נדרשים התלמידים להכין שלושה תרגילי חובה ותרגיל חופשי אחד.

                1. סיפור בתמונות - צילום 3 מוקדי צילום בעזרת שתי מצלמות והתוודעות להפעלת האולפן.

                2. הדגמה.

                3. ראיון.

                4. תרגיל חופשי של סיטואציה דרמטית המשמש כתרגיל מסכם וכתרגיל הגשה לועדה.

 

הסדנה מקנה לתלמידים הכרות ראשונית עם תוכנת העריכה Avid Xpress ומשלבת לימוד טכני של התוכנה עם תרגילי עריכה מעשיים של הסטודנטים. בסדנה רוכשים הסטודנטים יכולות עריכה בסיסיות שיסייעו ביצירת סרטיהם כבר בשנת הלימודים הראשונה וכן מתוודעים למושגי יסוד טכניים בתחום העריכה.

 

 

 

הסדנה מקנה לתלמידים הכרות ראשונית עם תוכנת העריכה Avid Xpress ומשלבת לימוד טכני של התוכנה עם תרגילי עריכה מעשיים של הסטודנטים. בסדנה רוכשים הסטודנטים יכולות עריכה בסיסיות שיסייעו ביצירת סרטיהם כבר בשנת הלימודים הראשונה וכן מתוודעים למושגי יסוד טכניים בתחום העריכה.

 

 

 

הסדנה מקנה לתלמידים הכרות ראשונית עם תוכנת העריכה Avid Xpress ומשלבת לימוד טכני של התוכנה עם תרגילי עריכה מעשיים של הסטודנטים. בסדנה רוכשים הסטודנטים יכולות עריכה בסיסיות שיסייעו ביצירת סרטיהם כבר בשנת הלימודים הראשונה וכן מתוודעים למושגי יסוד טכניים בתחום העריכה.

 

 

 

הסדנה מקנה לתלמידים הכרות ראשונית עם תוכנת העריכה Avid Xpress ומשלבת לימוד טכני של התוכנה עם תרגילי עריכה מעשיים של הסטודנטים. בסדנה רוכשים הסטודנטים יכולות עריכה בסיסיות שיסייעו ביצירת סרטיהם כבר בשנת הלימודים הראשונה וכן מתוודעים למושגי יסוד טכניים בתחום העריכה.

 

 

 

הסדנה מקנה לתלמידים הכרות ראשונית עם תוכנת העריכה Avid Xpress ומשלבת לימוד טכני של התוכנה עם תרגילי עריכה מעשיים של הסטודנטים. בסדנה רוכשים הסטודנטים יכולות עריכה בסיסיות שיסייעו ביצירת סרטיהם כבר בשנת הלימודים הראשונה וכן מתוודעים למושגי יסוד טכניים בתחום העריכה.

 

 

 

הסדנה מקנה לתלמידים הכרות ראשונית עם תוכנת העריכה Avid Xpress ומשלבת לימוד טכני של התוכנה עם תרגילי עריכה מעשיים של הסטודנטים. בסדנה רוכשים הסטודנטים יכולות עריכה בסיסיות שיסייעו ביצירת סרטיהם כבר בשנת הלימודים הראשונה וכן מתוודעים למושגי יסוד טכניים בתחום העריכה.

 

 

 

הסדנה מקנה לתלמידים הכרות ראשונית עם תוכנת העריכה Avid Xpress ומשלבת לימוד טכני של התוכנה עם תרגילי עריכה מעשיים של הסטודנטים. בסדנה רוכשים הסטודנטים יכולות עריכה בסיסיות שיסייעו ביצירת סרטיהם כבר בשנת הלימודים הראשונה וכן מתוודעים למושגי יסוד טכניים בתחום העריכה.

 

 

סדנה

הקורס מיועד לסטודנטים העתידים  לביים סרט קצר במהלך הקיץ.

במהלך הקורס נעסוק בפיתוח רעיון לסרט קצר על- פי השלבים הבאים: רעיון של סטודנט, פיתוח דמויות,

 מבנה עלילה, תחקיר, סינופסיס/ טריטמנט. הבסיסים התיאורטיים של התסריטאות יותאמו לגופו של הרעיון

 הנדון.

התרגילים המעשיים בכתיבה ירחיבו את יכולתם וניסיונם של הסטודנטים בכתיבה.

סדנה

הקורס מיועד לסטודנטים העתידים  לביים סרט קצר במהלך הקיץ.

במהלך הקורס נעסוק בפיתוח רעיון לסרט קצר על- פי השלבים הבאים: רעיון של סטודנט, פיתוח דמויות,

 מבנה עלילה, תחקיר, סינופסיס/ טריטמנט. הבסיסים התיאורטיים של התסריטאות יותאמו לגופו של הרעיון

 הנדון.

התרגילים המעשיים בכתיבה ירחיבו את יכולתם וניסיונם של הסטודנטים בכתיבה.

סדנה

הקורס מיועד לסטודנטים העתידים  לביים סרט קצר במהלך הקיץ.

במהלך הקורס נעסוק בפיתוח רעיון לסרט קצר על- פי השלבים הבאים: רעיון של סטודנט, פיתוח דמויות,

 מבנה עלילה, תחקיר, סינופסיס/ טריטמנט. הבסיסים התיאורטיים של התסריטאות יותאמו לגופו של הרעיון

 הנדון.

התרגילים המעשיים בכתיבה ירחיבו את יכולתם וניסיונם של הסטודנטים בכתיבה.

הקורס מיועד לתלמידי מסלול תסריטאות בתואר הראשון, בלבד. זהו קורס מעשי שעיקרו תרגול השימוש במרכיבי התסריט השונים והתמודדות עם בעיות מרכזיות בכתיבת תסריט.  

 

הקורס מיועד לתלמידי מסלול תסריטאות בתואר הראשון, בלבד. זהו קורס מעשי שעיקרו תרגול השימוש במרכיבי התסריט השונים והתמודדות עם בעיות מרכזיות בכתיבת תסריט.  

 

הקורס מיועד לתלמידי מסלול תסריטאות תואר ראשון, בלבד. בקורס נידון הרעיון לתסריט לסרט באורך מלא במונחים של איכות ונפח הסיפור ויכולתו להפוך לתסריט בעל משמעות.  

 

 

 

 

סדנה ליצירה לאינטרנט ולמדיה הדיגיטלית. כל הפרויקטים שעליהם יעבדו בסדנא יהיו דרמטיים בלבד, לכן הכתיבה היא בבסיסם. בסדנא יעבדו רק על תוכן מבוסס דרמטית. במסגרת הסדנא יתארחו מרצים מעולם התוכן הדיגיטלי. בסדנא יפתח כל סטודנט פרויקט יחודי לניו מדיה (אינטרנט או מדיה דיגיטלית) או בתחום פיתוח משחקי המחשב.

סדנה לכתיבת סיפורים דרמטיים וחידוד הכלים העלילתיים.

"סינמטוגרפיה לבימאים" הוא קורס העוסק בחשיבה ויזואלית, בדרך שבה במאי, כמפרש התסריט הראשי, הינו האחראי המרכזי לקביעת הסגנון הויזואלי של היצירה הקולנועית. הקורס יעסוק בניתוח של סגנונות ויזואליים שונים על ידי התמקדות בשורה של בימאים בעלי סגנון עקבי ובולט וניתוח חלק מיצירותיהם על מנת להראות את התפתחות סגנונם הויזואלי האישי.

"סינמטוגרפיה לבימאים" הוא קורס העוסק בחשיבה ויזואלית, בדרך שבה במאי, כמפרש התסריט הראשי, הינו האחראי המרכזי לקביעת הסגנון הויזואלי של היצירה הקולנועית. הקורס יעסוק בניתוח של סגנונות ויזואליים שונים על ידי התמקדות בשורה של בימאים בעלי סגנון עקבי ובולט וניתוח חלק מיצירותיהם על מנת להראות את התפתחות סגנונם הויזואלי האישי.

שיעור

סדנה

היכולת לנתח את התסריט אותו מתעתדים לביים היא שלב הכרחי בהכנות לקראת בימוי הסרט.

"תסריט לסרט קיץ" היא סדנת המשך לסדנת "תסריט לסרט קצר". במהלכה ישוכתבו ויערכו הטריטמנטים של סרטי הקיץ. הסדנה תלווה בכתיבה שוטפת בכיתה ובבית. בסיומה יתבקשו הסטודנטים להגיש תסריט מלא לסרט קיץ באורך של 10-12 דק'.  

"תסריט לסרט קיץ" היא סדנת המשך לסדנת "תסריט לסרט קצר". במהלכה ישוכתבו ויערכו הטריטמנטים של סרטי הקיץ. הסדנה תלווה בכתיבה שוטפת בכיתה ובבית. בסיומה יתבקשו הסטודנטים להגיש תסריט מלא לסרט קיץ באורך של 10-12 דק'.  

 

סדנה      

סדנת עריכה ראשונה לתלמידי מגמת הפקה. התלמידים מביאים חומרים שצולמו במסגרת סדנאות הבימוי ו/או הצילום. בשלב ראשון הסדנה עוסקת בתכנון הצילומים על פי כללי השפה הקולנועית. הצפייה בחומרים המצולמים היא השלב שני והערות על העריכה של הסצנות היא השלב האחרון. התרגילים נעשים ללא פס-קול. ההתייחסות היא לתמונה כבסיס לשפת הקולנוע.

סדנה      

סדנת עריכה ראשונה לתלמידי מגמת הפקה. התלמידים מביאים חומרים שצולמו במסגרת סדנאות הבימוי ו/או הצילום. בשלב ראשון הסדנה עוסקת בתכנון הצילומים על פי כללי השפה הקולנועית. הצפייה בחומרים המצולמים היא השלב שני והערות על העריכה של הסצנות היא השלב האחרון. התרגילים נעשים ללא פס-קול. ההתייחסות היא לתמונה כבסיס לשפת הקולנוע.

סדנה

סדנת עריכה שניה לתלמידי מגמת הפקה. התלמידים מביאים חומרים שצולמו במסגרת סדנאות הבימוי ו/או הצילום. בשלב ראשון הסדנה עוסקת בתכנון הצילומים על פי כללי השפה הקולנועית. הצפייה בחומרים המצולמים היא השלב שני והערות על העריכה של הסצנות היא השלב האחרון. התרגילים נעשים ללא פס-קול. ההתייחסות היא לתמונה כבסיס לשפת הקולנוע.

סדנה

סדנת עריכה שניה לתלמידי מגמת הפקה. התלמידים מביאים חומרים שצולמו במסגרת סדנאות הבימוי ו/או הצילום. בשלב ראשון הסדנה עוסקת בתכנון הצילומים על פי כללי השפה הקולנועית. הצפייה בחומרים המצולמים היא השלב שני והערות על העריכה של הסצנות היא השלב האחרון. התרגילים נעשים ללא פס-קול. ההתייחסות היא לתמונה כבסיס לשפת הקולנוע.

סדנה אינטנסיבית בה כל התלמידים כותבים, מפיקים מביימים מצלמים, מקליטים ועורכים תרגילים קצרים (2- 6 דקות). התרגילים הערוכים יוקרנו ויבוקרו בפגישות הסדנה.

סדנה       

1.      לפתח מודעות התלמידים לאפשרויות היצירתיות הייחודיות של המדיום (תוך הדגשת קו הפרדה

2.       בין קולנוע לבין אומנויות משיקות כמו ספרות ותיאטרון ). 

3.       לפתח חשיבה קולנועית הן ברמת ביצוע היצירה והן ברמת  הביקורת.

4.       לפתח כושר פתירת בעיות יצירתיות בבימוי הקולנועי תוך ניסוי תהיה.

5.       לעורר אצל התלמידים רצון לחיפוש דרכי הבעה מקוריים התואמים את כושרם, את הציוד    ואפשרויות הפקה שבית הספר מעמיד לרשותם.

 

1.      ביקורת העבודות הקודמות של התלמידים ודיון בהן בפורום של הכיתה. במקרים        מיוחדים, לפי בקשת התלמיד/ה הדיון יערך באופן פרטי (סידור זה יתקיים רק בחודש הראשון של הלימודים)

2.      צפייה  בעבודות אחרונות של התלמידים משנים מתקדמות יותר ודיון בעבודות אלה  בפורום של הכיתה תוך אירוח  חד פעמי  של התלמיד שביים את הסרט הנידון.

מטרת הקורס היא להביא את תלמידי הבימוי להתוודע אל שפת המשחק, להכיר ולהבין מה זה שחקן ואיך הוא פועל.

הסדנא באה להקנות לתלמיד את היכולת להדריך את השחקן כדי לקבל את התוצאה הרצויה, כלומר, לספר בעזרת השחקנים את הסיפור שהוא רוצה לספר.

השיעור הוא סדנה מעשית שבה התלמידים גם משחקים בעצמם וגם מבימים אחרים.

מטרת הקורס היא להביא את תלמידי הבימוי להתוודע אל שפת המשחק, להכיר ולהבין מה זה שחקן ואיך הוא פועל.

הסדנא באה להקנות לתלמיד את היכולת להדריך את השחקן כדי לקבל את התוצאה הרצויה, כלומר, לספר בעזרת השחקנים את הסיפור שהוא רוצה לספר.

השיעור הוא סדנה מעשית שבה התלמידים גם משחקים בעצמם וגם מבימים אחרים.

מטרת הקורס היא להביא את תלמידי הבימוי להתוודע אל שפת המשחק, להכיר ולהבין מה זה שחקן ואיך הוא פועל.

הסדנא באה להקנות לתלמיד את היכולת להדריך את השחקן כדי לקבל את התוצאה הרצויה, כלומר, לספר בעזרת השחקנים את הסיפור שהוא רוצה לספר.

השיעור הוא סדנה מעשית שבה התלמידים גם משחקים בעצמם וגם מבימים אחרים.

מטרת הקורס היא להביא את תלמידי הבימוי להתוודע אל שפת המשחק, להכיר ולהבין מה זה שחקן ואיך הוא פועל.

הסדנא באה להקנות לתלמיד את היכולת להדריך את השחקן כדי לקבל את התוצאה הרצויה, כלומר, לספר בעזרת השחקנים את הסיפור שהוא רוצה לספר.

השיעור הוא סדנה מעשית שבה התלמידים גם משחקים בעצמם וגם מבימים אחרים.

סדנת עבודה שבועית במהלכה יעבדו הסטודנטים עם שחקנים מקצועיים וילמדו את הפרקטיקה היחודית לעבודה של במאי-קולנוע עם שחקנים.

סדנת עבודה שבועית במהלכה יעבדו הסטודנטים עם שחקנים מקצועיים וילמדו את הפרקטיקה היחודית לעבודה של במאי-קולנוע עם שחקנים.

סדנה אינטנסיבית בה כל התלמידים כותבים, מפיקים מביימים מצלמים, מקליטים  ועורכים תרגילים קצרים (2- 6דקות) התרגילים הערוכים יוקרנו ויבוקרו בפגישות הסדנה. לביצוע יעיל של התרגילים רצוי שהתלמידים ירכיבו לעצמם צוותים.

 

 

סדנה אינטנסיבית בו כל התלמידים כותבים, מפיקים מביימים מצלמים, מקליטים  ועורכים תרגילים קצרים (2- 6דקות) התרגילים הערוכים יוקרנו ויבוקרו בפגישות הסדנה. רצוי שהתלמידים ירכיבו לעצמם צוותים לביצוע יעיל של התרגילים.

 

 

התסריט הוא השלב הקריטי בעשייתה של יצירה קולנועית. מידת ההשקעה שלנו במחקר תייצר את נכסי הסרט ותבטיח את האיכויות שלו.

מחקר מחייב סקרנות ותשוקה לידע שחיוניים לפיתוחו של הנושא והסיפור שבוער בנו.

במהלך העשייה התיעודית התסריט נתפס לפעמים כשלב פחות מכריע של ההפקה אך אין זה כך. ההפקה הדוקומנטרית בדיוק כמו הפקתו של הסרט העלילתי מחייבת שנגיע לאתר הצילומים כשלרשותנו תסריט מתוחקר ובנוי לתלפיות.

בלי מחקר נתקשה לגבש פרספקטיבות ועמדות רגשיות. הידע שאנו צוברים במהלך המחקר הוא כוח שמבטיח שנצעד בבטחה בדרך לגיבושה של השפה קולנועית הנכונה לסרט שלנו, למבנה שלו ולמרכיביו.

 

בתחילת הסמסטר הסטודנטים/יות יתרכזו באיתור ובבחירה של נושא וסיפור שישמש תשתית לתסריט שלהם. במקביל תערכו את התחקיר המקיף הנדרש לכתיבת תסריט בהדרכת המרצה.

נתמקד במתודות של מחקר ושל איסוף ידע וניתוחו. במקביל, נצפה בסרטים וטקסטים וננתח את אופני המחקר שלהם.

 

 

הארכיונים בישראל. אופני העבודה בארכיונים ובספריות. באוספים פרטיים וציבוריים. כל סטודנט/ית ייבצעו משימה מחקרית בארכיון כלשהו כולל באינטרנט.

מלאכת הראיון. סוגים שונים של ראיונות. המחקר שמקדים לראיון ובניית ציר השאלות. אסטרטגיות של ראיון.

הקטלוג ועריכת החומרים שנאספו במהלך המחקר.

העיבוד של חומרי המחקר לטקסט ראשוני רהוט וקולח, ובהמשך לסינופסיס ראוי.

 

 

איך נכתוב את הסיפור שלנו?

 

תחילה נבט בתודעתכם רעיון לסיפור והיו ביניכם שמצאו נושא לסרט. בסמסטר הראשון התמקדתם בתחקיר. למדתם לחקור ללמוד ולגלות.אספתם חומרים עשירים, ראיינתם אנשים, קראתם מסמכים, ביקרתם באתרים ובמקומות רלוונטיים. ברגע מסוים התחלתם לחשוב על העלילה ועל המבנה של הסרט וכמובן על הדמויות. כך שלכל סטודנט וסטודנטית בקורס יש פרויקט קולנועי (בין אם תיעודי או עלילתי) בעבודה וכבר כתבתם דיוקן של אחת הדמויות ולכל אחד ואחת יש במחשב כמה גרסאות ראשונות של הסינופסיס.

הסמסטר יוקדש למעשה הכתיבה. "הקורא הוא ידיד, לא יריב, ולא משקיף מן הצד" אמר ג'ונתן פרנזן מהסופרים הבולטים האמריקאים בני זמננו. (מומלץ לקרוא את ספרו הראשון 'התיקונים' כדי לעמוד על יכולתו המופתית לעצב דמויות, ולהציב עלילה סבוכה ונפתלת הכתובה היטב.)

במהלך הסמסטר נידרש לאמנות הסיפור ולבניית נרטיב. נעשה זאת  תוך צפייה בסרטים שונים הן עלילתיים והן דוקומנטריים וקריאת התסריטים שלהם במקביל - כדי שנעמוד על מבנה התסריט, קווי עלילה והבנייה של  הדמויות.

 

"סינמטוגרפיה 2"היינה סדנה מעשית המיועדת לסטודנטים שנה ב'.

 

הסדנה תתמקד בהקניית ידע תיאורטי ומעשי בכל הקשור לטכניקות שונות של צילום דרך שימוש בעדשות וצבעים, ניצול הלוקיישן המצטלם, בחירת זוויות הצילום ועד תכנון התאורה ותנועות המצלמה. הסדנה תעסוק בבניית שפה ויזואלית ובהכרת הכלים המרכיבים את התחביר הקולנועי תוך הרחבת ידיעותיהם ומיומנותם של הסטודנטים באמצעים הויזואליים העומדים לרשותם בבואם לתרגם את התסריט הכתוב לתמונות נעות.

 

במהלך הסדנה יושם דגש על המעבר מתסריט לשוטינג ועל החשיבות הרבה בהבנה וניתוח של התסריט המצטלם כך שהפירוש הוויזואלי שינתן לו ישקף ויעמיק את תוכנו. כמו כן הסדנה תעסוק בחשיבות של סטוריבורד כחלק מרכזי בבניית השפה הקולנועית של הסרט, בתכנון התאורה והמעברים שבין הסצנות ובהידוק הקשרים האומנותיים בין אנשי הצוות השותפים ליצירה.

 

במהלך הסמסטר יתרגלו הסטודנטים באופן מעשי בניית שוטינג לצד צילום תרגילים אישיים אשר יידונו במהלך השיעורים ע"י משתתפי הסדנה.

 

 

 

 

 

 

הקורס מיועד לתלמידי מגמת הפקה במסלול טלויזיה

 

פיתוח והפקה של תכני וידאו במדיום האינטרנט. התכנים והפורמטים אשר יפותחו ויופקו בסדנה יותאמו למאפיינים המיוחדים של רשת האינטרנט, והאפשרויות הגלומות בשילוב בין טלוויזיה ואינטרנט.

הסדנה מיועדת לסטודנטים בשנה ב' אשר השילוב בין התרבות הדיגיטלית והתרבות הטלוויזיונית מסקרנת אותם, ורוצים לנסות כוחם בשבירת פורמטים ופיתוח תכנים אלטרנטיביים במדיה.

 

מטרת הקורס להכיר את אבני היסוד של יצירת סרטים בניו-מדיה באמצעות התנסות מעשית וניתוח של יצירות נבחרות. פלטפורמות ניו-מדיה כמו האינטרנט והסלולר חוללו שינוי באופן שבו אנו יוצרים ומפיצים סרטים. במהלך הקורס, נחקור את המאפיינים המיוחדים של פלטפורמות ניו-מדיה, ונכיר את אמצעי המבע הדיגיטאליים העומדים לרשותנו בהפקת סרטים.

הקורס יתמקד בהקניית כלי עבודה הכרחי לבימוי קולנוע מקורי ולהפקת סרט מורכב באמצעות ניר, עפרון ויצירתיות: הסטוריבורד. ללא צורך בידע בציור, נלמד איך לשלב בין תמונה, צליל, עיצוב ציר הזמן והשפה הקולנועית. במשך הקורס ננתח דוגמאות של סטוריבורד ואנימטיק של במאים ידועים ונשווה אותם עם הסרטים שיצרו על פיהם.

הסטודנט יידרש להגיש בסוף הקורס סטוריבורד ואנימטיק של סיקוונס מתסריט קיים.

הקורס מיועד לתלמידי מסלול תסריטאות בתואר ראשון, בלבד. בשיעור ידונו עבודותיהם של הסטודנטים (טריטמנטים) בדרך להפיכתם לתסריטים לסרט באורך מלא (או לתסריטים לסרטי טלוויזיה).  

קורס חובה סמסטריאלי (סמס' א') לתלמידי שנה ג' – השנה האחרונה במגמת התסריטאות – המהווה למעשה את השלב השני בקורס תלת-סמסטריאלי שבסופו יגיע כל אחד מהתלמידים לכדי כתיבת שני פרקים מלאים פלוס ארבעה תקצירים של סדרת טלוויזיה. בסמסטר זה יקדמו את הטריטמנט לסדרה שכתבו בשנה הקודמת לכדי כתיבת פרק מלא בסדרה, כשהתהליך מתבצע תוך קבלת היזון חזור מתמיד בכיתה, מהמורה ומשאר התלמידים.

 

הקורס מיועד לתלמידי מסלול תסריטאות תואר ראשון, תואר ראשון. בקורס ידונו ב'דראפט' הראשון של התסריט לסרט באורך מלא של כל אחד מן הסטודנטים. הסטודנטים יקראו את התסריטים בעוד מועד ויציעו הצעות, כעורכי תסריטים, לשיפור התסריט לקראת 'דראפט' נוסף.

הקורס יתמקד בהכנה להגשת פרויקטים וקידומם לקראת הפקה, באוריינטציה בנוף המקצועי (קרנות, גופים משדרים, חברות הפקה ועוד) וכן בפיתוח מיומנות פרזנטציה ומיקוד תסריט. 

במסגרת הקורס יכתוב כל סטודנט תקציר לפרויקט הגמר שעליו הוא עובד או לפרויקט החלופי שלו (תקציר לפיצ'ר או הצעה לסדרת טלוויזיה), ישכתב וישפר אותו לקראת הגשה. באמצעות עבודה על התקצירים ייערך דיון במבנה ובתוכן התסריטים וכן יתורגלו עקרונות עריכת תסריט. בשעורים יתארחו בעלי מקצוע שונים מתחום הקולנוע והטלוויזיה (תסריטאי/ת, במאי/ת, מפיק/ה) וישתתפו בדיון הכיתתי בתסריטים.

כמו כן יכלול הקורס הכשרה והכנה להצגת הפרויקטים באירוע הפיצ'ינג של המגמה.

 

 

סדנה

סדנת הבימוי של שנה ג' העוסקת בסוגיות שונות בבימוי קולנועי: בנית דמות, שימוש בקלישאות, קלישאה והזרה, אינטרפרטציה, דיאלוג טקסטורה.

הקורס ידון באספקטים השונים הקשורים במלאכת הבימוי. ליהוק, צילום, עבודה עם שחקנים, תסריט וכיו"ב. השיעורים יתקיימו בחלקם במתכונת סדנא בה ידונו עבודות התלמידים ובחלקם יוקדשו לעיון תיאורטי במרכיבים שונים של כתיבת סרט ובימויו. במהלך הקורס ידרשו התלמידים להפיק ולביים תרגילי בימוי קצרים.

שיעור בו מציגים את ה- Rough cuts של סרטי הקיץ, ובודקים את התהליך שהסרט עבר בתסריט, ליהוק, ניתוח תסריט ע"י הבמאי, תסריט צילומים, והפקה.

 

בכל שיעור יוקרן אחד הראפ-קאטים של הסרטים שצולמו במהלך הקיץ. לפני השיעור יופצו בוירטואל התסריט הסופי ודף קונספט בו מפרט הבמאי את הקונספטים העיקריים שהנחו אותו במהלך ההכנה להפקת הסרט ואת האופן בו גובשו.

הדיונים בכיתה יתקיימו על בסיס קריאת החומר שהופץ וצפייה בגרסת הסרט הראשונית.

 

 

ניתוח התסריט – היררכיה של נכסים תסריטאים

שיקולי בחירה - ליהוק

ניתוח הסצנה - בחירת אסטרטגיית הכיסוי

תאורה

ניתוח מבני – הסצנה ומעברים בין סצנות

אמצעי המבע הקשורים לבניית הדמויות

יחסים בין דמויות

טונאליות

ניתוח שוטים כמשפטים קולנועיים

 

 

שיעור בו מציגים את ה- Rough cuts של סרטי הקיץ, ובודקים את התהליך שהסרט עבר בתסריט, ליהוק, ניתוח תסריט ע"י הבמאי, תסריט צילומים, והפקה.

 

בכל שיעור יוקרן אחד הראפ-קאטים של הסרטים שצולמו במהלך הקיץ. לפני השיעור יופצו בוירטואל התסריט הסופי ודף קונספט בו מפרט הבמאי את הקונספטים העיקריים שהנחו אותו במהלך ההכנה להפקת הסרט ואת האופן בו גובשו.

הדיונים בכיתה יתקיימו על בסיס קריאת החומר שהופץ וצפייה בגרסת הסרט הראשונית.

 

 

ניתוח התסריט – היררכיה של נכסים תסריטאים

שיקולי בחירה - ליהוק

ניתוח הסצנה - בחירת אסטרטגיית הכיסוי

תאורה

ניתוח מבני – הסצנה ומעברים בין סצנות

אמצעי המבע הקשורים לבניית הדמויות

יחסים בין דמויות

טונאליות

ניתוח שוטים כמשפטים קולנועיים

 

 

שיעור

סדנה

סדנת עריכה שלישית לתלמידי מגמת הפקה. התלמידים מביאים את החומרים שצולמו במסגרת סרטי הקיץ של סוף שנה ב'. בשלב ראשון הסדנה עוסקת בצפייה בראשס או גרסאות עריכה ראשונות. בדרך כלל כל סרט יקבל שלושה סיבובי הערות בתקווה להגיע לגרסאות עריכה מתקדמות או סופיות במהלך הסמסטר.

מטרת הסדנה היא לאפשר לסטודנטים למצוא את קולם האישי בכתיבה, כדי שיוכלו לעמוד באתגר של כתיבת תסריט לסרט גמר. דגש מיוחד יושם על ניסוח גישה אסתטית ועמדה אתית, המבוססים על התפיסה שכל המפתחות לבימוי מצויים כבר בשלב התסריט. 

 

שתי מטרות מרכזיות: האחת מסגרת לתרגול סצנות ולדיון בסוגיות בימוי שונות

                              השנייה מסגרת לפיתוח התסריטים לפרויקט הגמר

במידת האפשר יוקדשו חלק מהתרגילים לבדיקת סצנות מתוך התסריט הנמצא בשלבי פיתוח.

 

סדנת כתיבה אינטנסיבית בנוסח המקובל בתחומי הפרוזה והשירה. תרגילי כתיבה וצילום שיינתנו במהלך הסדנה יפגישו את הסטודנטים עם מה שוילפרד ביון קורא "למידה מן החוויה"; עיבוד של תחושות, שברי רעיונות ואירועי מציאות לכלל נושא ראוי לסרט.

 

נוכחות רצופה בשיעורים, הכנת תרגילי כתיבה במהלך הסדנה והגשת עבודה מסכמת.

 

 

לימוד התהליכים המודעים והפחות מודעים המצמיחים דמות קולנועית עשירה וייחודית .

התנסות יצירתית אינטנסיבית ביחסי גומלין בין במאי/ת לבין שחקנים ממקצועיים.

 

חונכות אישית בנושא תסריט לסרט הגמר משלב הרעיון הראשוני דרך סינפסיס וטריטמנט ועד לדראפט מלא.

 

לפחות שלושה מפגשים עם מנחה הסדנה במהלך הסמסטר. הגשת דראפט מלא בתום התהליך.

סדנה מעשית לפתוח סדרות לאינטרנט

בקורס נלמד ליצור סצינות דרמתיות בדרך אלטרנטיבית שמאתגרת את כל עולם המושגים הקלאסי של היצירה העלילתית - מהכתיבה, המשחק, הצילום, העריכה וההפקה של הסרט העלילתי. 

 

סדנת כתיבה העוסקת בבדיקתרעיונות, נראטיבים ומבנים תסריטאיים, וגיבושם במהלך השנה לסדרת טלוויזיה מקצועית.

שלבי הפיתוח כוללים בניית סינופסיס, טריטמנט, "בייבל" ופרק מלא - תוך כדי עבודה על עיצוב הדמויות, יצירת העולם הקולנועי, הגדרת הז'אנר, תכנון צירי עלילה, התפתחות הסיפור בסצנה, בפרק ובעונה, והפנמת השפה התסריטאית.  

תהליך הלמידה משלב כתיבה שוטפת של תרגילים וניתוחם בכיתה, צפייה בדוגמאות מתוך סדרות קיימות ומפגשים עם יוצרי טלוויזיה.

הסדנא תקיף את מכלול היחסים בין המפיק לבין היצירה הקולנועית ובעיקר מערכת היחסים בין המפיק לבין הבמאי. דמות המפיק היוזם, אשר מלווה את הסרט מהשלבים הראשונים של גיבוש וייזום הרעיון לסרט או תוכנית טלוויזיה, פיתוח לתסריט, הצגה בפני מקורות מימון שונים, גיוס מימון, הפקה בפועל, הפצה ושיווק של הסרט. במהלך השנה יתקיימו ביקורים של אנשי מפתח בתעשייה בתחומי יזמות התוכן. יוקרנו קטעים מסרטים, תוכניות ופורמאטים אשר יש בהם רלוונטיות לתחום הייזום או למערכת היחסים בין המפיק לבין הבמאי ושאר אנשי הצוות. במהלך הסימסטר השני יידרשו התלמידים ליישם את העקרונות ההפקתיים בתחום המדיה החדשה, האינטרנט או הסלולאר.

 

הסדנא תקיף את מכלול היחסים בין המפיק לבין היצירה הקולנועית ובעיקר מערכת היחסים בין המפיק לבין הבמאי. דמות המפיק היוזם, אשר מלווה את הסרט מהשלבים הראשונים של גיבוש וייזום הרעיון לסרט או תוכנית טלוויזיה, פיתוח לתסריט, הצגה בפני מקורות מימון שונים, גיוס מימון, הפקה בפועל, הפצה ושיווק של הסרט. במהלך השנה יתקיימו ביקורים של אנשי מפתח בתעשייה בתחומי יזמות התוכן. יוקרנו קטעים מסרטים, תוכניות ופורמאטים אשר יש בהם רלוונטיות לתחום הייזום או למערכת היחסים בין המפיק לבין הבמאי ושאר אנשי הצוות. במהלך הסימסטר השני יידרשו התלמידים ליישם את העקרונות ההפקתיים בתחום המדיה החדשה, האינטרנט או הסלולאר.

 

הסדנה תאפשר התנסות ביצירה ובביצוע של  פורמטים טלויזיונים שונים,  על פי אופיים וכישוריהם של התלמידים – מהמערכון הסאטירי,דרך סגמנטים דוקומנטריים, פירמוט תוכניות ריאליטי (שומו שמיים!) ועד דרמת האולפן.

 הסדנה תלווה את  התלמידים משלב הרעיון והתסריט עד להפקה,תוך שימת דגש על רכישת מיומנות בבימוי, ובהוצאה לפועל של התסריט.

 

הסדנה תאפשר התנסות ביצירה ובביצוע של  פורמטים טלויזיונים שונים,  על פי אופיים וכישוריהם של התלמידים – מהמערכון הסאטירי,דרך סגמנטים דוקומנטריים, פירמוט תוכניות ריאליטי (שומו שמיים!) ועד דרמת האולפן.

 הסדנה תלווה את  התלמידים משלב הרעיון והתסריט עד להפקה,תוך שימת דגש על רכישת מיומנות בבימוי, ובהוצאה לפועל של התסריט.

 

הקורס יתמקד בצד היצירתי של צילום סרט תיעודי החל מהמורכבויות הכרוכות בצילומי שטח,

דרך מגוון רחב של גישות וסגנונות צילום, עבודת במאי-צלם-צוות וכלה בעבודת הצילום בעידן של טכנולוגיות חדשות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דרישות קדם לסמינר: מבוא לתיאוריות קולנועיות, תרגיל בתיאוריות קולנועיות, תרגיל בקריאה וכתיבה מודרכת, פרו"ס תיאוריות קולנועיות עכשוויות 

   

 

 

הסמינר יעסוק בקולנוע של שלושה במאי מלודרמה מרכזיים: דאגלס סירק האמריקאי, ריינר וורנר פאסבינדר הגרמני ופדרו אלמודובר הספרדי, כמו גם במלודרמות וסרטי נשים בהוליווד הקלאסית. מאז שנות השבעים המלודרמה התגלתה מחדש כמרחב פורה עבור לימודי קולנוע. העיסוק התיאורטי במלודרמה כולל קשת רחבה של דיונים ביקורתיים קולנועיים כמו ז'אנר, סגנון ואסתטיקה, אידיאולוגיה, אוטריזם, ויחסי צפייה בקולנוע. תוך שימוש ודיון בתיאוריות ובמתודולוגיות ניאו-מרקסיסטיות, פסיכואנליטיות, פמיניסטיות וקוויריות נחקור את הפרדיגמות המרכזיות של הז'אנר כמו המלודרמה המשפחתית, המלודרמה האימהית, סרטים גותיים ורומנסות אהבה. נצפה, בין השאר, בסרטים "ככל שהשמים מתירים" ו"חיקוי לחיים" של סירק, "עקבים גבוהים" ו"נשים על סף התמוטטות עצבים" של אלמודובר, "נישואיה של מריה בראון", "עלי: פחד אוכל את הנשמה" של פאסבינדר, "מכתב מאישה אלמונית" של מקס אופולס, "סטלה דאלאס" של קינג וידור, ו"רבקה" של אלפרד היצ'קוק. הסמינר מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים תיאורטיים של חוקרי וחוקרות קולנוע ותרבות כמו פיטר ברוקס, תומס אלזסר, פול ווילמן, סטיב ניל, טניה מודלסקי, מרי אן דואן, לינדה ווילאמס ואחרים/אחרות. 

הסמינר יעסוק בקולנוע של שלושה במאי מלודרמה מרכזיים: דאגלס סירק האמריקאי, ריינר וורנר פאסבינדר הגרמני ופדרו אלמודובר הספרדי, כמו גם במלודרמות וסרטי נשים בהוליווד הקלאסית. מאז שנות השבעים המלודרמה התגלתה מחדש כמרחב פורה עבור לימודי קולנוע. העיסוק התיאורטי במלודרמה כולל קשת רחבה של דיונים ביקורתיים קולנועיים כמו ז'אנר, סגנון ואסתטיקה, אידיאולוגיה, אוטריזם, ויחסי צפייה בקולנוע. תוך שימוש ודיון בתיאוריות ובמתודולוגיות ניאו-מרקסיסטיות, פסיכואנליטיות, פמיניסטיות וקוויריות נחקור את הפרדיגמות המרכזיות של הז'אנר כמו המלודרמה המשפחתית, המלודרמה האימהית, סרטים גותיים ורומנסות אהבה. נצפה, בין השאר, בסרטים "ככל שהשמים מתירים" ו"חיקוי לחיים" של סירק, "עקבים גבוהים" ו"נשים על סף התמוטטות עצבים" של אלמודובר, "נישואיה של מריה בראון", "עלי: פחד אוכל את הנשמה" של פאסבינדר, "מכתב מאישה אלמונית" של מקס אופולס, "סטלה דאלאס" של קינג וידור, ו"רבקה" של אלפרד היצ'קוק. הסמינר מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים תיאורטיים של חוקרי וחוקרות קולנוע ותרבות כמו פיטר ברוקס, תומס אלזסר, פול ווילמן, סטיב ניל, טניה מודלסקי, מרי אן דואן, לינדה ווילאמס ואחרים/אחרות. 

הקורס יסקור את התפתחות הקולנוע בעולם הערבי מאז הופעתה במאה ה-19 עד ימינו, ממצריים, ה"הוליבודשל הקולנועהמזרחתיכוני" ועדארצותהמגרב והמפרץ הפרסי, תוך הדגשת ציוני דרך החשובים ביותר. כמו כן יסוקרו הז'אנרים השונים אשר התפתחו בתעשייה הקולנועית הזו תוך כדי הדגשה על השפה הקולנועית הערבית המיוחדת. לאחר סקירת התחנות השונות בהתפתחות קולנוע זה אשר ננסה דרכו לסרטט את הכרוניקה של הקולנוע הערבי, תוך כדי התייחסותלגלגוליו שלהסרטהערביתוך כדי הצגת חשוביהבמאים כמו יוסף שאהין, מוסטפה אל עקאד ואחריםושחקניהקולנועתוךניתוחרמתם האומנותית: במאות,ליהוק, צילוםשימושבשפה, קול,תאורהועודוהתמודדותהסרטבחיים הפוליטיים, החברתייםוהתרבותייםבחברההערביתהמודרנית: המאבקלשחרורלאומי, דת, יחסימעמדות,אבטלהודיור, פשיעה, אישה, מסורתמולמודרניזםועוד.במטרה לקרב את הנושא לסטודנט, לאורך כל הקורס יהיה ניתוח סרטים שונים תוך כדי קישורם עם הקשרם החברתי-תרבותי-פוליטי. חלק גדול מהקורס יוקדש לניתוח סרטים מהתקופה האחרונה של שנות ה-90 ובמיוחד לאור ההתפתחויות התרבותיות-דתיות האחרונות בעולם הערבי ובמיוחד עליית הפונדמנטליזם האסלאמי וטיפול הקולנוע הערבי בו מצד אחד. מהצד השני החרפת המאבק בין המערב לאסלאם והשתקפות הסכסוך הערבי ישראלי בקולנוע זה. במהלך הקורס יסוקרו תיאוריות קולנועיות העוסקות בתפקיד הקולנוע בחברה ויחסה עם המערכת הפוליטית. ידונו קודים התנהגותיים ונורמטיביים בעולם הערבי, סוגיות של החברה האזרחית, צנזורה פורמאלית וצנזורה עצמית, עיגון חוקי הקולנוע ותפקוד חברות ההפקה בעולם הערבי.

 

הגל החדש נחשב לאחת התנועות החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. הקורס יבחן את התפתחות התנועה החל משנות החמישים - תקופת ההכשרה הביקורתית של הבמאים לעתיד במסגרת כתב העת ''מחברות הקולנוע'' - ועד תחילת שנות השבעים, עם התגייסות אחדים מהם למאבק קולנועי-פוליטי במסגרת קבוצות הקולנוע המיליטנטי שנוסדו לאחר מאורעות מאי 68. על רקע ההתרחשויות החברתיות והתרבותיות המרכזיות של התקופה, הסמינר ינתח את משנתם התיאורטית ואת יצירתם של במאים כטריפו, גודאר, רוהמר, רנה או ורדה ויעמוד על תרומת הגל החדש להגדרת הקולנוע המודרני.

רבים מהסרטים העכשוויים הפופולאריים מתאפיינים במורכבות נרטיבית החורגת מקו העלילה הלינארי המוביל ברצף לסיום הפותר את מכלול הסוגיות שהועלו בסרט. סרטים אלו מציעים מבנים מבוכיים (אקזיסטנס), מתפצלים (דלתות מסתובבות), סותרים (מולהולנד דרייב), לא מתלכדים (ספרות זולה), מטעים (החוש השישי), ובעלי מבני זמן מורכבים (אינספשן) או מהופכים (ממנטו). תופעה קולנועית זו זכתה לכינויים שונים כגון קולנוע מודולרי (קמרון), סרטי פאזל (בקלנד), סרטי משחק מחשבה (אלזסר), קולנוע מורכב (סימונס), סרטי ריבוי גרסאות (ברניגן), סרטים מסתעפים (בורדוול) או סרטי נרטיב מבוסס מסד נתונים (מנוביץ'). בסמינר ננתח מבנים מורכבים אלו בסרטי מפתח, נתחקה אחר התהליכים הקוגניטיביים שמבנים אלו מעודדים אצל צופיהם (חשיבה מעגלית, חשיבה אופציונאלית), ואחר השפעות אפשריות שהוצעו להסבר תופעה קולנועית זו (המהפכה הדיגיטלית, ההגות הפוסט מודרנית, תהליכי גלובליזציה).       

 

 

סמינר המצטיינים מהווה מסגרת שבה יוכלו הסטודנטיות והסטודנטים להכיר סוגיה מרכזית במחקר הקולנוע והטלוויזיה ולעסוק בכתיבת מאמר אקדמי. הסמינר מיועד לסטודנטיות ולסטודנטים שמצטיינים בתחום העיוני ואשר שוקלים להמשיך לתואר שני ושלישי במחקר הקולנוע והטלוויזיה או בתחומים קרובים.

בסמינר השנה נעסוק בתופעות קולנועיות וטלוויזיוניות שנתפשות לעתים קרובות כמעוררות סבל כמו גועל, עצב ושעמום ואף מאפיינות ז'אנרים מסוימים כמו סרטי "אמנות" ואוונגרד, מלודרמות ואימה. בעזרת גישות תיאורטיות שונות, נשאל איך טקסטים מעוררים רגשות אלה; מה משמעותם הפוליטית והחברתית; ומדוע רבים מאתנו מוכנים, או אולי נהנים, לסבול בזמן הצפייה בהם ואף לשלם על כך כסף.

הסטודנטיות והסטודנטים יבחרו כנושא למחקר ולכתיבת העבודות הסמינריוניות טקסטים הקשורים לנושא זה (מתחום הקולנוע, הטלוויזיה או המדיה החדשים) או סוגיה תיאורטית בעלת זיקה לנושאי הסמינר. את עבודות הסמינר נפתח ונכתוב במהלך השנה בתור מאמרים אקדמיים. הכיתה תתפקד כמערכת כתב עת, והסטודנטיות והסטודנטים ישפטו את המאמרים של חבריהם ויתקנו את מאמריהם ויערכו אותם לקראת פרסום. מאמרים שיתקבלו על ידי המערכת והמרצה יפורסמו כגיליון בכתב העת של החוג.

למרות שלכאורה כולנו מכירים את הוליווד – ואולי דווקא בשל כך – הממסד והיצירות המזוהים ביותר עם בידור ומיינסטרים גם מהווים את אחד מהאתגרים המעניינים ביותר עבור התיאוריה וההיסטוריוגרפיה הקולנועיים. שורה של מחקרים מהשנים האחרונות מנסים לבחון מחדש מיתוסים ואמונות רווחות על הוליווד וחושפים מגוון רחב של מחלוקות על הפקה והפצה, שינויים טכנולוגיים, אסתטיקה ומשמעויות חברתיות ופוליטיות במסגרת הממסד הקולנועי המצליח והמוכר ביותר מאז תקופה הסרט האילם: מדוע דווקא הוליווד הצליחה להשתלט על העולם? האם אכן מתאפיינים סרטיה במבע שקוף ובתוכן שמרני תחת צנזורה נוקשה ("קוד ההפקה") שרק אוטרים חתרניים בודדים הצליחו לעקוף? עד כמה תקפות החלוקות המסורתיות לתקופות שונות בתולדות הוליווד ולז'אנרים? האם שילוב מתודות חדשות – מחקרים ארכיוניים, חקר קהלים, מחקרים כלכליים ומחקרים כמותיים של טקסטים – משנה את האופן שבו אנו מבינים את הוליווד? מה, אם בכלל, נותר מהוליווד הקלאסית היום וכיצד היא מתפקדת במסגרת תאגידים טרנס-לאומיים שמייצרים תכנים במגוון מדיה? בסמינר נכיר דיונים ומחלוקות מרכזיים על אודות הקולנוע ההוליוודי ונתנסה במתודות מחקר עכשוויות שונות. הסטודנטים יבחרו כנושא למחקר ולכתיבת העבודות הסמינריוניות/רפרטים טקסטים או סוגיות בקולנוע ההוליוודי (או טקסטים לא-קולנועיים שמופצים על ידי תאגידי המדיה שקשורים להוליווד) או בממסדים אחרים אשר מתייחסים להוליווד.

ז'אנר האימה הוא מהפוריים והמשפיעים בקולנוע האמריקאי של העשורים האחרונים ובקולנוע בכלל. מאות רבות של סרטים – ביניהם יצירות מופת חד-פעמיות כמו תינוקה של רוזמרי (פולנסקי, 1968), הזבוב (קרוננברג, 1986) וקארי (דה פלמה, 1976), אך גם עשרות עיבודים קולנועיים של פרנקנשטיין (מרי שלי, 1831) ודרקולה (ברם סטוקר, 1897) – הופכים את הז'אנר לאחד החשובים והמשפיעים בתולדות הקולנוע, ולאחד ממקרי הבוחן המעניינים עבור התיאוריה הקולנועית. מעמדם המושגי והתיאורטי של הפחד, החרדה, האימה וההפחדה, כמו גם מכלול ההקשרים הסוציו-פוליטי, התרבותי והפסיכולוגי במסגרתו מתקיימת ופורחת האסתטיקה המיוחדת של האימה והמאוים – מגויסים לטובת קריאה מחודשת של תיאוריות קולנועיות ותיאוריות צופה וצפייה (spectatorship theories). היווצרותם של תתי-ז'אנר רבים ומגוונים (זומבי, סלאשר, אימה יפנית, ועוד), כמו גם ההיברידיות המהותית המכוננת את הז'אנר, מצביעים על היכולת (והצורך) לבחון את הז'אנר בחינה ביקורתית, ולמפות את תכניו ביחס לאפקט המצטבר של התופעה הקולנועית.

הסמינר יבחן סוגיות מרכזיות בחקר קולנוע האימה, יציג וינתח מודלים של סרטי אימה, יעמוד על משמעותם ותפקידם הקולנועי והחוץ-קולנועי, ויאפשר מבט רוחב ייחודי על הנושא. נבחן טיפולוגית את ההיסטוריה של הז'אנר, ואת ההבדלים שבין אימה "גבוהה" ו"נמוכה"; נציג ונבקר תיאוריות של הז'אנר, של מושגי האימה והמאוים, ושל המנגנונים הקוגניטיביים, הפסיכולוגיים והחברתיים המשרתים את התופעה. תוך שימוש כבנקודת הזנק בתיאוריות הז'אנר של נואל קרול וסינתייה פרילנד – המתמקדות בדמות המפלצת ובפרדוקס האימה כמכוננים את החשיבה הז'אנרית על אימה – נעמוד על מכלול המהלכים, התכונות, האפיונים האסתטיים וההשפעות של הז'אנר, נחשוף את הבעיות הכרוכות בתופעת האימה, ונחקור את השאלות המלוות את קיומו, בעיקר בכל הנוגע להקשר הסוציו-תרבותי של התופעה, ולעיסוקו המיוחד של הז'אנר בשאלות של מגדר, גזע וגוף.

הסמינר יעסוק בדרכים בהן הקולנוע המודרני והפוסט-מודרני מנצל את הדגם הסיפורי המוכר של תעלומה וחקירה (דגם של סיפור בלשי) לצרכים חדשים - תמאטיים, רעיוניים, סגנוניים, ורפלקסיביים. הסוגיות התיאורטיות תיבדקנה

על-ידי ניתוח השוואתי של מגוון סרטים המתבססים על סכימה של תעלומה וחקירה או חיפוש. נראה איך הדגם המקובל והמוכר עובר תהליכי שינוי באמצעות אסטרטגיות מודרניות ופוסט-מודרניות, המביאות לפיתוח של מבנים סיפוריים וסגנוניים חדשניים. נבדוק איך הטקסטים החדשים שוברים את המוסכמות המסורתיות, מרחיבים את הגבולות והאפשרויות של הנוסחה הז'אנרית, ומעמידים סרטים "היברידיים", מורכבים ועשירי משמעות.

המילה טלוויזיה, המורכבת מהמילים ראייה (vision) ומרחק (tele) מכילה בתוכה את ההבטחה להראות דברים המתרחשים רחוק, או ליתר דיוק להראות עכשיו דברים המתרחשים במקום אחר. במילים אחרות, הטלוויזיה מתחילת דרכה עסקה והשפיעה ב/על שני ממדים מרכזיים בהוויה האנושית, זמן ומרחב. אין ספק שאותה בו-זמניות אותה הבטיחה הטלוויזיה בתחילת דרכה, או ליתר דיוק לה היא היתה כבולה, שינתה את פניה ללא היכר, כך גם זמן ומשך הצפייה, זמן התגובה של הצופות והצופים לתוכניות, והזמן בו פורשת הטלוויזיה את הסיפורים שלה. גם המרחב הטלוויוני כבר איננו אותו מרחב ראשוני – לא במקום בו הטלוויזיה נמצאת, לא בקשרים בין המקומות השונים בעולם וזרימת המידע ביניהם, ואפילו לא בגודל מסכי הטלוויזיה – אשר השפיע גם על אופי המרחבים המצולמים לטלוויזיה. סמינר זה ייבחן את מונחי הזמן והמרחב בהקשרם הטלוויזיוני, יתמקד בחללים והמקומות המרכזיים בהם לקחה הטלוויזיה מקום (הפרברים, הסלון הביתי), בלוחות הזמנים שהטלוויזיה הציבה או אפשרה (מלוח השידורים המגביל עד לצפייה שקיבלה את הכינוי Binge Watching) ובאופנים בהם הטלוויזיה הציגה מרחב וזמן.

בקורס זה ינותח הקשר שבין אמצעי תקשורת ההמונים ובעיקר הטלוויזיה, לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי. מטרות הקורס הן להבין את דרכי הפעולה של הזיכרון הקולקטיבי בעידן המדיה המודרניים, ולהעריך את היקפיו השונים ברובד הלאומי המקומי והבינלאומי. בין הנושאים שידונו:  מושג הזיכרון בדיסציפלינה הסוציולוגית והפסיכולוגית, עלייתו של הזיכרון הקולקטיבי בהיסטוריוגרפיה בת זמננו, עדות שיחזור ונוסטלגיה כמנגנוני עיבוד אישי וקולקטיבי, סרטי קולנוע כמייצרי תודעה היסטורית, הטלוויזיה כסוכן זיכרון, האינטרנט ותרבות המשחקים (gaming) והשפעתם על התודעה ההיסטורית ועוד.

 

את הקשרים הבין-דיסציפלינאריים שבין קולנוע ופילוסופיה ניתן להגדיר באופן מסורתי במונחי אהבה-שנאה. הפילוסופיה הנה תחום עיון אינטלקטואלי הפונה בעיקרו לתבונה ולהיגיון, מנסח את עצמו באמצעות טיעונים לשוניים ועל ידי לוגיקה שיטתית, ומעמיד את הוודאות והאמת כנר לרגליו. הקולנוע, בעיקר זה העלילתי, הנו מדיום אמנותי הפונה בעיקרו לרגש ולחוויה, מנסח את עצמו באמצעים ויזואליים וטונאליים, ומעמיד את החופש האמנותי, את האילוזיה ואת הפנטזיה, כנר לרגליו. הקשר שבין הפילוסופיה והאמנות, בין מגדל השן לבין אולם הקולנוע, נראה, על פניו, כספוג חשדנות וניכור, ואולי אפילו כבלתי אפשרי מלכתחילה.

הנחה זו, המהווה את נקודת הראשית של הקורס, תישלל במהלכו. הקורס יניח את היסודות המתודולוגיים למערכת ענפה של קשרים – משמעותיים, לעיתים הכרחיים, תמיד פרודוקטיביים – שבין הקולנוע והפילוסופיה. תוך עיון מעמיק בספרות האקדמית של התקופה, נגדיר את מערכת הקשרים הפוזיטיבית שבין שתי הדיסציפלינות, תוך שימוש בכותרות שמרניות-משהו כגון "הפילוסופיה של הקולנוע" ו"פילוסופיה בקולנוע", מחד, ובכותרות רדיקליות יותר כגון "קולנוע כפילוסופיה" (ו"פילוסופיה כקולנוע"), מאידך.

דיון ביצירותיו של תיאו אנגלופולוס מאז שנות השבעים ועד ימינו. דיון בשאלות העולות מיצירתו של במאי מרכזי העובד במסגרת תרבות רחוקה מן המרכז, קטנה, אולי אפילו שולית היום, אך עתיקה, שורשית וחשובה, בעלת מסורת אדירה ורבת השפעה, מערכת יחסיו של אנגלופולוס עם הקולנוע המודרני, שהוא אחד ממייסדיו ועמוד תווך שלו, העיסוק בתיאטרון ובאמנות הקולנוע כמשקפים את בעיות היסוד של ההיסטוריה והחברה, ובדיקת תקפותם של מיתוסים בעולם החילוני של היום. כמו כן העיסוק במאפייני התרבות היוונית החצויה פוליטית, נושא התפוררות הבלקנים ונושא הגבולות בעולם חמקמק ומשתנה, שבו תנועות ההגירה ההמוניות קובעות את סדר היום העולמי.

לקולנוע המדע הבדיוני יש יכולת ייחודית להציג בפני הצופים חישה של מודלים חברתיים אלטרנטיביים. בקורס זה נבחן את המתח בין האידיאל האוטופי והדיסטופיה שנוצרת בפועל כפי שהוא עולה בטקסטים קולנועיים וטלוויזיוניים מרכזיים. המודלים שבהם נעסוק משקפים את השאיפות והחרדות של המקום והזמן בו נוצרו. מפרספקטיבה זו ברור כי לדימויים אלו יש תפקיד תרבותי ופוליטי שיש לתת עליו את הדעת.    

אנו נתמקד ב-3 תקופות

1. בין שתי מלחמות העולם (שיעורים 6- 3)

2. מהתהפוכות החברתיות והפוליטיות של סוף שנות ה- 60 עד השמרנות הרייגניסטית.   

    (שיעורים 7-10)

3. בעשור שלאחר ה- 11.9. (שיעורים 11-14)

קורס זה יסקור נושאים מרכזיים ובימאי מפתח בקולנוע האמריקאי משנות ה- 80 ועד ימינו. תקופה זו תיבחן בדינאמיקה המתבססת על יחסי גומלין בין שתי מגמות סותרות. מימד צנטריפטלי של מרכוז הזהות סביב תהליכים חברתיים ופוליטיים מרכזיים (סוף המלחמה הקרה, סוף המילניום, ה-11.9, המלחמות במזה"ת). מהצד השני כוח צנטריפטלי של אמנים שהמחזיקים בחזון אישי והשואפים ליצור אלטרנטיבות למערכת ההוליוודית המסחרית.

הדרך היא אלמנט מהותי בהיסטוריה האמריקאית וכתוצאה מכך גם בחברה האמריקאית בפרט ובתרבות המערבית בכלל. סרטי הדרך נובעים מחלום בהקיץ אמריקאי מוכר היטב של "לצאת לדרכים" (hitting the road), ועם זאת, מממשים רעיון אוניברסאלי למהלך החיים, לתשוקה לתנועה וביטוי עשיר לחופש. הנרטיב של הדרך מילא תמיד תפקיד מרכזי בייצוג התרבותי שהעמידה אמריקה לעצמה: האמונה באפשרויות הגלומות בדרך המשולבת בנהייה הרומנטית אחר התנועה כאמצעי לשינוי עצמי. הקולנוע, מכונה של קצב ודרמה, שביכולתו לספק את נתיב המפלט הפסיכולוגי המושלם עבור הצופה, לוקח גם הוא את הדרך כמקור להתעלות, כזו שמממשת את היכולות שלו לשמש ככלי נע במלוא מובן המילה. שילוב הרוח של הדרך עם התנועה של הקולנוע יצרו תופעה מרתקת ומסעירה: סרטי הדרך, ה-road movies, שאת התפתותה והשינויים שחלו בה ניתן לראות כבבואה להיסטוריה של הקולנוע. היציאה אל המרחב בסרטי הדרך מספקת הן היוודעות עצמית והן היוודעות קולקטיבית עבור הגיבורים שלו, וכתוצאה מכך גם עבור הנוסעים הנייחים לכאורה, הצופים באולם הקולנוע.

ניתן לטעון כי סרטי הדרך בונים ז'אנר אמריקאי טיפוסי, משום שככל הז'אנרים האחרים, הוא מכיל ומשקף את החלומות, המתחים והחרדות האמריקאיים. אולם לסרטי הדרך פנים רבות, ושבילים קולנועיים שונים מאד האחד מהאחר. סרטי הדרך, כפי שכינה זאת החוקר דיוויד לדרמן, יוצרים "ז'אנר מתחמק". הקורס יציג את הדינאמיקה הפנימית שהציעו סרטי הדרך בתקופות שונות, מנרטיבים של חיפוש אחר זהות ובית, דרך בריחה והתנגדות לנורמות, אבדן ערכים ולעומתו שרטוט מפת דרכים אלטרנטיבית של קבוצות מיעוטים וכלה בשימושים רפלקסיביים ובין-טקסטואליים במוסכמות של סרטי הדרך כפי שהם באים לידי ביטוי בקולנוע העכשווי. כמה מהשיעורים יוקדשו לדיון בסרטי הדרך שהיגרו לתעשיות קולנוע שונות, מגרמניה ופינלנד ועד אירן וישראל.

 

הקורס יציע קריאות תיאורטיות שונות - סוציולוגיות, היסטוריות, פמיניסטיות, וכמובן טקסטואליות ואסתטיות. נבחן את הרבדים העלילתיים והסגנוניים ביצירות משמעותיות בקורפוס, דוגמת בוני וקלייד, איזי ריידר, תלמה ולואיז, פריז טקסס, איידהו שלי ועוד.

 

אורכו של השיעור שעתיים, ולאחר מכן יוקרן סרט באורך מלא. הסרט המוקרן יעמוד במרכז הדיון בשיעור שלאחר מכן.

1.     אתיקה וקולנוע - ראשיתו של הקורס באפיון והגדרה של עולם המושגים האתי (טוב, רע, רשע, צדק, עוולה ונזק, חוק ונורמה, אוניברסליות ורלטיביזם), אפיון השפה של השיפוט האתי (דילמה, הכרעה והערכה), וסקירה ראשונית של דוקטרינות ודפוסי חשיבה אתיים (מידה טובה, תועלתיות, תורת החובה, מוסר אקזיסטנציאליסטי, מוסר פוסטמודרני). במקביל, תיבחן שאלת היתכנות הקשר שבין קולנוע ואתיקה, וייחודו של המבע הקולנועי בניסוח וביצוע של שיח אתי.  

2.     אתיקה של הקולנוע – נציג את מכלול ההיבטים האתיים הנגזרים מעבודתו של הקולנוען; בחלק זה נאפיין את מערך השיקולים, השיפוטים והדילמות האתיות המעורבות בשלבים ובהיבטים השונים של היצירה הקולנועית לסוגיה.

3.     אתיקה בקולנוע – בדיקת אופניו ואופקיו של המבע הקולנועי ביישום והטמעה של תכנים אתיים ופוליטיים (שיפוטים, דוקטרינות, טיעונים, קונבנציות והנחות); הדיון יתמקד בפרקטיקות קולנועיות, נרטיביות ואחרות, ויודגם, בין היתר, באמצעות הקולנוע של וודי אלן והקולנוע של האחים כהן.

4.     קולנוע כאתיקה – סקירת הדיון העכשווי בתיאוריות קולנועיות המזהות את סגולותיו של המבע הוויזואלי כמחולל דפוסי פעולה אתיים, וכתופעה המשתלבת באופן סינגולארי במרחב האתי. במסגרת זו נציג ונאפיין את האופן שבו תיאוריות קולנועיות מרכזיות מזהות את המבע הקולנועי ככרוך וכמאפשר (מיניה וביה) היווצרותה של אתיקה. ידונו ההוגים: קרקאואר, לבינס, קאבל (בעקבות אמרסון), דלז (בעקבות ניטשה וברגסון), רודוויק, והוגים קונטמפוראליים אחרים.

5.     מקרי בוחן - בחלקו היישומי והמסכם של הקורס נבחן סדרה של מקרי בוחן המהווים ניתוח תמטי של פרקטיקה אתית-פוליטית בקולנוע. חלק זה יהווה סיכום של חלקי הקורס השונים, ויודגם על דרך של מונוגרפיות נבחרות (מיכאל הנקה, טרנטינו), ז'אנרים נבחרים (קולנוע אימה, קולנוע תיעודי), והקשרים קולנועיים רלוונטיים.

הגישה הקוגניטיביסטית לחקר הקולנוע הופיעה על רקע השפעתן הגוברת של תיאוריות סמיוטיות ולאקאניאניות, הרואות בסרטים ובתכניות הטלוויזיה גורמים המשעתקים מערכות סימנים אידיאולוגיות. בהסתמך על המחקר המתפתח בענף הקוגניטיביסטי בפסיכולוגיה מציעה גישה זו אג'נדה אלטרנטיבית, המבקשת להתמקד בדרכים הייחודיות שבהן מפעילים הסרטים מנגנונים פסיכולוגיים שונים.

 

הקורס יסקור את הרקע להופעת האג'ינדה הקוגניטיביסטית לחקר הקולנוע ויעסוק במגוון שאלות הנדונות בתחום זה: מהי עלילה קולנועית ואיך ניבנית הבנתה על-ידי הצופה במהלך הסרט? אילו סוגי מניפולציות מבוצעים בעלילה הקולנועית ומהן השפעויותיהן על הצופים? כיצד יוצר הסרט אמפתיה עמוקה כלפי דמויות פיקטיביות שאנחנו יודעים שהן לא קיימות במציאות או פחד מפני דמויות אלה? מה מיוחד בחוויה הרגשית בקולנוע? כיצד יוצר הסרט רגעים של חוויה עמוקה של משמעות קיומית?

 

תיאור הקורס: הטלוויזיה היא זירה פוליטית מרכזית המנהלת, מדמיינת ויוצרת עבורנו כיחידים וכחברים בקהילות שונות מרבית ממופעי התרבות והזהות העכשוויים. אולם הזירה הטלוויזיונית והפרשנות התרבותית של מופעיה אינם רק ביטוייו על המסך של הטקסט הפופולרי עצמו. מאחורי הקלעים פועלת באינטנסיביות ה'פוליטיקה של הרייטינג' המווסתת את כלכלת הייצוגים והדימויים הטלוויזיוניים. 'הפוליטיקה של הרייטינג' המהדהדת את מה שפייר בורדייה כינה "מנטליות הרייטינג" משפיעה על התוצר הטלוויזיוני בתהליך רב שלבי שראשיתו בבחירת התוכן המיועד ובניהולו של התוכן ברצועות השידור, וכן בהבניה של המופע הטלוויזיוני, ועיצובו האסתטי והתכני. על רקע החוקים של מנטליות הרייטינג ובתנאי שוק מפוקח ופרוץ בה בעת ורב-תהפוכות טכנולוגיות - הטלוויזיה המסחרית שותפה ליצירה תרבותית המהווה תוצר משולב של הון, ידע וכוח. בקורס נתוודע לכללים הרשמיים והסמויים של פוליטיקת הרייטינג בישראל, נבחן את התוצרים שלה על המסך הטלוויזיוני, נחקור בוויזואליות שלהם ובקשר שבין רייטינג-קהל-אסתטיקה ופיקוח. במהלך השיעורים נצפה בקטעים מתכניות טלוויזיה ומסרטים הממחישים את תנאי היצירה הטלוויזיונית ואת מעמדה המורכב של היצירה בשדה הכלכלי-מסחרי ונדון בטקסטים משלוש סוגות עיקריות: בידור, ריאליטי ודרמה. בין הטקסטים שאיתם יתכתב הדיון התיאורטי: מעושרות, עבודה ערבית, האח הגדול, ארץ נהדרת, להיות איתה, אלנבי, שנות השמונים, בת ים- ניו יורק, ועוד.

כמעט מראשיתו הבחין השיח הביקורתי אודות הקולנוע בין "קולנוע אירופאי" לקולנוע מסחרי, "הוליוודי". בעידן בו נדמה כי את הדומיננטיות הטלוויזיונית – הן ברמה האסתטית והן בזו המסחרית – מסמנת הטלוויזיה האמריקאית, מתבקש להציע מבט על טלוויזיה אירופאית. טלוויזיה אחרת?                                 
בקורס נבחן את מידת הרלוונטיות של החלוקה הבינארית לטלוויזיה אירופאית וטלוויזיה אמריקאית, נכיר מודלים היסטוריים ועכשוויים של שידור טלוויזיוני ונתוודע לתרבות הטלוויזיונית במספר מדינות מפתח. דגש מיוחד יושם על הטלוויזיה הבריטית: ההיסטוריה והאידיאולוגיה של השידור הציבורי, ז'אנרים ויצירות טלוויזיוניות ייחודיות, ויוצרים מכוננים שפעלו בתוכה מראשיתה ועד היום. למול החלוקה הגיאוגרפית יציע הקורס גם התבוננות תמאטית בכמה מסוגיות היסוד הנובטות לנוכח שינויים כלכליים, חברתיים, טכנולוגיים ותרבותיים והמעצבים את דמותו של המדיום כיום. בין הנושאים שיידונו: שוק הטלוויזיה האירופאי המשותף,  דיגיטליות, אינטראקטיביות והתלכדות (convergence) המדיה, ועוד.

 

קורס זה יעסוק בהשפעתן של טכנולוגיות דיגיטליות על התיאוריה והאסתטיקה של הקולנוע העכשווי, ויבחן דרכים חדשות להרחבת הגדרתו של המדיום הקולנועי בעידן הדיגיטלי. בחלק הראשון נדון בסוגיות תיאורטיות, כגון מהות ההבדלים בין הדימוי הדיגיטלי לבין הדימוי הפילמאי, טבעם ומקורותיהם של החזונות האפוקליפטיים והדיסטופיים בדבר "מותו של הקולנוע" בעידן הדיגיטלי, והצורך לבחון את "החדש" אל מול "הישן". בחלק השני נתמקד בהשלכות השונות של מיזעור והתניידות המצלמה הקולנועית (וידאו דיגיטלי והיי-דפינישן), נבדוק כיצד יוצרי הקולנוע העצמאי (לינץ', סודרברג, פון טרייר) מפיקים את המיטב מאפשרויות טכנולוגיות חדשות, ונבחן מחדש אמצעי מבע קולנועי מסורתיים ומרכזיים (כגון הטייק הארוך) לאור השינויים הטכנולוגיים. בחלק השלישי נתמקד בפרקטיקות דיגיטליות המאתגרות את האינדקס הצילומי, כגון אנימציה, CGI והתלת מימד, ונבחן את פנומנולוגיית הצפייה המתאפשרת בעקבותיהן. בחלק הרביעי והאחרון בקורס נתמקד בתצורות חדשות של אינטראקציה מוגברת בין טקסט לצופה, הן בתחום הבדיון והן בתחום התיעוד, ונעמוד על הראציונל בהענקת שליטה לצופה מסוג שיתוף, ניווט, ויצירה. הדיון באינטראקציה יאפשר לנו לבחון מחדש את גבולותיו של המדיום הקולנועי, כאשר מרבית הדוגמאות יינתנו מתוך קולנוע מרובה מסכים, קולנוע מקוון וקולנוע החוצה את הגבול בין סרט מסורתי למשחק מחשב. יוקרנו מבחר סרטים מהעידן הדיגיטלי בעלי חזון אמנותי מובהק, כגון "עשר", ״הילדים של מחר״, ״מנועים קדושים״, ״כנס העתידנים״, ועוד.

 

הקורס "נרטולוגיה קולנועית" יציג סקירה של גישות ופרקטיקות מרכזיות בחקר הנרטולוגיה (תורת-הסיפור) של הקולנוע. הקורס מובנה כשתי חטיבות. באחת (שיעורים 1-6) יוצגו גישות ומתודולוגיות מרכזיות בחקר הנרטיב תוך דיון ביחסים בין נרטיביות לבין הדימוי-הנע, תפקיד הצופה בייצור הנרטיב, היחסים בין המדיום הקולנועי לבין מדיה נרטיביים אחרים (בעיקר ספרות) והאופנים בהם הקולנוע ממלא פונקציות נרטיביות כגון מספר, ממקד, סובייקטיביות, תודעה, אמינות וכד’ – שאלות הנידונות ברמה תיאורטית, אך אינן פחות רלוונטיות עבור יוצר הקולנוע מאשר עבור החוקר. דרך שאלות אלה ובאמצעות שלל הדגמות הקורס יבקש למפות את האלמנטים הנרטיביים המאפיינים, לעתים באופן ייחודי, את המדיום הקולנועי. החטיבה השנייה (שיעורים 7-14) תדון באופן פרטני (בסיוע הכלים המתודולוגיים שנידונו בחטיבה הראשונה) בפרקטיקות נרטיביות קולנועיות כגון: הקולנוע ההוליוודי הקלאסי, הקולנוע האירופאי המודרניסטי, קולנוע דוקומנטרי, קולנוע מורכב, קולנוע אינטראקטיבי וכן טלוויזיה בת-זמננו.

הקורס "נרטולוגיה קולנועית" יציג סקירה של גישות ופרקטיקות מרכזיות בחקר הנרטולוגיה (תורת-הסיפור) של הקולנוע. הקורס מובנה כשתי חטיבות. באחת (שיעורים 1-6) יוצגו גישות ומתודולוגיות מרכזיות בחקר הנרטיב תוך דיון ביחסים בין נרטיביות לבין הדימוי-הנע, תפקיד הצופה בייצור הנרטיב, היחסים בין המדיום הקולנועי לבין מדיה נרטיביים אחרים (בעיקר ספרות) והאופנים בהם הקולנוע ממלא פונקציות נרטיביות כגון מספר, ממקד, סובייקטיביות, תודעה, אמינות וכד’ – שאלות הנידונות ברמה תיאורטית, אך אינן פחות רלוונטיות עבור יוצר הקולנוע מאשר עבור החוקר. דרך שאלות אלה ובאמצעות שלל הדגמות הקורס יבקש למפות את האלמנטים הנרטיביים המאפיינים, לעתים באופן ייחודי, את המדיום הקולנועי. החטיבה השנייה (שיעורים 7-14) תדון באופן פרטני (בסיוע הכלים המתודולוגיים שנידונו בחטיבה הראשונה) בפרקטיקות נרטיביות קולנועיות כגון: הקולנוע ההוליוודי הקלאסי, הקולנוע האירופאי המודרניסטי, קולנוע דוקומנטרי, קולנוע מורכב, קולנוע אינטראקטיבי וכן טלוויזיה בת-זמננו.

הקורס יתמקד בדמותה של עקרת הבית ובדינמיקה בין נשים והמרחב הביתי, כפי שהם מיוצגים בקולנוע וטלוויזיה אמריקניים. דימויה של עקרת הבית מגלם אלמנטים רבים מהשיח הפמיניסטי, כגון פרפורמנס, תעסוקה ומעמד, משפחה ויחסי כוחות, ובאמצעותה ניתן לבחון כיצד הקולנוע והטלוויזיה מנסחים שאלות הקשורות במושגים "נשיות" ו"בית" וכיצד הם מנסים לענות עליהן. הקורס יתמקד בפוליטיקה של בית עבור דמויות של נשים בז'אנרים שונים ותקופות שונות. נדון בנושאים כמו: השתקה ודיכוי במלודרמה הדומסטית, סדרתיות וזמן נשים, התנגדות פמיניסטית בסיטקום, עקרות בית באופרות סבון ובדוקו-סבון, קוויריות ועקרת הבית, ועוד. נצפה בסרטים כגון  סטלה דאלאס, הרחק מגן עדן, השעות, אישה תחת השפעה, נשות סטפפורד, ובסדרות טלוויזיה כגון  עמוק באדמה, רוזאן, האחות ג'קי, בנות, עקרות בית נואשות, ועקרות בית אמיתיות, תוך דיון בתאוריות פוסטמודרניות, פמיניסטיות, קולנועיות וטלוויזיוניות של חוקרות וחוקרים כגון מארי אן דואן, ג'אנט מקייב, קים אקאס, פטרישיה מלנקאמפ ועוד.

במסגרת קורס זה ננסה להבין מהי אנימציה, האם היא שונה באופן מהותי מהסרט המצולם, ומדוע יש להבין את ההיסטוריה שלה כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה של המדיום הקולנועי. למרות שבאופן מסורתי נחשבה אנימציה כסוגה משנית בקולנוע עם מעט התייחסות ביקורתית, בשנים האחרונות התגבשו והתפתחו סביבה שיח אקדמי ייחודי ושיטות מחקר ספציפיות, להם ייתן קורס זה ביטוי. נדון באנימציה בהקשריה הפוליטיים, ההיסטוריים והאסתטיים, ונציג מגוון גישות להבנת הטכניקות, הסגנונות ודרכי הביטוי השונות של אנימציה במסגרת לימודי הקולנוע. הקורס נע על פני מגוון מתודולוגיות, ומשלב דיון היסטורי בתקופות בולטות בתולדות האנימציה, ניתוח צורני של טכניקות הפקה ספציפיות, והבנה אוטריסטית של יוצרים בולטים ואולפנים דומיננטיים. נדון בשאלות תיאורטיות כמו: האם ניתן לדבר על ריאליזם בסגנון עשייה המפוברק במהותו, וכיצד הביאה תופעת ה“דיסניפיקציה“ הכה דומיננטית לסגנון ה“היפר“-ריאליסטי באנימציה? מהו הקשר בין הסגנון הריאליסטי של דיסני לבין סגנון העריכה הבלתי מובחנת של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי? מהן האסטרטגיות הנראטיביות והאסתטיות המיוחדות לאנימציה, וכיצד באות הן לידי ביטוי בשילובה בקולנוע המצולם או בתרומתה לקולנוע הדוקומנטרי? כיצד יש להבין את תפקידו הרטורי של הסאונד המלווה את הדימוי האנימטורי בהקשר ללימודי הסאונד בקולנוע? מה משמעותן של ההתפתחויות הדיגיטליות האחרונות בתחום וכיצד הן משכללות את שפת האנימציה ושילובה בקולנוע המצולם? נעבור בתחנות היסטוריות שונות בהתפתחותה של האנימציה, החל מהצעצועים האופטיים הטרום-קולנועיים וניסוייו של אדוארד מייברידג‘ במאה ה-19, דרך האנימציה הניסיונית והאבסטרקטית, ועד למהפכת המחשוב באנימציה הדיגיטלית עם הופעתה של ”פיקסאר“. ההרצאות תלוונה בהקרנת סרטוני אנימציה קצרים ובקריאות שבועיות.

במהלך שלושים שנה, עד להוספת הפס-קול לתמונה ב-1927, התפתחה שפת הראינוע ונוצרה אסתטיקה חזותית שאינה תלויה בקול להעברת מסרים. עם שילוב של הפס-קול ביצירות שהוקרנו מסחרית, נוסף ממד חושי שתמך בראש ובראשונה ביכולת המימטית של המדיום הקולנועי והוסיף לריאליזם שהלך והתחזק עם המצאות טכנולוגיות נוספות כגון הצבע והתלת-ממד. עם זאת, הקולנוע ויחסיו עם ייצוג המציאות באמצעות הצילום (שעתוק, מימזיס),  הוא מדיום שבו החסר או ההיעדר של אובייקט ממשי (בשונה מתיאטרון או ריקוד) מעורר דרישה למילוי החסר באמצעות עושר של פרטים חזותיים וקוליים (כריסטיאן מץ, דן בכך בכתיבתו על המסמן הדמיוני בקולנוע). כתוצאה מכך הפס-קול מורכב מניגוד בין יכולתו להעשיר את ממד המציאות לבין יכולתו להעשיר את הממד הדמיוני, רובד הפנטזיה שבבסיס הקולנוע.

המחקר התיאורטי הקלאסי בקולנוע התמקד בעיקר בשפה החזותית כאשר הפס-קול הוא משני לה. בהמשך דנו בתופעות מורכבות ביחסי הפס-קול והתמונה בהקשר לשיח הפסיכואנליטי, אידיאולוגי ופמיניסטי מגדרי.

האירועים הטראומטיים של 9/11 הותירו פצע פעור בלב האומה האמריקנית, שמהדהדים מאז ועד היום בכל תחומי החיים והתרבות בארצות הברית. הקורס יבחן את האופנים המגוונים בהם מגיבה התרבות הפופולארית האמריקנית לטראומה של היום ההוא, ומשקפת תמורות פוליטיות וחברתיות שחלו בארה"ב כתוצאה מאירועיו. במהלך הקורס נתמקד בייצוגים ישירים של  האירועים במדיה האמריקנית, ויותר מכך בייצוגים אלגוריים ובהשפעות עקיפות שלהם, כפי שאלו באים לידי ביטוי ביצירות טלוויזיוניות וקולנועיות אמריקניות מז'אנרים שונים, החל במתח וריגול וכלה במדע בדיוני, פנטזיה ואימה. במהלך הקורס נתוודע לגישות תיאורטיות מתחומי הפילוסופיה של הטרור; טראומה, זכרון ומדיה; סוגיות אתיות סביב לוחמה בטרור והיחס לאחר; תיאוריות פוסט-קולוניאליסטיות ופמיניסטיות, ועוד. את הדיון התיאורטי נבחן בעזרת מקרי בוחן טלוויזיוניים וקולנועיים ספציפיים, דרכם נמחיש התפתחויות ז'אנריות, תמטיות, נרטיביות וצורניות רחבות שחלו בעשור וחצי האחרונים.

קורס זה מציע דיון במחקר של טלוויזיה בהקשריה ההיסטוריים-תרבותיים. בחינה השוואתית של תפקוד הטלוויזיה בהיסטוריה התרבותית והחברתית בארה"ב ובישראל תאפשר ניסוח של תובנות תיאורטיות ומתודולוגיות מחקריות  לאפיון היחסים בין השיח הטלוויזיוני לבין הקשריו ההיסטוריים-חברתיים-תרבותיים.

נתמקד בהקשר האמריקני של שנות החמישים, שנות השמונים, שנות התשעים והעשור הראשון של שנות האלפיים, ובהקשר הישראלי של שנות הששים, שנות התשעים והעשור הנוכחי. הקורס מבוסס על דיון במקרי מבחן שהמחקר דן בהם- תכניות טלוויזיה בהקשרן ההיסטורי-תרבותי, ועל וצפייה בדוגמאות רלוונטיות הנדונות במחקרים אלה. מחקר פרשני של הפורמטים, הז'אנרים והטקסטים הטלוויזיוניים, של הנסיבות האידיאולוגיות והחברתיות שממשמעות את הטקסטים בתקופות שבהם הם מופקים ונצרכים, ומחקרים של קהל מאפשרים לחוקרים לשחזר תהליכים מורכבים של מאבק ומשא ומתן על משמעויות בתרבות, בזיקה להקשרים התרבותיים שבהם מיוצרים ונצרכים תוצרי תרבות אלה. נדון בזיקות בין אמנויות הבדיון בתנועה-  טלוויזיה וקולנוע- בנקודות הצומת ההיסטוריות הנדונות  ובהבדלים ביניהן בעיצוב וביטוי משמעויות בתרבות. נדון בטלוויזיה כפורום תרבותי ובמרכזיות של השיח על זהויות ותהליכים אידיאולוגיים בחקר הטלוויזיה כתרבות. נדון בסוגות הטלוויזיוניות ובזיקתן להקשרים תרבותיים שבהן הן צמחו, בהיסטוריה של הטלוויזיה בהקשר האמריקני ובהקשר הישראלי, בטלוויזיה ציבורית לעומת מסחרית, זרמים טלוויזיוניים חדשים כמו טלוויזיית המציאות וטלוויזיית האיכות,  ובטלוויזיה אמריקנית וישראלית בהקשריהן המקומיים לעומת גלובאליים.

התפתחויות טכנולוגיות המתרחשות בשנים האחרונות מאתגרות באופן מהותי את הצורות הקולנועיות והטלוויזיוניות המוכרות. וידאו אינטראקטיבי בהתקנים ניידים, תכני מציאות רבודה ומציאות מדומה – כל אלה מבקשים לשבור את המצב שבו הצופה נחשף באופן "פאסיבי" לנרטיב הקולנועי שעל המסך.

 הקורס עוסק בשאלה היכן עובר הגבול בין קולנוע וטלוויזיה מחד למשחק (game) מאידך. מהם מאפייניהם הפסיכולוגיים הבסיסיים של מצב הצפייה הקולנועית ומצב המשחקיות? במה שונה הצופה הקולנועי מה-gamer מבחינה חווייתית וקוגניטיבית? אילו צורות היברידיות המשלבות קולנוע ומשחק יכולות להצליח או להיכשל לאור האילוצים הפסיכולוגיים הרלוונטיים?

 את הסוגיות הללו נבחן מפרספקטיבות שונות תוך התמקדות בתיאוריות מתחום חקר הקוגניציה והמוח. ראשית, נבחן את תכונותיהם של סרטיהם של יוצרים כגון דייוויד פינצ'ר, לארס פון טרייר וכריסטופר נולן המתפקדים כמשחקי מחשבה. נשאל מה ההבדל בין הדרכים שבהם משחקים וסרטים מגייסים מעורבותו הרגשית של הצופה/ שחקן תוך התייחסות ליצירות שעובדו למשחק ולקולנוע כגון
 Resident Evil, Silent Hill, Heavy Rain, Game of Thrones ודיון מעמיק במושגים אמפתיה, הזדהות ו-agency. כמו-כן, נבחן את הקולנוע והמשחק כמנגנונים המסוגלים להשתלט על מערכות המוטיבציה של נמעניהם ולייצר עולמות משמעות אלטרנטיביים.

יהדות—במובן של הדת היהודית—הפכה בחמש עשרה השנים האחרונות למוקד עניין בעבור הקולנוע הישראלי, וזו לאחר עשורים של התעלמות מופגנת מהנושא. העיסוק הזה בדת, יש לומר, לא בהכרח מכוון לקבלתה המוחלטת של היהדות כבסיס חדש-ישן לזהות הישראלית העכשווית. יותר מאשר פלטפורמה לאשרור חשיבות הדת, הקולנוע משמש כזירת התגוששות סביב המשמעות של היהדות בחיים הישראלים בפרט, והקיום היהודי בכלל. במסגרת הקורס, נדון במאבק זה דרך חתכים שונים, וביניהם אתגר הפמיניזם, הגוף הגברי הדתי, קוויריות יהדותית, משיחיות וכיבוש, ריטואלים, תיאולוגיה לאחר מות האל, ורליגיוזיות מול רוחניות. כתוצאה מחקירתנו, תחשף האמביוולנטיות אשר עומדת בבסיס התפיסות הישראליות השונות של היהדות, כולל אצל אלה שלכאורה באות לאששה או לפסולה באופן מוחלט. 

התופעה החדשה יחסית, המוכרת בשם "וס אנדרסון" מאתגרת את מחקר הקולנוע העכשווי מכמה זוויות, הן בתמטיקה הייחודית, הנוסטלגית-אירונית של הבימאי, הן באסתטיקה המוחצנת שהוא נוקט וחידושיו בשפת הצבע, השוטינג והקומפוזיציה, והן מבחינת שיוכו הייחודי לאסכולה הולכת ומתהווה של "פוסטמודרניזם דור שלישי", אשר אכנה להלן - "ניאו-פוסטמודרניזם". נושאים אלו יוצגו ויובהרו על יסוד שלוש מיצירותיו: "משפחת טננבאום", "ממלכת אור הירח" ו"גרנד בודפשט הוטל".

 

נושאים עיקריים:

·         יסודות מתודולוגיים וסגנוניים של אסתטיקה פוסטמודרניסטית

·         רטוריקה ורפלקסיביות אסתטית בזרם המתהווה של "ניאו-פוסטמודרניזם"

·         מוסריות ואינטגריטי בשלב ה"טרום אנדרסוני" של "ראשמור"

·         "משפחת טננבאום": פוליפוניה נרטיביבית וקונטרפונקט של דמויות

·         "משפחת טננבאום": רדוקציה של מושג ה"סובייקט" בעידן הפרברים הקפיטליסטי

·         "משפחת טננבאום": הפרובלמטיזציה של מושג ה"משפחה" כתבנית-יסוד חברתית

·         "ממלכת אור הירח" אסתטיקה קומפוזיציונית, טכניקות שוטינג ורטוריקת-צבע

·         "ממלכת אור הירח" - פוליפוניה נרטיבית וטקטיקות של פוקליזציה מסתעפת

·         "מלון גרנד בודפשט": "עולם האתמול" מבעד לקליידוסקופ הזמנים

·         "מלון גרנד בודפשט": חוקי הקומפוזיציה הנרטיבית של "אגדה פוסטמודרניסטית"

·         לייטמוטיבים וטרנספורמציות אסתטית בכלל יצירתו של אנדרסון

·         שאלת "ערכו של הערך" - בין מורליזם נוסטלגי לניהיליזם עכשווי

בשנות התשעים חלחל לתוך הגיאוגרפיות המנטליות של הוליבוד מהלך מתודולוגי מכריע מתוך השיח המערבי האופייני למחצית השנייה של המאה. הפוסט-הומניזם בתצורותיו השונות - הפוסט-סטרוקטורליסטיות (פוקו, בארת) והפוסדמודרניות (ליוטאר, בודריאר) - החל להופיע כנושא מרכזי בסרטים מושקעים של ה"מיינסטרים", והתהווה ככלי מרכזי (ולא בלתי פופולרי) של חרושת התרבות. קורס זה יעיין במספר סרטים העוסקים באורח ממוקד ב"בעיית הרוע" (למעשה, בהיתכנותה של חשיבה אתית) בעידן הפוסט-נאורותי, הנשען (בין השאר) על דמויות שאיבדו את מוצקותן הקרטזיאנית. הסרטים לדיון: "בלתי נסלח" של איסטווד, "החיים יפים" של בניני, "מועדון קרב" של פינצ'ר, ואם יספיק הזמן גם "המתיקות שאחרי" (אגויאן) ו"להציל את טוראי ראיין" (שפילברג)

באבולוציה המרתקת של האחים כהן שזורה מערכת-משנה, מעין קבוצה של סרטים "מינוריים", אשר אינם פחותים בערכם מהיצירות המרכזיות ברמת תחכום רטורי וברק נרטיבי, אך תופסים, לכאורה, מעמד "מבדר" יותר ומעמיק פחות. הקורס יעסוק בעיקר בסרטים אלו - "ביג ליבובסקי", "אכזריות בלתי נסבלת", "בייבי אריזונה" ו"אחי איפה אתה" - במטרה להראות, שמופיעות בהם אותן ארגומנטציות ומוצגת אותה שאלה בדבר מצבו ומוסריותו של האדם ביקום "אבסורדלי" - שאנו מכירים מיצירותיהם היותר קנוניות.

בין יצירותיו הקרדינליות של סקורסזה משנות השמונים - "נהג מונית", "השור הזועם" ו"החברה הטובים" - עובר כחוט השני רעיון בסיסי, הובסיאני ודטרמיניסטי - בדבר אלימות אנושית בכלל וחברתית-מוסדית בפרט. רעיון זה התחזק וזכה בוריאציות מוקצנות ואף פוליטיות בשני העשורים האחרונים. הקורס עוקב אחר שלוש יצירות מאוחרות, שבהן מתבלט הנושא במיוחד: "כנופיות ניו-יורק", "השתולים", ו"הזאב מוול סטריט".

נושאים מרכזיים:

·         דטרמיניזם של אלימות אצל הובס, דרווין, ובאסכולה הנטורליסטית

·         אלימות אישית ומוסדית ביצירות הקנוניות של סקורסזה

·         אפיונים רטוריים, נרטיביים ודימויים בשפת הקולנוע של סקורסזה

·         "כנופיות ניו יורק" - ההתהוות המוסדית של האינדיבידואל

·         "כנופיות ניו יורק" - דינמיקות קונפליקטואליות בגנאלוגיה המוסדית של החברה

·         "השתולים" - סימטריות של עריצות

·         "השתולים" -  דימוי הכפיל ושאלת הקונסטיטוציה של ה"סובייקט"

·         "השתולים" -  מבט חוזר אל "הסרטים האיריים" של סקורסזה

·         "הזאב מוול סטריט" - אמורליזם הובסיאני בג'ונגל הקפיטליסטי

·         "הזאב מוול סטריט" - החפצה ורודקציו אד אבסורדום של מושג העושר

·         רטרוספקט על הגנאולוגיה של אלימות ביצירת סקורסזה משנות השמונים והלאה

"יסודות בצילום ועריכה" הוא קורס לחשיבה ויזואלית.

 

הקורס יתמקד בפענוח סגנונות שונים של צילום ועריכה דרך ניתוח סצנות מתוך סרטיהם של יוצרים מוערכים, מהארץ ומחו"ל. בד בבד, הקורס גם יעסוק בבניית שפה וסגנון ויזואלי תוך בחינה מעמיקה של אופני השימוש השונים בכלים המרכיבים את התחביר הקולנועי.

 

במהלך הקורס יתארחו בו בימאים, צלמים ועורכים בולטים מתוך תעשיית הקולנוע הישראלית, אשר ינתחו סצנות מתוך יצירותיהם, יעמדו על האופן בו מתקבלות אצלם החלטות סגנוניות וישתפו את הסטודנטים בתפיסותיהם המגוונות לגבי צילום ועריכה.

 

מטרת הקורס היא להרחיב את ידיעותיהם והיכרותם של הסטודנטים עם האמצעים הוויזואליים העומדים לרשותם בבואם לתרגם תסריט כתוב לתמונות נעות.

בשנת 1962 חתמו מספר יוצרים צעירים בפסטיבל הסרטים הקצרים אוברהאוזן על מניפסט המצהיר על מותו של הקולנוע הגרמני הישן ותחילתו של עידן חדש. מה שעלול להיראות לעין חיצונית כ"גל חדש" אחיד וקוהרנטי היה למעשה סדרה של "אדוות", שהופיעו אחת אחרי השנייה, החל מ-1962 והלאה – תחילה, הקבוצה המזוהה עם מניפסט אוברהאוזן (בראשם אלכסנדר קלוגה ואדגר רייץ) והבמאים שבאו בעקבותיהם (ביניהם: ז'אן-מארי סטרוב, וולקר שלונדורף, ורנר הרצוג, וים ונדרס, ריינר וורנר פסבינדר והאנס-יורגן סיברברג).

קורס זה יסקור את הסרטים של היוצרים המרכזיים בשני הדורות הללו, בדגש על המאפיינים התמטיים, האסתטיים והאידאולוגים הייחודיים לכל יוצר. חרף ההבדלים ביניהם, כולם עוסקים בסוגיות היסוד: הטראומה של מלה"ע ה-2, שאלת הזהות הגרמנית הנגזרת ממנה, והתגובה  למתחים הפוליטיים של התקופה (מחאת הסטודנטים ב-68', מחתרת באדר-מיינהוף ואירועי סתיו 77'). הסרטים ימוקמו בהקשר קולנועי רחב יותר, מהמודרניזם האירופאי ועד הוליווד.

תיאור התרגיל

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

 

חובות הסטודנטיות והסטודנטים

1.       השתתפות פעילה במפגשי הקורס וקריאה שוטפת של החומר הביבליוגרפי. מעבר לשלוש היעדרויות לא יינתן ציון.

2.       במהלך הסמסטר יינתנו שתי עבודות קטנות (רפרטים בכתב) על מאמרים שטרם נקראו.

3.       עבודת סיכום שתתייחס לחומר שנלמד וליכולת ליישמו על טקסטים קולנועיים ותיאורטיים שלא נלמדו.

 

הרכב הציון הסופי

1. 50% רפרטים בכתב
2. 50% עבודת סיכום (תינתן לקראת סיום הסמסטר, תוגש ביום האחרון של חופשת הסמסטר)

תיאור התרגיל

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

 

חובות הסטודנטיות והסטודנטים

1.       השתתפות פעילה במפגשי הקורס וקריאה שוטפת של החומר הביבליוגרפי. מעבר לשלוש היעדרויות לא יינתן ציון.

2.       במהלך הסמסטר יינתנו שתי עבודות קטנות (רפרטים בכתב) על מאמרים שטרם נקראו.

3.       עבודת סיכום שתתייחס לחומר שנלמד וליכולת ליישמו על טקסטים קולנועיים ותיאורטיים שלא נלמדו.

 

הרכב הציון הסופי

1. 50% רפרטים בכתב
2. 50% עבודת סיכום (תינתן לקראת סיום הסמסטר, תוגש ביום האחרון של חופשת הסמסטר)

תיאור התרגיל

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

 

חובות הסטודנטיות והסטודנטים

1.       השתתפות פעילה במפגשי הקורס וקריאה שוטפת של החומר הביבליוגרפי. מעבר לשלוש היעדרויות לא יינתן ציון.

2.       במהלך הסמסטר יינתנו שתי עבודות קטנות (רפרטים בכתב) על מאמרים שטרם נקראו.

3.       עבודת סיכום שתתייחס לחומר שנלמד וליכולת ליישמו על טקסטים קולנועיים ותיאורטיים שלא נלמדו.

 

הרכב הציון הסופי

1. 50% רפרטים בכתב
2. 50% עבודת סיכום (תינתן לקראת סיום הסמסטר, תוגש ביום האחרון של חופשת הסמסטר)

תיאור התרגיל

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

 

חובות הסטודנטיות והסטודנטים

1.       השתתפות פעילה במפגשי הקורס וקריאה שוטפת של החומר הביבליוגרפי. מעבר לשלוש היעדרויות לא יינתן ציון.

2.       במהלך הסמסטר יינתנו שתי עבודות קטנות (רפרטים בכתב) על מאמרים שטרם נקראו.

3.       עבודת סיכום שתתייחס לחומר שנלמד וליכולת ליישמו על טקסטים קולנועיים ותיאורטיים שלא נלמדו.

 

הרכב הציון הסופי

1. 50% רפרטים בכתב
2. 50% עבודת סיכום (תינתן לקראת סיום הסמסטר, תוגש ביום האחרון של חופשת הסמסטר)

תיאור התרגיל

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

 

חובות הסטודנטיות והסטודנטים

1.       השתתפות פעילה במפגשי הקורס וקריאה שוטפת של החומר הביבליוגרפי. מעבר לשלוש היעדרויות לא יינתן ציון.

2.       במהלך הסמסטר יינתנו שתי עבודות קטנות (רפרטים בכתב) על מאמרים שטרם נקראו.

3.       עבודת סיכום שתתייחס לחומר שנלמד וליכולת ליישמו על טקסטים קולנועיים ותיאורטיים שלא נלמדו.

 

הרכב הציון הסופי

1. 50% רפרטים בכתב
2. 50% עבודת סיכום (תינתן לקראת סיום הסמסטר, תוגש ביום האחרון של חופשת הסמסטר)

תיאור התרגיל

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

 

חובות הסטודנטיות והסטודנטים

1.       השתתפות פעילה במפגשי הקורס וקריאה שוטפת של החומר הביבליוגרפי. מעבר לשלוש היעדרויות לא יינתן ציון.

2.       במהלך הסמסטר יינתנו שתי עבודות קטנות (רפרטים בכתב) על מאמרים שטרם נקראו.

3.       עבודת סיכום שתתייחס לחומר שנלמד וליכולת ליישמו על טקסטים קולנועיים ותיאורטיים שלא נלמדו.

 

הרכב הציון הסופי

1. 50% רפרטים בכתב
2. 50% עבודת סיכום (תינתן לקראת סיום הסמסטר, תוגש ביום האחרון של חופשת הסמסטר)

תיאור התרגיל

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

 

חובות הסטודנטיות והסטודנטים

1.       השתתפות פעילה במפגשי הקורס וקריאה שוטפת של החומר הביבליוגרפי. מעבר לשלוש היעדרויות לא יינתן ציון.

2.       במהלך הסמסטר יינתנו שתי עבודות קטנות (רפרטים בכתב) על מאמרים שטרם נקראו.

3.       עבודת סיכום שתתייחס לחומר שנלמד וליכולת ליישמו על טקסטים קולנועיים ותיאורטיים שלא נלמדו.

 

הרכב הציון הסופי

1. 50% רפרטים בכתב
2. 50% עבודת סיכום (תינתן לקראת סיום הסמסטר, תוגש ביום האחרון של חופשת הסמסטר)

קורס חובה סמסטריאלי, בצורת הרצאה פרונטאלית, לכלל תלמידי שנה א' של החוג לקולנוע. במסגרת השיעור יילמדו עקרונות היסוד של כתיבת תסריטים לקולנוע, כשהקורס מתחיל בכללי ה''פואטיקה'' של אריסטו ומסתיים בשבירתם לכאורה בסרטיו של קוונטין טרנטינו. במהלך השיעור ייצפו התלמידים בסרטים באורך מלא בשלמותם ובקטעי סרטים, ובתוך כך יודגמו באמצעותם חוקי כתיבת התסריט – מבנה, עיצוב דמויות, הזמן הקולנועי וכיוצא באלו.

 

בהרצאה יוצגו, בשלמותם אך מתוך הפסקות להסברים, וינותחו במלואם, הסרטים הבאים (ככל שיספיק הזמן, וכפוף לשינויים - אי.טי, חופשה בכפר, צ'יינטאון, שתיקת הכבשים, שחור, הבחור של שולי, ללכת על המים, סיפור פשוט, כלבי אשמורת וכמו כן פרק בסדרת הטלוויזיה "שובר שורות".

 

כמו כן יוקרנו וינותחו קטעים מהסרטים ''האיש שידע יותר מדי'', ''הציפורים'', ''נוף בערפל'', ''מת לחיות 2", ''רומן על אמת'', ''ספרות זולה'', ''סודות ושקרים" ועוד, מסדרת הטלוויזיה ''בנות בראון", וכמו כן  קטע מסרט תיעודי על עשיית ''אורות הכרך'' ועוד.

בחינה של מודלים לנארטיבים טלוויזיונים. תיאוריות תסריטאיות קיימות והתפתחותן ההיסטורית ובדיקת מודלים למבנה התסריט ביצירה הטלוויזיונית. בשיעורים יוגדר תחביר השפה התסריטאית, ייבחנו כללי התנהגות הסיפור בסדרה טלוויזיונית ויוצעו דרכים לפיתוח נאראטיב תוך שימוש בקטעים מסדרות טלוויזיה לשם הדגמה.

הכרות עם הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. כלים להבנת המרכיבים של היצירה הקולנועית, החל מהצילום הבודד ("פריים") והרצף הקולנועי (ה"שוט" והעריכה) וכלה בסרט כיחידה סיפורית וסגנונית שלמה.

 

באמצעות ניתוח מרכיבי המבע הקולנועי יעמוד הקורס על האופנים שבהם המבע הקולנועי מחזק את העלילה ומסייע בהעברת משמעויות ומסרים חברתיים ואידיאולוגיים.

הכרות עם הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. כלים להבנת המרכיבים של היצירה הקולנועית, החל מהצילום הבודד ("פריים") והרצף הקולנועי (ה"שוט" והעריכה) וכלה בסרט כיחידה סיפורית וסגנונית שלמה.

 

התפיסה המנחה את התרגיל גורסת כי ה"צורה", קרי, המבע הקולנועי, היא הדומיננטית בקביעת משמעותו של הטקסט הקולנועי. בהתאם לזאת, יודגמו עקרונות ניתוח אסתטיים המהווים חלק מהותי בהכשרתו של כל חוקר ויוצר קולנוע.

 

התרגיל משמש כהזדמנות להרחיב ולפתח נושאים אשר נלמדים בקורס, מתוך מגמה לספק עיון מעמיק תוך כדי השתתפות הסטודנטים.

 

הכרות עם הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. כלים להבנת המרכיבים של היצירה הקולנועית, החל מהצילום הבודד ("פריים") והרצף הקולנועי (ה"שוט" והעריכה) וכלה בסרט כיחידה סיפורית וסגנונית שלמה.

 

התפיסה המנחה את התרגיל גורסת כי ה"צורה", קרי, המבע הקולנועי, היא הדומיננטית בקביעת משמעותו של הטקסט הקולנועי. בהתאם לזאת, יודגמו עקרונות ניתוח אסתטיים המהווים חלק מהותי בהכשרתו של כל חוקר ויוצר קולנוע.

 

התרגיל משמש כהזדמנות להרחיב ולפתח נושאים אשר נלמדים בקורס, מתוך מגמה לספק עיון מעמיק תוך כדי השתתפות הסטודנטים.

 

הכרות עם הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. כלים להבנת המרכיבים של היצירה הקולנועית, החל מהצילום הבודד ("פריים") והרצף הקולנועי (ה"שוט" והעריכה) וכלה בסרט כיחידה סיפורית וסגנונית שלמה.

 

התפיסה המנחה את התרגיל גורסת כי ה"צורה", קרי, המבע הקולנועי, היא הדומיננטית בקביעת משמעותו של הטקסט הקולנועי. בהתאם לזאת, יודגמו עקרונות ניתוח אסתטיים המהווים חלק מהותי בהכשרתו של כל חוקר ויוצר קולנוע.

 

התרגיל משמש כהזדמנות להרחיב ולפתח נושאים אשר נלמדים בקורס, מתוך מגמה לספק עיון מעמיק תוך כדי השתתפות הסטודנטים.

 

הכרות עם הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. כלים להבנת המרכיבים של היצירה הקולנועית, החל מהצילום הבודד ("פריים") והרצף הקולנועי (ה"שוט" והעריכה) וכלה בסרט כיחידה סיפורית וסגנונית שלמה.

 

התפיסה המנחה את התרגיל גורסת כי ה"צורה", קרי, המבע הקולנועי, היא הדומיננטית בקביעת משמעותו של הטקסט הקולנועי. בהתאם לזאת, יודגמו עקרונות ניתוח אסתטיים המהווים חלק מהותי בהכשרתו של כל חוקר ויוצר קולנוע.

 

התרגיל משמש כהזדמנות להרחיב ולפתח נושאים אשר נלמדים בקורס, מתוך מגמה לספק עיון מעמיק תוך כדי השתתפות הסטודנטים.

 

הכרות עם הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. כלים להבנת המרכיבים של היצירה הקולנועית, החל מהצילום הבודד ("פריים") והרצף הקולנועי (ה"שוט" והעריכה) וכלה בסרט כיחידה סיפורית וסגנונית שלמה.

 

התפיסה המנחה את התרגיל גורסת כי ה"צורה", קרי, המבע הקולנועי, היא הדומיננטית בקביעת משמעותו של הטקסט הקולנועי. בהתאם לזאת, יודגמו עקרונות ניתוח אסתטיים המהווים חלק מהותי בהכשרתו של כל חוקר ויוצר קולנוע.

 

התרגיל משמש כהזדמנות להרחיב ולפתח נושאים אשר נלמדים בקורס, מתוך מגמה לספק עיון מעמיק תוך כדי השתתפות הסטודנטים.

 

 

 

 

 

 

 

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

השיעור יפגיש את התלמידים עם שאלות מפתח ומושגי יסוד מעולם הבימוי העלילתי, ובמרכזו שלושה תרגילים שעל כל תלמיד לביים. הסמסטר הראשון יוקדש לבחינת אבני היסוד של הבימוי הקולנועי

ויישומם בתרגילים. במהלך הסמסטר יורחב הדיון סביב נושאים ודילמות החל משלב הרעיון והפרה -פרודשיין, דרך הפרודקשיין והפוסט. התרגילים שיבוימו יהיו ללא סאונד סינכרוני. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת ניתוח הצפייה של התלמידים.

השיעור יפגיש את התלמידים עם שאלות מפתח ומושגי יסוד מעולם הבימוי העלילתי, ובמרכזו שלושה תרגילים שעל כל תלמיד לביים. הסמסטר הראשון יוקדש לבחינת אבני היסוד של הבימוי הקולנועי

ויישומם בתרגילים. במהלך הסמסטר יורחב הדיון סביב נושאים ודילמות החל משלב הרעיון והפרה -פרודשיין, דרך הפרודקשיין והפוסט. התרגילים שיבוימו יהיו ללא סאונד סינכרוני. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת ניתוח הצפייה של התלמידים.

השיעור יפגיש את התלמידים עם שאלות מפתח ומושגי יסוד מעולם הבימוי העלילתי, ובמרכזו שלושה תרגילים שעל כל תלמיד לביים. הסמסטר הראשון יוקדש לבחינת אבני היסוד של הבימוי הקולנועי

ויישומם בתרגילים. במהלך הסמסטר יורחב הדיון סביב נושאים ודילמות החל משלב הרעיון והפרה -פרודשיין, דרך הפרודקשיין והפוסט. התרגילים שיבוימו יהיו ללא סאונד סינכרוני. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת ניתוח הצפייה של התלמידים.

השיעור יפגיש את התלמידים עם שאלות מפתח ומושגי יסוד מעולם הבימוי העלילתי, ובמרכזו שלושה תרגילים שעל כל תלמיד לביים. הסמסטר הראשון יוקדש לבחינת אבני היסוד של הבימוי הקולנועי

ויישומם בתרגילים. במהלך הסמסטר יורחב הדיון סביב נושאים ודילמות החל משלב הרעיון והפרה -פרודשיין, דרך הפרודקשיין והפוסט. התרגילים שיבוימו יהיו ללא סאונד סינכרוני. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת ניתוח הצפייה של התלמידים.

סדנה

הכרת הציוד הבסיסי, הפורמטים הנהוגים ומונחי היסוד המקובלים נלמדים תוך בצוע עבודות מעשיות. דרך

סידרת תרגילים שדורשים תכנון מדויק בטרם הצילומים. ביצוע הצילומים ועריכתם, התלמידים נחשפים

לבעיות של הפקת וידאו או קולנוע. הרעיון, התסריט, הקומפוזיציה, התאורה, פס הקול, לוח הצילומים

סדנה

הכרת הציוד הבסיסי, הפורמטים הנהוגים ומונחי היסוד המקובלים נלמדים תוך בצוע עבודות מעשיות. דרך

סידרת תרגילים שדורשים תכנון מדויק בטרם הצילומים. ביצוע הצילומים ועריכתם, התלמידים נחשפים

לבעיות של הפקת וידאו או קולנוע. הרעיון, התסריט, הקומפוזיציה, התאורה, פס הקול, לוח הצילומים

סדנה

הכרת הציוד הבסיסי, הפורמטים הנהוגים ומונחי היסוד המקובלים נלמדים תוך בצוע עבודות מעשיות. דרך

סידרת תרגילים שדורשים תכנון מדויק בטרם הצילומים. ביצוע הצילומים ועריכתם, התלמידים נחשפים

לבעיות של הפקת וידאו או קולנוע. הרעיון, התסריט, הקומפוזיציה, התאורה, פס הקול, לוח הצילומים

סדנה

הכרת הציוד הבסיסי, הפורמטים הנהוגים ומונחי היסוד המקובלים נלמדים תוך בצוע עבודות מעשיות. דרך

סידרת תרגילים שדורשים תכנון מדויק בטרם הצילומים. ביצוע הצילומים ועריכתם, התלמידים נחשפים

לבעיות של הפקת וידאו או קולנוע. הרעיון, התסריט, הקומפוזיציה, התאורה, פס הקול, לוח הצילומים